הטרגדיה של מור שמלי, הקורבן החמישי בפיגוע שנשכח: "הרוצח לא נענש, עשו מאיתנו צחוק"

הקורבן החמישי בפיגוע שנשכח: "הרוצח לא נענש, עשו מאיתנו צחוק"

בפיגוע במצרים יממה אחרי טבח 7/10 נרצחו אלון שמלי (34), אמנון בצלאל (64), חגי אפרת (83) ומדריך התיירים המצרי סייד כמאל אל-חוואלקה. היום הצטרפה לרשימת הקורבנות מור, אלמנתו של אלון, שמשפחתה אמרה כי "היא הייתה חיה-מתה 3 שנים, הנפש שלה נרצחה שם". לפני מותה סיפרה: "המשפט של הרוצח לא התחיל. ביקשתי את הבגדים של אלון - ואמרו לי שזרקו אותם". האם ייעשה צדק?

גלריה

הרוצח לא הועמד לדין. מימין למעלה: אלון ומור שמלי, אמנון בצלאל, חגי אפרת וסייד כמאל אל-חוואלקה

פיגוע הירי התרחש באלכסנדריה יממה לאחר טבח חמאס, כשבמדינת ישראל עוד ניסו לעכל את ממדי הזוועות ולחסל את שארית המחבלים שנותרו בעוטף. שוטר מצרי ירה מנשקו לעבר קבוצת מטיילים ישראלים שהייתה ליד עמוד פומפיוס, עמוד ניצחון רומי שנחשב לאחד מאתרי התיירות המפורסמים בעיר השנייה בגודלה במצרים. מותם של אלון שמלי ואלון בצלאל נקבע במקום, ולאחר כ-10 ימים נקבע מותו של חגי אפרת שנפצע מהירי. בפיגוע נרצח גם מדריך התיירים המצרי סייד כמאל אל-חוואלקה. ארוסתו של אלון אמרה לימים כי "החיים שלי הסתיימו שם במצרים ב-8 באוקטובר 2023 כשרצחו אותנו, הכדור שפגע בלב של אלון ובלב שלי".

אלון שמלי, בן 34 במותו, היה מאמן קבוצת נערים א' בקבוצת הכדורגל של הפועל ת"א. בנוסף היה מורה לספורט בבית ספר "ראשונים" בבת-ים. בהפועל תל אביב סיפרו לאחר מותו כי אלון "היה איש מוערך מאוד במחלקה, שחקניו אמרו שתמיד השקיע בשחקנים ודחף אותם להשתפר".

אמנון בצלאל (64) מבת ים שירת כשוטר במשטרת ישראל במשך כארבעים שנה. הוא בלט כשוטר חרוץ ומוערך וחלק ניכר משירותו היה חלק ממשטרת חולון. בתפקידו האחרון היה רכז טכנולוגיות במרחב איילון.

התמונה של מור ואלון שמלי מהטיול במצרים

(צילום: מתוך האינסטגרם )

חגי אפרת (83) מראשון לציון, שמותו נקבע כעשרה ימים לאחר הפיגוע, היה בצעירותו שחקן כדורגל בהפועל חיפה ובשנות ה-70 וה-80 היה מנהל מועדון הכדורגל של הפועל ירושלים.

חבריו של מדריך התיירים המצרי סייד כמאל אל-חוואלקה סיפרו כי היה אדם משכיל ובעל ידע רב, מה שסייע לו בעבודתו כמדריך תיירים. על פי דיווחים בתקשורת המצרית, ביום הפיגוע הוא ליווה בנוסף לקבוצה מישראל קבוצת תיירים נוספת - ונקלע לקו האש של המחבל.

אלא שלפיגוע, שלאור סמיכותו לאירועי הטבח קיבל תשומת לב נמוכה יותר, הייתה קורבן נוסף - מור שמלי, שלא חזרה לעצמה מאז. בחודש ינואר פרסמה לעוקביה באינסטגרם כי היא תסיים את חייה בהליך התאבדות בסיוע רפואי בשווייץ, מה שהוביל לגל שמועות שגוי שההליך יצא אז אל הפועל והיא נפטרה. בפוסטים שהעלתה בסטורי באותו חדש ינואר הסבירה על ההחלטה הכואבת שקיבלה, ועל התחושות שליוו אותה מאז, יום בלבד אחרי הטבח ביישובי עוטף עזה.

זירת הפיגוע במצרים

"הכאב בלתי נסבל, לא תאמינו כמה דמעות יכולים לייצר הלב והעיניים", כתבה בינואר. "אני לא חיה ולא לגמרי מתה, מתקיימת כאילו מרחפת מעל החיים. כאן אבל לא כאן. סליחה שאני פוגעת בכולם, שהסבל עובר אליכם, אין מילה שתביע את הסליחה שלי. הלוואי שתצליחו להבין ולסלוח. מאחלת לכם שכל יום בחיים שלכם יהיה כמו החיים של אלון ושלי יחד (מלאי אהבה ואושר). בבקשה נסו לזכור אותי כמו שהייתי לפני היום הנורא. ואל תשמרו כעס בלב. עכשיו אני לא סובלת. עכשיו אני שמחה, שלמה".

הוריה של מור, אילן ושושי כהן, אמרו הערב בכאב: "מור נרצחה יחד עם אלון במצרים, היא המשיכה לחיות אבל לא הייתה מסוגלת לשאת את הכאב והאובדן של בעלה אלון", אמרו ההורים. "לא היה לה רצון לחיות. פשוט חיה-מתה, עד היום שהיא כבר לא איתנו״.

שמו של היורה לא פורסם באופן רשמי, אך בכמה דיווחים בערבית נכתב כי שמו הוא מוחמד עבד אל-מג'יד. מאז טבח 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה, היחסים הדיפלומטיים עם מצרים הורעו משמעותית. אין לישראל שגריר במדינה, ודיפלומטים ישראלים נוסעים מעת לעת לקהיר לכמה ימים אך לא יושבים במקום קבע. נשיא מצרים א-סיסי מסרב להיפגש עם ראש הממשלה נתניהו. לאחרונה פורסם כי שלושה ישראלים -אחמד אלדוגי, בילאל סאלם אבו עאיש ובילאל מסעודין - הועלו לרכבי המודיעין המצרי בשארם א-שייח ונעלמו, ואיש לא יודע היכן הם נמצאים.

באקלים הנוכחי של היחסים הדיפלומטיים עם מצרים, שממילא לא מצטיינת בלקיחת אחריות על טרוריסטים שיוצאים משטחה לפגע בישראל, עדיין לא נעשה צדק עם הנרצחים - גם שלוש שנים אחרי הפיגוע. בריאיון בחודש יולי האחרון בכאן רשת ב' סיפרה מור שמלי: "עבר כל כך הרבה זמן, וכל פעם נותנים לי תשובות אחרות. שורה תחתונה - אין תשובות. הרוצח שבאותו יום נתפס עדיין לא נענש. בהתחלה נאמר לי שהוא מחכה לגזר דין, עכשיו נאמר לי שהמשפט שלו יהיה רק בעוד שלושה חודשים. זה ממש להרגיש שעושים מאיתנו צחוק".

מור גם תיארה את המאבק להחזרת בגדיו של אלון ממצרים וסיפרה: "ביקשתי כל הזמן, ובהתחלה נאמר לי ממשרד החוץ: 'תקשיבי, זה לוקח זמן'. אחר כך אמרו לי: 'עבר יותר מדי זמן, כבר אין את זה, כבר זרקו את זה'. משרד החוץ בעצם אומר לי 'אנחנו רק מעבירים לך את תשובות המצרים'. כאילו הם רק צינור ביני לבינם".

הספק בכך שייעשה צדק עם המחבל גדול עוד יותר לאור הדיווחים הערביים אחרי הרצח, שנמנעו מלציין כי מדובר בפיגוע טרור. באל-ג'זירה נטען למשל, יום אחרי הרצח, כי לירי מצד המחבל קדמו "פרובוקציות" מצד קבוצת המטיילים הישראלית שכביכול "התעקשה להצטלם עם דגל ישראל". השוטר, כך נטען ללא ביסוס, ביקש מהישראלים להפסיק, ואז התפתח ויכוח שבסופו הוא פתח באש. הישראלים שנכחו במקום הכחישו טענות אלו מכל וכל וסיפרו כי דווקא ניסו להצניע את היותם ישראלים, במיוחד לאור טבח 7 באוקטובר שהתרחש יום לפני כן.

כמה חודשים לפני הפיגוע באלכסנדריה, התרחש פיגוע קטלני נוסף בגבול ישראל-מצרים, שבוצע גם הוא בידי שוטר מצרי. ב-3 ביוני 2023 איש כוחות הביטחון המצרים מוחמד סלאח חדר לישראל והרג בעמדת שמירה את סמ"ר אורי יצחק אילוז וסמל ליה בן נון ששירתו בגדוד ברדלס. בהמשך, במהלך סריקות וחילופי אש שנערכו בשטח ישראל, נהרג לוחם שלישי – סמ"ר אוהד דהן מגדוד קרקל, ובמשך המחבל חוסל.