עד לפרלמנט בדמשק: חוקרים מישראל מסעירים את סוריה, עיתונאי גולה הביך את א-שרע

עד לפרלמנט בדמשק: דוח ישראלי מסעיר את סוריה, עיתונאי גולה הביך את א-שרע

דוח של חוקרים ישראלים על הדרת נשים והקצנה בספרי הלימוד בסוריה עורר טלטלה נרחבת בעולם הערבי. עיתונאי סורי שמתגורר בצרפת היה זה שהצית את האש כשהפיץ את הממצאים בפוסטים ויראליים. אריק אגסי, סמנכ"ל מכון IMPACT-se שחיבר את הדוח, אמר ל-ynet: "הסערה שהתעוררה בסוריה בעקבות המחקר מוכיחה עד כמה חינוך הוא מרכיב מכריע בעיצוב עתיד מדינות"

דוח של מכון המחקר והמדיניות הבינלאומי IMPACT-se, שעוסק בתכני ספרי הלימוד בסוריה, זכה בימים האחרונים לסיקור נרחב בשטחה ובעולם הערבי, והעלה שאלות סביב ההקצנה הדתית של המדינה שבעוד חודש תציין שנתיים לנפילת משטרו של בשאר אסד. מי שסייע לדוח להפוך לוויראלי ברשתות הוא דווקא עיתונאי סורי גולה, בשם מוחמד א-סלום, ששיתף את התכנים של המכון כאילו היו שלו, ובהמשך נאלץ להתוודות שהוא לא קשור אליהם. בעקבות השיח הרב סביב הנושא, גם משרד החינוך הסורי פרסם התייחסות לדוח שעליו חתומים שלושה חוקרים ישראלים, והדיון הגיע גם לפרלמנט בדמשק.

גלריה

דוגמאות לשינויים בספרי הלימוד הסוריים לכיוון ההקצנה הדתית

(צילום: IMPACT-se)

מכון IMPACT-se, שחוקר ומנתח תכני ספרי לימוד בעולם לפי הסטנדרטים של אונסק"ו, פרסם ב-19 באוקטובר דוח תחת הכותרת: "סוריה החדשה: החינוך תחת א-שרע - סקירה של תוכנית הלימודים הלאומית בבתי הספר בסוריה, 2025–2026". על הדוח חתומים שלושה כותבים ישראלים: ד"ר יונתן נגב, מתן פרצ'יקוב ואיתם שלו. הדוח שכולל 241 עמודים בחן 130 ספרי לימוד מתוכנית הלימודים הלאומית הסורית לשנת הלימודים 2026-2025, השנה הראשונה תחת משטרו של נשיא סוריה אחמד א-שרע. מדובר בספרי לימוד לכיתות א'-י"ב מתחומים שונים ומגוונים שהושוו לגרסאות קודמות מתקופת משטר אסד. לפי המחקר, מבדיקת התכנים ניתן ללמוד על כוונתו וסדרי העדיפויות של הממשל הסורי החדש לעיצוב תוכנית הלימודים הלאומית.

במסגרת הדוח נכתב בין היתר: "הממצאים חושפים טרנספורמציה אידאולוגית רחבה של תוכנית הלימודים הסורית. במגוון מקצועות לימוד ושכבות גיל, תוכנית הלימודים מגדירה מחדש את הזהות הסורית, הזיכרון ההיסטורי והיחסים האזוריים, באמצעות מסגרת המבוססת על זהות ערבית מוסלמית-סונית. מסגרת זו דוחקת לשוליים מיעוטים דתיים ואתניים, דוחה את השוויון המגדרי ומגבילה את תפקידי הנשים בחברה. היא מנרמלת סכסוך אלים נגד 'האחר', במקום לשאוף לפתרון בדרכי שלום, ומצמצמת את החשיפה לפלורליזם".

עוד נכתב כי היהודים מתוארים בספרים "במונחים דמוניים, ומוצגים באמצעות מוטיבים אנטישמיים בהקשר של עימותיהם עם הנביא מוחמד והמוסלמים הראשונים", וכי בבדיקת הספרים "הזהות הלאומית היהודית נדחית על הסף, והיהודים מתוארים כתערובת של עמים, ולא כאומה אחת". בנוסף, נכתב כי עצם קיומה של ישראל מוכחש, היא מכונה אויבת, והאלימות הפלסטינית נגד ישראל זוכה באופן עקבי להצדקה ולהאדרה. "הסכמי שלום היסטוריים עם ישראל מוצגים באור שלילי. העניין ברמת הגולן כסוגיה לאומית סורית דעך, וכעת היא מוצגת כשטח מבין שטחים מוסלמיים רבים הנתונים תחת כיבוש", נכתב. עוד הודגש במחקר כי מושגי הג'יהאד, והשהאדה (מות קדושים) מוצגים כמרכיבי ליבה של הזהות, וכאידאלים לגיטימיים, ולעיתים אף רצויים. ואם בעבר הם הוצגו בהקשר של הגנה על המולדת, כעת הם מוצגים כהקרבה "למען אללה".

"טרנספורמציה אידאולוגית רחבה של תוכנית הלימודים הסורית"

( צילום: IMPACT-se)

כאמור, לדוח נחשף גם העיתונאי הסורי מוחמד א-סלום שלפי הרשתות מתגורר כיום בעיר ליון שבצרפת. ב-24 באוקטובר הוא כתב בחשבון הפייסבוק שלו: "משרד החינוך הסורי פרסם ספר לימוד המיועד לכיתה ו' בבית הספר היסודי. הספר אינו חדש. למעשה, מדובר בהדפסה חוזרת של מהדורה ישנה יותר, שפורסמה במקור עבור שנת הלימודים 2012–2013. הגרסה המוקדמת עברה מספר שינויים: הוסר ממנה תוכן הקשור למשטר הקודם, והוסרו שיעורים שעסקו בממשל מקומי, בחיים הפוליטיים, באזרחות, בתקשורת ובמעורבות דמוקרטית. המשרד אף הרחיק לכת ושינה את התמונות המופיעות בספר". לפוסט הוא צירף תמונות המראות כיצד משרד החינוך הסורי הוריד תמונות נשים והוסיף חיג'אבים (כיסוי ראש) לדמויות נשיות. באותו היום א-סלום פרסם מקבץ תמונות נוסף וכתב כי מדובר בשינויים נוספים שביצע משרד החינוך הסורי מבלי לציין מהיכן לקח את הרעיון והתמונות.

ב-25 באוקטובר פרסם א-סלום פוסט נוסף שבמסגרתו הבהיר: "התמונות שפרסמתי בחשבוני בנוגע לשינויים בתוכנית הלימודים הסורית כוללות תיעוד מלא ומדויק, כולל מספרי העמודים בשתי המהדורות, תאריך ההוצאה לאור כפי שמופיע על כריכת כל אחת מהן, ושם המקצוע הנלמד. לכן, מוטב להימנע מטענות שמדובר בספרים ישנים, או במהדורות קודמות. אנחנו לא משחקים כאן משחקים. בנוגע לתמונות שעברו עריכה, חיתוך, או שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית - אין לי כל קשר אליהן ואני לא אחראי להן. אדגיש שוב: אני אחראי אך ורק למה שפרסמתי בחשבון האישי שלי, לא יותר ולא פחות". בהמשך הוא פרסם מקבץ שלישי של תמונות.

אסד וא-שרע. הקצנה דתית

(צילום: Alexander Zemlianichenko / POOL / AFP)

פרסומיו של העיתונאי הגולה זכו לחשיפה ברשתות הערביות, גם הסוריות. באחד האתרים הסורים נכתב: "העיתונאי מוחמד א-סלום העלה שאלות בנוגע לשינויים שבוצעו בחלק מספרי הלימוד שאושרו בבתי הספר הסוריים. הוא פרסם הערות על שינויים בתמונות, רישומים ותכנים חינוכיים. א-סלום סקר, באמצעות דף הפייסבוק האישי שלו, סדרה של שינויים שכללו, לדבריו, מחיקת תמונות של נשים, הוספת חיג'אב לדמויות נשיות, והסרת תמונות של פסלים ויצירות אמנות והחלפת חלק מהם בציורים אחרים, כאשר שינויים אלה מעלים שאלות לגבי הסטנדרטים שאומצו בסקירת ספרי לימוד".

בעקבות השיח סביב הנושא, בטלוויזיה הסורית צוטט ב-25 באוקטובר "מקור במשרד החינוך" שמסר: "מאז השחרור (נפילת אסד), ביצענו התאמה מינורית אחת בלבד בתוכנית הלימודים הסורית. תוכנית הלימודים הסורית היא מגוונת. היא תואמת את גיוון החברה ולוקחת בחשבון את התרבויות והמרכיבים השונים. בניגוד למה שמופץ ברשתות החברתיות, תוכנית הלימודים הסורית אינה מאמצת אופי מסוים או כיוון אידאולוגי כלשהו. המשרד יחל בפיתוח תוכניות לימודים חדשות ברגע שהמועצה העליונה לחינוך תאשר את הסטנדרטים החדשים שהוכנו על-ידי המשרד. תוכניות לימודים חדשות אלו יתרמו לקידום החינוך ולשיפור תוצאותיו".

כמה שעות לאחר מכן חשף א-סלום בחשבונו בפייסבוק: "ההשוואות שהצגתי, ואמשיך להציג, בנוגע לתוכניות הלימודים הסוריות, אינן המצאה שלי. בראשית פרויקט זה, הסתמכתי על דוח מחקר מקיף שפורסם לאחרונה ועוסק בשינויים שנערכו בתוכנית הלימודים הסורית. בפוסט זה אדון בדוח. תחילה תכננתי להימנע מאזכור הדוח עד שאסיים לפרסם את ההשוואות שלי, מחשש שהדיון יסטה מתוכן השינויים עצמם, כפי שהם מופיעים בספרי הלימוד, לעבר הגורם שחיבר את הדוח והמניעים העומדים מאחוריו. מה עשיתי בפועל, בהינתן שהדוח כבר קיים? עיינתי בגרסאות הישנות ובגרסאות החדשות של ספרי הלימוד, ואימתתי את השינויים בעצמי".

א-סלוף הוסיף אז: "כל תמונה ששיתפתי לקוחה ישירות מספרי הלימוד המקוריים, ולא מתוך הדוח. במהלך המחקר וההשוואה, גיליתי שינויים רבים נוספים שלא הוזכרו בדוח, את חלקם כבר שיתפתי, ויהיו עוד בהמשך. כמו כן, זיהיתי טעויות באופן שבו תועדו חלק מההשוואות בדוח, בעיקר בכל הנוגע למספרי העמודים, ולעיתים אף בזיהוי ספר הלימוד עצמו. הדבר הצריך מחקר נוסף כדי לאתר את הטקסטים המקוריים. יתרה מכך, הורים ומורים פנו אליי באופן פרטי ושיתפו דוגמאות נוספות, מה שריגש אותי מאוד. השינויים עצמם קיימים בספרי הלימוד של משרד החינוך וכל אדם יכול לעיין בהם כדי לאמת את העובדות".

בתגובה לטענות משרד החינוך הסורי, כתב א-סלום ב-26 באוקטובר בפייסבוק: "במה ששיתפתי בעבר, ובמה שבכוונתי לשתף בהמשך, יש ראיות חותכות לכך שתגובת המשרד עלובה. תיקונים אלה לא משקפים, בשום צורה, את המגוון בחברה הסורית, ולא מחזקים את נוכחות המרכיבים והתרבויות השונים".

בהמשך, גם חברי פרלמנט סוריים התייחסו לסוגיה. ארבעה מהם - עלי דאוד, יאסר שחאדה, איבראהים אל-עבדאללה ולינה עיזוקי - מסרו כי מתוקף אחריותם להשמיע את דאגותיהם של האזרחים ולהעבירן לגורמים המוסמכים, הם קיימו התייעצויות ותוכנית הלימודים שתאומץ לשנת הלימודים הקרובה תעבור עדכונים, כאשר חלקים שיימצאו חסרי בסיס מדעי או פדגוגי איתן - יתוקנו. הם קראו לאזרחים לשמור על איפוק ולקיים דיאלוג אחראי והדגישו כי על בתי הספר להיות מרחבים לפיתוח חשיבה ביקורתית, טיפוח ערכי אזרחות וכיבוד הגיוון.

אריק אגסי, סמנכ"ל ומנהל שותפויות בינלאומיות ב-IMPACT-se, סיפר בשיחה עם ynet כי מכון המחקר הוא בינלאומי שיש לו סניף בישראל. בהתייחס לסיקור הנרחב בעולם הערבי סביב דוח המכון, סיפר אגסי כי העיתונאי הסורי א-סלום לא יצר קשר עם המכון. אגסי הוסיף: "ראינו תגובות משמעותיות מבחינת התהודה שזה יצר. מאד מהר זה הגיע לפרלמנט (הסורי) ומשרד החינוך הוציא תגובה. זה לא פעם ראשונה שמשרד החינוך בדמשק מוציא תגובה על הדוחות שלנו, גם בתקופת אסד התייחסו לדוחות. כמות הפולואפים בתקשורת הערבית הייתה בהחלט יותר חריגה".

לגבי הטענות של א-סלום לאי-דיוקים, אגסי ציין כי מדובר באמירה לא נכונה. הוא הזמין את העיתונאי הגולה לומר באילו אי-דיוקים מדובר. עוד לפי סמנכ"ל המכון, א-סלום עשה "העתק-הדבק" מפרטי הדוח ולא הוסיף חומרים משלו, כפי שטען בפוסטים שפרסם בפייסבוק.

"הסערה שהתעוררה בסוריה בעקבות המחקר שלנו מוכיחה עד כמה חינוך הוא מרכיב מכריע בעיצוב עתידן של מדינות", מסר אגסי. "כמכון מחקר ומדיניות בינלאומי, IMPACT-se פועל עם ממשלות ומשרדי חינוך ברחבי המזרח התיכון לקידום רפורמות בתוכניות לימודים, מתוך הבנה שספרי לימוד אינם רק משקפים את המציאות, הם מעצבים את הדור הבא. אותם ספרים שיכולים להנציח שנאה וסכסוכים יכולים גם להניח את היסודות לשלום, לבניית אמון הדדי ולעיצוב דור שמאמין בסובלנות בדו-קיום. זה נכון לסוריה, וזה נכון לכל מדינה באזור".

מטעם מרכוס שף, מנכ"ל מכון המחקר והמדיניות הבינלאומי IMPACT-se, נמסר: "מעודד במיוחד לראות שאנשי חינוך, ארגוני חברה אזרחית וחברי פרלמנט בסוריה עצמה משמיעים חששות דומים לאלה שהעלינו במחקר. עתידה של סוריה החדשה ייקבע גם בכיתות הלימוד שלה. סוריה, שרוצה לבנות עתיד של יציבות ושלום, זקוקה לחינוך נקי מאנטישמיות ומהסתה, שמבטיח שוויון לנשים, מכבד את כל הדתות והקהילות, ומעניק מקום למדע, לחשיבה ביקורתית ולזהות סורית משותפת. אסור להחליף אידאולוגיה מדירה אחת באחרת".