מתחת למאבק המעמדי מבעבעת גם טינה ושנאה לישראל

מתחת למאבק המעמדי מבעבעת גם טינה ושנאה לישראל

מערכות בחירות אמצע כמעט אינן מוכרעות על מדיניות חוץ אלא על הכלכלה מבית. הפעם, הסיבה והתוצאה נקשרו לישראל. כשהכלכלה האמריקאית נפגעת ממחירי הדלק בגלל מלחמה במזרח התיכון הבוחר אינו סולח

קובי ברדה|

ב-24 בפברואר, במהלך נאום מצב האומה, התגאה דונלד טראמפ בהישג אולטימטיבי המורגש בכל כיס. "בחלק מהמקומות הדלק עומד על 1.99 דולר לגלון", הצהיר, והוסיף: "באיווה ראיתי אפילו 1.85 דולר". נדמה היה שטראמפ בדרך הבטוחה. סקר הרווארד הריס שהתפרסם לאחר הנאום ולפני המלחמה, העניק לו 60% תמיכה. זהו נתון מרשים שהציב אותו בעמדת כוח משמעותית, אבל ההקשר קריטי להבנת ההתרסקות, משום שחגיגה זו התרחשה שלושה ימים בלבד לפני שפרצה המלחמה באיראן.

דונלד טראמפ

(צילום: Andrew Harnik/Getty Images)

בחירות אמצע נחשבות בדרך כלל למנומנמות, אך הפעם המציאות הייתה שונה לחלוטין. שיעורי ההשתתפות שברו שיאים, כאשר רק בהצבעה המוקדמת נרשמו כ-54 מיליון מצביעים, זינוק של 9 מיליון בהשוואה ל-2022, בדרך להשתתפות כוללת חסרת תקדים. מה הניע אותם? המשוואה הפוליטית שהשתנתה באבחה אחת. הזינוק המיידי במחירי הדלק הוביל לזעם ציבורי שהופנה כלפי המלחמה. מכיוון שישראל הייתה השותפה היחידה במערכה, האש הופנתה ישירות אליה. ישראל הפכה להיות שחקן מרכזי בקלפי, המניע המרכזי שהוציא אנשים להצביע. נתניהו, שזיהה עצמו לחלוטין עם הרפובליקנים, חזר אלינו כמו בומרנג. הברית החד-צדדית הזו המריצה בוחרים להעניש את הרפובליקנים, וישראל משלמת את המחיר.

התוצאה הייתה גל כחול והתרסקות היסטורית עבור הרפובליקנים. זוהי רק הפעם החמישית בהיסטוריה האמריקאית שנשיא מכהן מאבד שליטה בשני בתי הקונגרס בבחירות אמצע. המגמה בולטת במעוזים שמרניים מובהקים. בקנזס למשל נבחר אדם המילטון לסנאט, סנאטור דמוקרטי ראשון שם מזה 94 שנים, עובדה הממחישה את עומק רעידת האדמה.

רובד מדאיג עוד יותר הוא העלייה המטאורית של השמאל הסוציאליסטי, המאופיין הפעם במועמדים צעירים בשנות ה-20 וה-30 לחייהם. הם הפכו לגיבורי תרבות שרכבו כל הדרך אל הקונגרס על גלי הרשתות החברתיות ועמדות המשפיענים. קחו לדוגמה את דריאליזה אבילה שבלייה, המועמדת מהמחוז ה-13 של ניו-יורק המייצגת את הברונקס וצפון מנהטן, שזכתה לעידוד מראש עיריית ניו-יורק זוהראן ממדאני. במהלך הקמפיין קראה שבלייה במפורש לתפוס את אמצעי הייצור ולחלקם מחדש.

הקונספציה שאימץ נתניהו מתקופת אובמה, להישען על צד אחד בלבד, התרסקה לחלוטין. רעידת האדמה הפוליטית תהפוך לעובדה מוגמרת ב-3 בינואר 2027 עם השבעת הקונגרס ה-120. הגלים עוד יכו בחופינו זמן רב

אליה מצטרפת בדנוור, קולורדו, מלאט (מלי) קירוס. מדובר בעורכת דין אפרו-אמריקאית בת 29 שפוטרה ממשרד עורכי הדין שלה לאחר שפרסמה מאמר דעה פומבי שהגן על זכותם של סטודנטים למחות נגד ישראל בעקבות אירועי השבעה באוקטובר. לאחר הפיטורים נאלצה לעבוד כבריסטה בבית קפה כדי לשרוד, והפכה את הזעם האישי למנוע פוליטי סוחף שהזניק אותה היישר אל בית הנבחרים. את הגל הצעיר והרדיקלי הזה מסמל גם ד"ר עבדול אל-סייד, שהפך למוסלמי הראשון שנבחר לסנאט וייצג את מישיגן, לאחר שהפך את המלחמה באיפא”ק (AIPAC) לפלטפורמה המרכזית בקמפיין שלו, יחד עם המאבק ביוקר המחיה. כולם יחד מייצגים דור של צעירים שהפכו את ישראל לחלק משמעותי ומרכזי באג'נדה הפוליטית שלהם.

המסרים הרדיקליים הללו מדברים לדור ה-Z, שחי בחרדה קיומית ממהפכת הבינה המלאכותית ופיטורים המוניים. ההבטחה לחלוקת עושר מחדש נשמעת כחבל הצלה, אך מתחת למאבק המעמדי מבעבעת גם טינה ושנאה לישראל הנתפסת כחלק מהממסד הישן.

מערכות בחירות אמצע כמעט אינן מוכרעות על מדיניות חוץ אלא על הכלכלה מבית. הפעם, הסיבה והתוצאה נקשרו לישראל. כשהכלכלה האמריקאית נפגעת ממחירי הדלק בגלל מלחמה במזרח התיכון הבוחר אינו סולח. הקונספציה שאימץ נתניהו מתקופת אובמה, להישען על צד אחד בלבד, התרסקה לחלוטין. רעידת האדמה הפוליטית תהפוך לעובדה מוגמרת ב-3 בינואר 2027 עם השבעת הקונגרס ה-120, אז תעבור השליטה בשני הבתים באופן דרמטי לידי הדמוקרטים. הגלים עוד יכו בחופינו זמן רב.

ד"ר קובי ברדה הוא חוקר ותיק ב-JPPI ומרצה בבית הספר הרב תחומי, HIT