מהלומה אפשרית באיראן: טראמפ ונתניהו לא חושבים על אותו הדבר

מהלומה אפשרית באיראן: טראמפ ונתניהו לא חושבים על אותו הדבר

קטאר הניחה על השולחן הצעה שונה, בסבב מו"מ שעשוי להיות האחרון. אם הדיפלומטיה תיכשל, המהלומה הצבאית עשויה להיות קצרה ועצימה, תלוי באיראנים. ישתתפו כוח אווירי גדול ואולי גם נחתים. היעדים נבחרו בסיוע מומחים למשפט בינ"ל - כדי לפגוע במשטר ולא לאחד את העם סביבו. בשבוע הקרוב כנראה נדע אם להיערך לחזרה לממ"דים

מאז אתמול (שישי) מנהלת קטאר מאמץ תיווך בין איראן לארה"ב, שאולי יהיה האחרון בתקופה הקרובה. המשלחת הקטארית, שניהלה שיחות עם האיראנים בטהרן אתמול, וזימנה את המשלחת האמריקנית להמשך השיחות בדוחא היום, עשויה להשיג פריצת דרך שתמנע מהלומה אמריקנית-ישראלית עצימה בזמן הקרוב. ההצעה הקטארית שונה מהצעות התיווך הקודמות - בכך שהיא מציעה שהצעדים להגבלת תוכנית הגרעין האיראנית ולפתיחת מצר הורמוז ייעשו "במנות קצובות": כל אחת מהן תיענה בצעד אמריקני להסרת המצור והסנקציות, והפשרת הכספים האיראניים המוקפאים במערב.

גלריה

בראד קופר, מפקד סנטקום, במצר הורמוז. המתכננים של צה"ל ושלו חייבים חלוקת עבודה שתיתן גם לישראל חלק מדרישותיה

(צילום: סנטקום)

צעד תמורת צעד – מהרגע הראשון לתחילת יישום ההסכם – זה מתווה שטהרן עשויה להסכים לו. כך קובעים אמצעי תקשורת קטאריים, סעודיים ועיתון לבנוני המדווחים על המהלך. עד כה, סירב המשטר באיראן להיענות לאף אחת מהצעות התיווך שהוגשו לו על ידי מתווכים ערבים, פקיסטנים ואמריקנים, ודבק במתווה שבע הדרישות שהציג עוד בספטמבר לאמריקנים במסגרת עצרת האו"ם.

שבע הדרישות האלו מאפשרות אמנם לפתוח את מצר הורמוז תוך שבעה ימים, אך דורשות שארה"ב תתחייב להסיר את המצור ואת הסנקציות ולסיים את המלחמה לפני שבכלל יתחילו לדון על נושא הגבלת תוכנית הגרעין האיראנית. ההצעה החדשה, שמציעה צעד קטן מול צעד קטן, מאפשרת לדון בגרעין ובפתיחת מצר הורמוז במקביל, תוך כדי שארה"ב מסירה את המצור והסנקציות בהדרגה.

המרכיב הנוסף החשוב בהצעה הקטארית החדשה הוא שרוסיה וסין, או אפילו רק סין לבדה, יערבו לביצוע המתווה הזה כפי שיוסכם. מטהרן עדיין אין תגובה רשמית על ההצעה הקטארית, אבל אם אכן תבוא היום משלחת איראנית לדוחא, בירת קטאר, לטובת המשך המשא ומתן, ובמקביל תגיע לשם גם משלחת אמריקנית, יהיה זה סימן ברור שלהצעת התיווך הזאת יש סיכוי ליישום - ואז ארה"ב וישראל לא יתקפו. כרגע, כאמור, עדיין לא ברור אם האיראנים מוכנים להמשיך ולדון על ההצעה הקטארית, או שהם עדיין מתחפרים בעמדותיהם ועומדים על שבע הדרישות שהם מציגים.

בינתיים, טראמפ משמיע הכרזות סותרות כדרכו. זאת שיטת המו"מ שלו, שנועדה לבלבל את היריב, אבל משיגה את אותה תוצאה גם לגבי השותפים, ביניהם ישראל, מדינות המפרץ הערביות ושוק האנרגיה העולמי.

גם האיראנים נוקטים טקטיקה דומה שנועדה לבלבל את היריב, כשהם שולחים לנהל את המו"מ עם האמריקנים את אנשי הזרם הפרגמטי במשטר, כמו שר החוץ עראקצ'י ויו"ר הפרלמנט קאליבאף. אבל את ההחלטות לגבי מה יקרה בפועל מקבלים מפקדי משמרות המהפכה, בהובלת המנהיג העליון הקיצוני והבלתי מתפשר מוג'תבא חמינאי.

נתניהו וטראמפ. לאמריקנים יש 3 מטרות צבאיות, הפלת המשטר לא שם

(צילום: אבי אוחיון, לע"מ)

לכן, צריך לראות מה הצדדים רוצים ועושים בפועל כדי להעריך מה יקרה במזרח התיכון – לא רק במפרץ הפרסי – בשבועות הקרובים.

בהיבט הצבאי, די ברור שהכוחות של ארה"ב וישראל מוכנים בתוך ימים ספורים להנחית מהלומות צבאיות עצימות על איראן, במבצע שאמור להיות קצר - כלומר יימשך ימים ספורים ויהיה עוצמתי. המטרות שייפגעו יהיו מטרות תשתית באיראן, שארה"ב וישראל לא פגעו בשכמותן עד כה - או שפגעו רק בצורה מינורית.

צריך להדגיש: סבירות גדולה שצה"ל אמנם יהיה שותף מלא לתקיפה האמריקנית אם תתבצע, אבל המטרות שהנשיא האמריקני והבית הלבן ינסו להשיג באמצעות התקיפה הזאת אינן זהות למטרות שנתניהו הציג בפומבי לישראל ולצה"ל שצריך להשיגן בתקיפה הבאה.

טראמפ מנסה להחזיר באמצעות התקיפה את איראן לשולחן המו"מ, במצב שבו תהיה מוכנה להתפשר עם דרישות ארה"ב בנוגע לתוכנית הגרעין הצבאית ובנוגע לפתיחת מצר הורמוז לשיט בינלאומי. המהלומה הצבאית נועדה להחליש את המשטר ואת משמרות המהפכה באיראן באופן כזה שאחר כך הם יבואו לשולחן המו"מ, ואם עדיין יסרבו, המשטר יהיה הרבה יותר פגיע וחלש מבפנים עקב המצור הכלכלי שיימשך וימנע ממנו הכנסות כלשהן. המטרה היא להביאו למצב שיהיה עד כדי כך פגיע, שלא יוכל לשלם משכורות לאנשי משמרות המהפכה והצבא, ומה שיותר חשוב, למלא את הצרכים הקיומיים של האוכלוסייה האזרחית.

במצב כזה, טראמפ יוכל להכריז על ניצחון, להוציא את רוב הכוח הימי הגדול שהוא מחזיק כעת במפרץ בעלות אדירה, ולחכות שהאיראנים יבואו לבקש לחדש את המו"מ.

המהלומה, על פי האמריקנים, צריכה להשיג שלוש מטרות צבאיות:

האחת, היא למנוע מהאיראנים אפשרות לפגוע בספינות המשייטות בצד הדרומי של מצר הורמוז. בעניין זה, האיראנים פיתחו שיטה חדשה של הצמדת מוקשים ימיים קטנים באמצעות סירות מהירות לדופן הספינות שמשייטות בחשאי דרך הנתיב הדרומי במפרץ, הסמוך לחופי עומאן, בחסות האמריקנים.

המוקשים הימיים הקטנים, שמוצמדים באמצעות מגנטים לספינות האלה שהאמריקנים מאבטחים ומלווים, אמנם אינם מטביעים אותן, אבל גורמים להן נזק ומשביתים אותן. את הפעילות הזאת האמריקנים ינסו למנוע באמצעות מהלומה אווירית, ואולי גם הנחתת כוחות בחוף הפרסי ובאיים הפרסיים שבמצר הורמוז.

השנייה היא פגיעה באמצעי הייצור והשיגור של טילים בליסטיים וכטב"מים בהיקף נרחב. פיקוד המרכז האמריקני ינסה לעשות זאת כדי למנוע מהאיראנים לפגוע בבעלות בריתה של ארה"ב במזרח התיכון.

מטרה נוספת היא לפגוע בצורה עצימה יותר במתקני הגרעין, באופן שאיראן לא תוכל לחדש את פעילות ההעשרה ובניית ראש הקרב הגרעיני למשך זמן ארוך יותר מ-5 שנים.

במה שנוגע לתוכנית הגרעין, סביר להניח שהאמריקנים וגם ישראל ישתדלו להוציא משימוש את מנהרות הר המכוש ולקבור עמוק יותר את האורניום המועשר לרמה של 60%, שנמצא בשלושה אתרים: איספהאן, פורדו ומתקן תת-קרקעי ליד נתנז, ואולי גם במתקנים אחרים סודיים שאיראן החזיקה במסגרת תוכנית הגרעין שלה, ואשר נחשפו כעת על ידי סוכנויות המודיעין.

ההבדל הזה, בין מטרות-העל האמריקניות והישראליות, מחייב את המתכננים של צה"ל ושל סנטקום להגיע לחלוקת עבודה, מטרות ויעדים להשגה, שתאפשר עבודה משותפת שתיתן לארה"ב, אבל גם לישראל, לפחות חלק מדרישותיה.

מובן שאי אפשר לפרסם פרטים על המתווה שעליו סוכם בסוף, מה גם שמדובר בכמה מתווי פעולה שטראמפ ונתניהו צריכים לבחור באחד מהם או בשילוב בין שניים מהם. אבל כבר ברור שהמתווה החדש יכלול פגיעה קשה בתשתיות לאומיות איראניות שמשרתות את משמרות המהפכה ואת הבסיג', ואשר הפגיעה בהן לא תרעיב או תכניס למצוקה פיזית קשה את האוכלוסייה הלא מעורבת באיראן.

המחאות באיראן בינואר האחרון. מומחים סייעו, המטרה: לא לאחד את העם נגד "התוקפן"

(צילום: Anonymous/Getty Images)

האמריקנים וגם צה"ל נועצו עם מומחים למשפט בינלאומי וקביעת היעדים והמטרות, כדי להבטיח שהפגיעה תהיה במשטר ובמנגנונים הצבאיים התומכים בו ומבצעים את תוכנית הגרעין הצבאית, ולא באוכלוסייה האזרחית הלא מעורבת.

יש להתנהלות הזאת גם הסבר פרקטי: ישראל וארה"ב אינן רוצות שהצרכים החיוניים של אזרחי איראן ייפגעו קשות, מפני שאז העם האיראני, בזעמו על התוקפים, יתאחד ויתמוך במשטר במקום להתקומם נגדו.

דרישה פרקטית נוספת היא שאיראן תוכל להשתקם אחרי שיוחלף המשטר, ותוכל להזרים נפט וגז לשוק האנרגיה העולמי אם תיענה לדרישות האמריקנים. ולכן אפשר להניח שלא ייפגעו אמצעי ייצור הנפט והגז, אלא בעיקר מתקני הזיקוק, האחסנה ומתקני השינוע והייצור של נפט וגז, באופן שהמשטר האיראני, שממילא נמצא כעת במצוקה, יהיה במצוקה גדולה עוד יותר אחרי המהלומה הצבאית שתונחת עליו. ואז אפשר יהיה, באמצעות כוח ימי קטן שפועל בעלות לא גדולה, להמשיך את הלחץ עד שהמשטר ייענה לדרישות האמריקנים.

חשוב לציין שמשטר טראמפ כבר ריכך את דרישותיו בתחום הגרעין. סגן הנשיא ואנס כבר הכריז שאיראן תוכל להעשיר בשטחה כמות מוגבלת של אורניום, וכי יש אפשרות להסכים למצב שבו האורניום המועשר לרמה של 60% ידולל בשטחה של איראן או שיימסר לידי הרוסים, ולא יימסר לאמריקנים כפי שטראמפ דרש בתחילה.

בדבר אחד טראמפ אינו מוכן להתפשר, והוא על פיקוח חודרני של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית בשטחה של איראן, בכל המתקנים, כולל אלה שבהם מוחזק האורניום המועשר. ראש סבא"א פנה בשבוע שעבר למועצת הביטחון בדרישה שתכפה על איראן פיקוח כזה, וזה מוסיף ללחץ האמריקני.

לאור כל הנאמר לעיל, ברור שהמהלומה הצבאית המתוכננת, המשותפת לישראל ולארה"ב, לא תביא להכרעת המשטר, אבל מבחינתו של טראמפ זה יספיק כדי להכריז על סיום המלחמה הלא פופולרית בציבור בארה"ב, משני עברי המפה הפוליטית, וישראל תשיג פגיעה משמעותית נוספת במתקני הגרעין ובייצור הטילים, שתרחיק עוד יותר את המשטר האיראני מהיכולות שציפה לפתח.

לישראל יש טיעון טוב, והיא העובדה שמוג'תבא חמינאי נתן הוראה ואף פרסם זאת: להאיץ את פיתוח "הטכנולוגיות, ובכללן טכנולוגיות הגרעין", כך לפחות לפי סוכנות הידיעות האיראנית IRNA. המשמעות היא שאיראן זנחה או עומדת לזנוח את הקו שקבע חמינאי האב, שלפיו איראן אינה מעוניינת בנשק גרעיני (הוא אף הוציא פתווה בעניין), ואילו בנו, וגם דוברים אחרים באיראן של המשטר, מדברים כעת בגלוי על חידוש תוכנית הגרעין.

הצידוק לכך הוא שהוכח שאיראן פגיעה למתקפות צבאיות מבחוץ, והיא זקוקה לנשק גרעיני כדי להפוך את המאזן האסטרטגי הזה. הצהרותיו הלוחמניות של מוג'תבא מדאיגות בעיקר את ישראל, שחוששת שהמשטר הנוכחי, חדור תאוות נקם ותחושת פגיעות, יהיה מסוכן יותר בהרבה מהמשטר הקודם. יש בישראל וגם בארה"ב לא מעטים שמפקפקים בתבונה של חיסול חמינאי האב ואנשיו, שהיו יותר פרגמטיים ויותר בטוחים בעצמם מאשר המשטר הנוכחי.

חשוב לציין שמדינות המפרץ עושות כל שביכולתן ומפעילות את כל מנופי ההשפעה שבידן כדי שהנשיא טראמפ לא יתקוף באיראן. אבל ארה"ב, מצידה, נראה שאינה מוותרת. האמריקנים עושים הכול כדי שהמפרציות וישראל לא ייפגעו, וגם כדי למזער את הפגיעה בכוחות האמריקניים.

לכן, הם ינסו לקצר את המערכה עד כמה שאפשר, והם יפעילו כוח אווירי, ואולי גם נחתים, גדול מאוד, כדי שהמהלומה תהיה עצימה ותשיג את יעדיה בתוך ימים ספורים. לשם כך טראמפ שלח לים הערבי, מדרום לחופי איראן, כוח משימה שלישי סביב נושאת המטוסים רוזוולט, כדי שאפשר יהיה להנחית בבת אחת מהלומה עצימה על פני כל שטחה של איראן, יחד עם חיל האוויר הישראלי, ולסיים את בנק המטרות בתוך ימים ספורים.

האיראנים, לעומת זאת, ינסו להאריך את המלחמה ככל שאפשר ולגרום נזק חמור ככל שאפשר לבסיסים האמריקניים במזרח התיכון ולבעלות בריתה של ארה"ב. הם מצהירים על זה, ודוברי המשטר אומרים בגלוי שאם תיפתח מערכה צבאית, הם ישתדלו לגרום נזק כה גדול לאמריקנים ולאינטרסים האמריקניים ולשוק האנרגיה, באופן שירתיע את ארה"ב וישראל מלתקוף אותם פעם נוספת אי פעם בעתיד הקרוב.

כך נערכים הצדדים כעת. ובשבוע הקרוב, אחרי שיתבררו תוצאות המשא ומתן עם איראן ותוצאות בחירות אמצע התקופה בארה"ב, נדע גם אנחנו פחות או יותר אם להיערך לכניסה לממ"דים או שאפשר להמשיך ולהתמסר לפלונטר הפוליטי שמאפיין את זירת הפנים בישראל ובארה"ב.