"ממדאני של LA" בדרך לראשות העיר - אך דווקא הסוציאליסטים עומדים בדרכה

5 ימים לבחירות, ניתיה ראמאן נאבקת לא רק בראש העיר המכהנת אלא גם בתנועה שהעלתה אותה לשלטון: למרות שהאשימה את ישראל ברצח עם, הסוציאליסטים מאיימים לשלול את התמיכה אם לא תאמץ חרם במפורש. בפלורידה אנג'י ניקסון, שגם כן יצאה נגד ישראל, בנחיתות מול הרפובליקנית. אובמה וסנדרס כבר התגייסו

חמישה ימים לפני הבחירות לראשות העיר לוס אנג'לס, השנייה בגודלה בארצות הברית, ניתיה ראמאן כבר נערכת לאפשרות שתהפוך לאחת הפוליטיקאיות המשפיעות במדינה. אלא שהארגון הסוציאליסטי שסייע לה לפרוץ לפוליטיקה הציב בפניה כעת תנאי: אם היא רוצה להמשיך ליהנות מתמיכתו, עליה להתחייב במפורש לתמיכה בחרם על ישראל. גם הצהרתה שמדובר באמצעי מחאה לגיטימי נגד "רצח העם בעזה" כבר אינה מספיקה.

גלריה

ניתיה ראמאן. "ממדאני של לוס אנג'לס"

(צילום: Patrick T. Fallon / AFP)

הדרישה מגיעה מההנהגה הארצית של ארגון הסוציאליסטים הדמוקרטים של אמריקה (DSA), אותה תנועה אנטי-ציונית שסייעה להביא את זוהראן ממדאני ללשכת ראש העיר ניו יורק. ביום שני אישרה הנהגת הארגון שתי החלטות שעשויות להוביל לשלילת התמיכה בראמאן, ובהמשך אף לסילוקה משורותיו.

עד יום שבת היא נדרשת להבהיר את עמדותיה בשורה של שאלות על ישראל והפלסטינים. בין הדרישות: תמיכה מפורשת בתנועת BDS, הימנעות מקשרים עם ארגונים המוגדרים בידי DSA כ"שדולות ציוניות", והתנגדות להעברת כספים לישראל ולגופים כמו הקרן הקיימת לישראל.

הנהגת DSA מבקשת מראמאן להתחייב גם להתנגד למשלוחי נשק לישראל דרך נמל התעופה הבינלאומי של העיר LAx, אף שסמכותה של עירייה אמריקנית להגביל תובלה בינלאומית כזאת מצומצמת. אם תיבחר ולא תביע עד 1 בינואר תמיכה ב-BDS והתנגדות למשלוחי הנשק, הארגון מתכנן לפתוח בהליך שעשוי להסתיים בסילוקה.

המשבר מגיע בעיתוי בעייתי מבחינת ראמאן. בסקר שפרסמו אתמול אוניברסיטת ברקלי וה"לוס אנג'לס טיימס", היא וראש העיר המכהנת קארן באס זוכות כל אחת ל-40% תמיכה, כש-19% מהבוחרים עדיין מתלבטים. רק לפני חודש הובילה ראמאן בפער של 11%.

באס, לשעבר חברת קונגרס ותיקה, סובלת מחוסר שביעות רצון גובר בעקבות הטיפול במשבר חסרי הבית, יוקר המחיה והביקורת על תפקודה בזמן שריפות הענק בינואר 2025, שפרצו כשהייתה בביקור בגאנה. אבל בכל הנוגע לישראל, עמדותיה מתונות בהרבה מאלה של יריבתה. במפגש עם הקהילה היהודית בספטמבר דחתה את הטענה שישראל מבצעת רצח עם בעזה, והבהירה שתתנגד לחקיקה עירונית שתקדם חרם על ישראל. היא גם הדגישה את מחויבותה למאבק באנטישמיות ולהגנה על מוסדות יהודיים בעיר.

ראמאן בת ה-45 היא סיפור פוליטי יוצא דופן גם בלי המחלוקת על ישראל. היא נולדה במדינת קרלה שבהודו, היגרה עם משפחתה לארה"ב בגיל שש, למדה בהרווארד והשלימה תואר שני בתכנון ערים ב-MIT. היא עבדה במגזר החברתי, הקימה ארגון שסייע לחסרי בית בלוס אנג'לס וב-2020 הדיחה חבר מועצה מכהן, הישג שלא נרשם בעיר במשך 17 שנה. היא הפכה לאישה הראשונה ממוצא דרום-אסייתי שנבחרה למועצת העיר, ולחברת DSA הראשונה שזכתה במושב בה.

ראמאן ומשפחתה

(צילום: Nithya for the City)

כיום היא מתגוררת בשכונת סילבר לייק עם בעלה, תסריטאי ומפיק שעבד בין היתר על הסדרות "רוק 30" ו"משפחה מודרנית", ועם ילדיהם התאומים. במועצת העיר ביססה את מעמדה בעיקר סביב מאבק במחירי הדיור, הגנה על שוכרים וטיפול במשבר חסרי הבית. היא מבטיחה לצמצם במחצית את כמות חסרי הבית המתגוררים ברחובות עד אולימפיאדת לוס אנג'לס ב-2028.

אבל יחסיה עם הארגון הסוציאליסטי מעולם לא היו פשוטים. ב-2020 הצהירה ראמאן: "אני לחלוטין לא תומכת ב-BDS", והזהירה מהזדהות עם תנועה שלדבריה עושה דמוניזציה לישראל וליהודים. לאחר טבח 7 באוקטובר מתחה ביקורת על הודעת DSA, שלטענתה הייתה נטולת אמפתיה לקורבנות. בהמשך אף ננזפה בידי הסניף המקומי לאחר שקיבלה תמיכה מארגון דמוקרטים פרו-ישראלי.

מאז השתנתה עמדתה. היא תמכה בקריאה להפסקת אש בעזה, ובריאיון למשפיען האנטי-ישראלי חסן פיקר אמרה כי מבחינתה ישראל מבצעת רצח עם. במפגש עם בוחרים יהודים בסוף ספטמבר חזרה על הטענה, והקהל לא הסתיר את מורת רוחו. הפדרציה היהודית המקומית הגדירה את דבריה כחציית קו אדום.

ראמאן ניסתה באותו מפגש להבהיר שהיא מכירה בזכותה של ישראל להתקיים וכי אינה מתכוונת להפוך את החרם למדיניות עירונית. אלא שבהצהרה שנשלחה השבוע ל-DSA כבר כללה את BDS בין האמצעים שלדבריה ראוי להפעיל כדי להביע סולידריות עם עזה.

"הבחירה - חוסר כשירות מוחלט או רדיקליזם פוליטי". יריבתה של ראמאן, קארן באס

(צילום: AP)

"אני מאמינה שהדרך הטובה ביותר עבור תושבי לוס אנג'לס לגלות סולידריות עם עזה היא באמצעות מחאה לא אלימה, פעולה חקיקתית ולחץ דיפלומטי, כולל BDS", אמרה ראמאן. זה לא סיפק את האגף האידיאולוגי בארגון, שדורש התחייבות ברורה יותר לפעולה. ראמאן עצמה כינתה את המריבה "תיאטרון פוליטי פנימי", שאינו צריך להעסיק את תושבי העיר.

ישראלים ויהודים רבים בלוס אנג'לס מתארים "תחושה של מלכוד", עם בחירה בין "מועמדים בגוונים שונים של אפור", ולא להכרעה בין שחור ולבן. מצד אחד, ראש העיר המכהנת באס איבדה חלק ניכר מתמיכתה בקהילה בשל מה שנתפס כניהול כושל של העיר, היעלמותה בזמן השריפות הקשות, והתגובה המאוחרת לאירועי אלימות והפגנות פרו פלסטיניות בקמפוסים ומחוץ לבתי כנסת בעיר.

מצד שני, מועמדותה של ראמאן מעוררת פחד ממשי מפני עליית כוחות רדיקליים לעמדת כוח. "היא הממדאני שלנו", תיארה בפנינו תושבת יהודיה מבוורלי הילס. "לבוחרים בעיר יש עכשיו את העונג לבחור בין חוסר כשירות מוחלט מצד ראשת העיר באס לבין רדיקליזם פוליטי מצד המאתגרת שלה ראמאן. בהצלחה לכולנו".

כ-4,000 קילומטרים מזרחה, בפלורידה, מתמודדת סוציאליסטית נוספת עם מבחן מסוג אחר. אנג'י ניקסון בת ה-42, חברת בית הנבחרים המדינתי מג'קסונוויל, מנסה להחזיר לדמוקרטים מושב בסנאט הפדרלי לראשונה מאז 2019.

בניגוד לראמאן, היא אינה נדרשת כרגע להוכיח את נאמנותה ל-DSA, שאליו הצטרפה רק השנה ושלא העניק לה תמיכה רשמית. הבעיה שלה נמצאת דווקא בקרב המצביעים המתונים, ובמיוחד היהודים.

ניקסון גדלה בשכונה שחורה ענייה, לאם שעבדה בשתי משרות כדי לפרנס את ילדיה. היא החלה את דרכה כמארגנת עובדים, הקימה חנות ספרים ומרכז קהילתי בג'קסונוויל, והפכה לאחת המבקרות הבולטות של המושל הרפובליקני רון דסנטיס. היא כריזמטית, סוחפת את הקהל בעצרות המוניות והקמפיין שלה מתמקד בהורדת יוקר המחיה, בריאות ציבורית, דיור וטיפול בילדים - אבל עמדותיה כלפי ישראל ממשיכות לעורר מחלוקת.

חודש אחרי 7 באוקטובר, כשניקסון קראה להפסקת אש בעזה במליאת בית הנבחרים של פלורידה, מחוקקים רבים הפנו אליה את גבם. הצעתה נדחתה ברוב של 104 מול שניים. באוגוסט האחרון כבר הייתה התמונה אחרת: היא הביסה בפריימריז הדמוקרטיים את אלכס וינדמן, הקצין היהודי שהפך לכוכב לאומי בעקבות עדותו נגד טראמפ במשפט ההדחה הראשון, אף שגייס מיליוני דולרים יותר ממנה.

מאז הצטרפו לתומכיה כמה מהשמות הגדולים במפלגה. ברק אובמה הכריז בסוף השבוע על תמיכתו בה, ברני סנדרס הגיע לעצרות בחירות בפלורידה ואלכסנדריה אוקסיו-קורטז התייצבה לצדה. ניקסון ממשיכה להאשים את ישראל ברצח עם ומתנגדת בשלב זה להעברת סיוע צבאי אמריקני אליה, אך בחודשים האחרונים היא גם הגבירה את מאמציה לשוחח עם הקהילה היהודית.

יהודים דמוקרטים במדינה סיפרו כי לאחר שנפגשו עמה החלו לשנות את דעתם, אך עדיין מתקשים לקבל את עמדותיה על ישראל. חלקם מודים שכנראה יצביעו עבורה "בעיניים עצומות", משום שאינם מסוגלים לתמוך באלטרנטיבה הרפובליקנית. פעילים יהודים אחרים דווקא רואים בעמדתה נגד ישראל סיבה לתמוך בה, ומצביעים על קשריה עם קהילות יהודיות ומוסלמיות.

אלא שבניגוד לניצחון המפתיע בפריימריז, הפעם ניקסון מגיעה לבחירות מעמדת נחיתות ברורה. יריבתה, הסנאטורית הרפובליקנית אשלי מודי, שמונתה למושב לאחר שמרקו רוביו הפך למזכיר המדינה ופינה את המקום, מובילה בכל הסקרים האחרונים. סקר "ניו יורק טיימס" וסיינה שפורסם השבוע מעניק למודי 50% לעומת 44% לניקסון, וסקר נוסף מצביע על יתרון של ארבע אחוזים לרפובליקנית. ניצחון של ניקסון, עם זאת, יהפוך אותה לסנאטורית השחורה הראשונה בתולדות פלורידה.