הפרלמנט האירופי צפוי להצביע על הוספת תנאי סף להשתתפות בתוכנית הורייזן, בהם עמידה באמנת האו"ם למניעת רצח עם. בישראל מעריכים שגורמים עוינים אחראים לכך, כחלק מהניסיון להדיח אותה מהתוכנית. בכירים מזהירים: "מדענים ישראלים לא יוכלו להתקדם בלי מענקים". כך מתנהל קרב הבלימה

איתמר אייכנר

בטיוטת הכללים של תוכנית המחקר האירופית לשנים 2028–2034 נוסף תנאי שקושר השתתפות של מדינות שאינן חברות באיחוד לזכויות אדם, הדין הבינ"ל ואמנת רצח עם. גורמים בישראל סבורים שהסעיף נועד להוציא אותה מהתוכנית - מה שממשיך את מגמת החרם האקדמי בעולם.

ההצבעה על הכללים צפויה עד סוף החודש במליאת הפרלמנט האירופי. משרד החוץ ושגרירויות ישראל באירופה פועלים ביחד עם ידידי ישראל בפרלמנט האירופי לשנות את הסעיף הזה או להסיר אותו.

גלריה

הפרלמנט של האיחוד האירופי ב שטרסבורג צרפת

הפרלמנט של האיחוד האירופי ב שטרסבורג צרפת

ההצבעה בסוף החודש. המטה הראשי של הפרלמנט בשטרסבורג צרפת

(צילום: רויטרס )

בנוסח הכללים של תוכנית הורייזן החדשה, שנכנסת לתוקף בינואר 2028, מופיע סעיף שמתנה את ההשתתפות של מדינה שלישית ב"שיתוף בערכים אירופיים", ובכלל זה כיבוד זכויות אדם והדין הבינלאומי, שוויון מגדרי ובמיוחד אמנת האו"ם למניעת רצח עם משנת 1948.

מדובר בתנאי חדש שלא הופיע בתוכניות הקודמות, ובישראל מעריכים שהוא נוסח מתוך כוונה למנוע את הצטרפותה, לאחר חברות של 30 שנה. לפי הערכה בישראל, מי שהכניסו את התיקונים הם גורמים עוינים, כנראה מהסיעה הסוציאליסטית בפרלמנט האירופי. "ידידי ישראל" בפרלמנט הבטיחו לפעול להוצאת הסעיפים בהצבעה הקרובה.

הכנסת הסעיף החדש מגיע ברקע המגמה המדאיגה להוצאת ישראל מהתוכנית. ביוני פרסם ועד ראשי האוניברסיטאות דוח שהראה עלייה של 150% בניסיונות להדיר את ישראל מהורייזן. המסמך הזהיר כי החרם האקדמי הופך לאיום אסטרטגי - וחזה את הסכנות לישראל לקראת אישור התוכנית לשנת 2028. בשנה שעברה אף נבלם ניסיון להדיח את ישראל, אבל באיחוד האירופי דרשו לראות "שיפור במצב ההומניטרי בעזה".

הורייזן היא התוכנית המרכזית והחשובה ביותר שבה משתתף המדע הישראלי, והיא מזרימה מיליארדי אירו. מעבר לכסף, היא מספקת רשת קשרים ושיתופי פעולה עם חוקרים באירופה ומחוצה לה. התקציב של הורייזן לשבע השנים הקרובות עומד על 95 מיליארד אירו, והיא נחשבת קרן המחקר הגדולה בעולם. בין 2014 ל-2020 הוענקו כ-1.3 מיליארד אירו לחוקרים אקדמיים ישראלים וכחצי מיליארד אירו לחברות מחקר ופיתוח ישראליות, ובסך הכול כ-1.8 מיליארד אירו.

אימונותרפיה

אימונותרפיה

כשני מיליארד אירו זרמו למדע הישראלי בין 2014 ל-2020

(צילום: shutterstock)

השאלה אם ישראל ביצעה רצח עם כלל לא הוכרעה. אף בית דין בינ"ל לא קבע שישראל עשתה זאת. בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג דן בטענה אך טרם פסק בה, ואין החלטה רשמית שקבעה זאת. עם זאת, כמה גופים של האו"ם כבר האשימו את ישראל בכך, ובית הדין בהאג קבע בנפרד שהכיבוש בשטחים נוגד את הדין הבינלאומי.

מכיוון שהשאלה פתוחה, ההכרעה באשר לעמידה בתנאי עלולה להיות פרשנית. לדברי גורם ישראלי בכיר שמעורה בפרטים, רוב מקרי במליאת הפרלמנט האירופי, שיקבע שישראל ביצעה רצח עם - בין היתר בשל מספר הילדים שנהרגו בעזה, יספיק כדי להכניס את ישראל למצב מורכב מאוד.

בנוסח הנוכחי נכתב כי הכללים יחולו על מצטרפים חדשים לתוכנית וישראל תטען שהשינויים לא חלים עליה. ואולם, סביר להניח שמי שמעוניין לפגוע בישראל יתעלם מהעובדה הזאת. עם זאת, הדרישה לכיבוד זכויות אדם ושוויון מגדרי עלולה דווקא לפגוע בשתי מדינות חדשות שמעוניינות להצטרף לתוכנית: מצרים ופקיסטן.

בורייג'

אין בית דין בינלאומי שהאשים את ישראל ברצח עם

(צילום: AP Photo/Abdel Kareem Hana)

הפרלמנט האירופי הוא הזרוע המחוקקת של האיחוד האירופי. הוא מונה 720 נציגים מ-27 המדינות שמרכיבות את האיחוד - וחבריו נבחרים בהצבעה ישירה של הציבור כל חמש שנים. המועצה היא גוף בו יושבים שרי ממשלה של המדינות החברות; והנציבות היא למעשה "הממשלה" שמנהלת את מדיניות האיחוד.

משרד החוץ מוביל את המאבק המדיני מול מוסדות האיחוד ומנסה להשיג רוב להסרת הסעיפים הבעייתיים במהירות האפשרית. גורם מדיני אמר כי התוכנית חייבת להיות מאושרת בהסכמה של שלושה גורמים: הפרלמנט האירופי, מועצת אירופה (המדינות החברות) ונציבות האיחוד האירופי. כך שגם אם השינוי יתקבל במליאת הפרלמנט האירופי, מה שבכלל לא בטוח שיקרה - הדרך עוד ארוכה עד לאימוץ תנאי התוכנית החדשים.

גורם מדיני אמר, כי יש תהליך ארוך מאוד עד קבלת התנאים החדשים. "הוא לא עוסק רק בישראל. יש כספי עתק של האיחוד האירופי ומה שאתה רואה עכשיו הוא מאוד ראשוני ומייצג עמדה של אולי אחד משלושת הגופים. מתחיל מו"מ בין שלושת הגורמים והם יעשו 'קדימה ואחורה'. זה רחוק מלהיות סופי".

סילוק ישראל עלול להוביל לבריחת מוחות. מכון וייצמן

(צילום: אבי מועלם)

בכיר ישראלי שמעורה בנושא הבהיר שאם השינויים ייכנסו לתוכנית הורייזן, וישראל תגורש, הרי שיהיה מדובר באסון ומכה קשה מאוד למדע הישראלי. "אם זה יעבור זה יהיה ההישג הגדול ביותר אי פעם של תנועת ה-BDS ועלול לגרום לנטישת מוחות מאחר ומדענים ישראלים לא יוכלו להתקדם בהיעדר מענקים".

בכיר ישראלי נוסף הביע אופטימיות, אך ציין כי ישראל נמצאת בעמדה בעייתית: "להערכתי זה איום שניתן לבלום. יש רוב לידידי ישראל. תיאורטית זו לא צריכה להיות בעיה, אבל מספיק אירוע בשטחים, או מלחמה, וזה טורף את הקלפים".

ההחלטה מתקבלת ערב הקמת ממשלה חדשה בישראל. פגיעה כזו תהיה מסר שלילי לממשלה חדשה, עלולה להעכיר את היחסים בין ישראל לאירופה ולהקשות על ניסיונות לפתוח דף חדש. גם התפתחויות ביטחוניות עלולות להשפיע, ובראשן מלחמה אפשרית עם איראן בימים הקרובים.

Source: Ynet · איתמר אייכנר

At a glance

Topic
World
Country
🇮🇱 IL
Publisher language
HE
Added to Allnira