העו"ד התיאטרלי, הקצין שהצטרף לש"ס, ויד ימינו של בן גביר: הפנים החדשות בכנסת

הנה הם באים, הח"כים החדשים

47 ח"כים חדשים מצטרפים לכנסת ה־26, חלקם לא מוכרים כעת לציבור, אך בקרוב יהפכו לאלו שכל המדינה תדבר עליהם † המשפטן מפורום קהלת שינסה להמשיך את המאבק במערכת המשפט, ראש השב"כ לשעבר שמסומן לתפקיד השר לביטחון פנים, איש אמונו של בן גביר ואיש הצללים שהשווה בין מעצר העריקים החרדים לשואה † חברי הכנסת החדשים שאתם צריכים להכיר † אמיר אטינגר, שילה פריד, עינב חלבי

דוד פטר

משפטן, חוקר לשעבר בפורום קהלת, שממשיך את הקו של שורת דמויות שצמחו בימין בשנים האחרונות בחסות המאבק הציבורי לתיקונים במערכת המשפט. בשנים האחרונות ייצג פטר את הממשלה, את ראש הממשלה ושרים בבית המשפט העליון, ונודע בשל הופעתיו התיאטרליות והתנצחויות עם שופטי העליון. הוא גם כיהן כפאנליסט בערוץ 14, ומצטרף לקול התקיף נגד מערכת המשפט לצד דמויות נוספות בגוש נתניהו. ההערכה היא כי פטר צפוי לקחת חלק דומיננטי בוועדות הכנסת הבאה. פטר עורר סערה כשהציג בערוץ 14 את הישגי נתניהו במלחמה ואמר, בין היתר, כי "כל החטופים חזרו בחיים".

עו"ד טלי גואילי

אימו של רס"ם רן (רני) ז"ל, הפכה מאז 7 באוקטובר לאחת הדמויות המזוהות ביותר עם המאבק להשבת החטופים. רני היה החטוף האחרון ברצועה, עד שהושב במבצע "לב אמיץ". לפני שבחרה בליכוד, גם גנץ, שמחי והנדל ניסו לצרף אותה לרשימותיהם. כשגואילי נשאלה מה חשוב לה לקדם בכנסת, היא הסבירה: "בראש ובראשונה לדאוג שתקום כאן ממשלה לאומית, ולא ממשלה משתפת פעולה עם תומכי טרור. כמו-כן, חשוב לי לדאוג למשפחות נפגעי 7 באוקטובר ולשוטרים וכוחות הביטחון שלנו גם בכנסת". גואילי שיתפה גם כי "מתרגשת מאוד לקראת הפיכתה לחברת כנסת", ואמרה שהיא "מקווה לעשות את הטוב ביותר למען עם ישראל. שתקום פה ממשלה לאומית, שתשלים את המשימה מול האויבים שלנו".

רס"ן במיל' דרור דוד עמוס

שירת בצה"ל יותר מ-25 שנה בחיל הלוגיסטיקה בשורה של תפקידי ניהול ופיקוד. לרשימת ש"ס לכנסת הקרובה הוא הצטרף כמענה לביקורת על המפלגה על כך שמונעת חוק שיפטור צעירים חרדים מהצבא. לאחר פרישתו מהצבא המשיך בעשייה ציבורית וחברתית, הקים וכיהן כיו"ר עמותת "חסד חיים ואמת" המלווה משפחות אבלות ושכולות, ובשנה וחצי האחרונות מכהן כיו"ר המועצה הדתית בחיפה ומוביל מהפכה בשירותי הדת בעיר. לאחר טבח 7 באוקטובר הגיעה העמותה, בשיתוף עמותת אחים לעורף, ליותר מ-800 משפחות אבלות, ועמוס הקים את המיזם קדיש לכל קדוש, שבו גויסו כאלף מתנדבים לאמירת קדיש במהלך שנת האבל על נופלים.

איברהים אל-טורי

תושב רהט ורוקח במקצועו, נבחר לראשונה לכנסת ה-26 לאחר ששובץ במקום השביעי כנציג הבדואי ברשימת רע"ם. הוא פעיל ותיק במפלגה ומזוהה עם פעילותה בקרב החברה הבדואית בנגב. בכנסת צפוי להתמקד בסוגיות הבוערות של המגזר ממנו הוא מגיע, ובהן מצוקת הדיור, הכפרים הלא מוכרים, הריסות הבתים והפשיעה. בבחירות הקודמות הוצב במקום ה-73 ברשימת המפלגה, וכעת הצליח להתקדם למקום ריאלי. במהלך הקמפיין הציב את מצוקת הדיור ברהט בראש סדר העדיפויות שלו, וציין כי העיר זקוקה לכ-8,000 יחידות דיור. הוא הדגיש כי קידום הפתרון מחייב את רע"מ להיות חלק מהקואליציה. הוא עשוי להפוך לאחד הקולות המרכזיים של רע"ם בכנסת הקרובה.

אליקים שטארק

עורר סערה עוד לפני שנכנס לכנסת, עם ההשוואה - עליה כבר הספיק להתנצל - של הסנקציות על עריקים חרדים לשואה. הוא שובץ ברשימת יהדות התורה כנציג חסידות בעלז בכנסת, אחרי שבשנים האחרונות היה חלק מציר התיווך בין החסידות ללשכת נתניהו. שטארק מוכר היטב במסדרונות הפוליטיים ובבתי הרבנים, ותקופה ארוכה פעל כאיש צללים שנמנע ככל האפשר מפרסום, ראיונות ואפילו מתמונות מפגישותיו. שטארק, יליד בלגיה, נקרא לפני כמה שנים על ידי האדמו"ר מבעלז להיכנס לעשייה הציבורית. לצד עסקנים ותיקים בחסידות הוקמה ועדה שנועדה לרכז ולקדם את צורכי החסידות בזירה הפוליטית והציבורית. בקמפיין הוא תועד במפגשים בעיקר עם בוחרים צעירים, גם במקומות לא שגרתיים כמו גני חיות ופארקי שעשועים.

בכר עואודה

מכפר כנא, נציג בל"ד ברשימה המשותפת, מגיע לכנסת עם ניסיון ציבורי וארגוני עשיר, אך ללא ניסיון פרלמנטרי. בעבר כיהן כמנכ"ל עמותת הגליל למחקר ושירותי בריאות, ניהל את המרכז למאבק בגזענות והיה יועץ ארגוני לרשויות מקומיות. הוא פעיל בבל"ד מאז 1996, וכבר עם כניסתו לכנסת החל לבלוט בהתבטאויותיו הנחרצות סביב המשא ומתן הקואליציוני. בריאיון לתקשורת הירדנית מתח ביקורת על התנאים שהציב גדי איזנקוט לשיתוף פעולה עם המפלגות הערביות, והבהיר כי הרשימה המשותפת אינה מתכוונת לקבל אותם כפי שהם. כחבר בל"ד, שמייצגת קו לאומי פלסטיני תקיף, הוא צפוי להיות אחד הקולות הבולטים בוויכוח על גבולות הפשרה ועל האפשרות לשיתוף פעולה עם מפלגות ציוניות.

אלישע מדן

אולי השיבוץ הכי מפתיע ברשימה של המפלגה הגדולה ביותר בכנסת. מדן, לוחם מילואים, נפצע אנושות בפעילות מבצעית בבית חאנון שברצועת עזה ואיבד את שתי רגליו. הוא ממייסדי היישוב אביגיל בהר חברון, נשוי למרים ואב לשישה. בתקופת השיקום הרבה לספר את סיפורו לחיילים, לצעירים ולקהילות ברחבי הארץ. ביום העצמאות ה-77 השיא את "משואת הריפוי והשיקום". אביו, הרב יעקב מדן, ראש ישיבת ההסדר הר עציון, הוא מהקולות הבולטים נגד חוק הגיוס. מדן סיפר ל”ידיעות אחרונות”: “כתושב הנגב וכמי שעֵרֶךְ ההתיישבות זורם בעורקיו, אני רוצה לקדם את הנגב. אני מרגיש שאם לא נתעורר ונעשה פה שינוי דרמטי, נאבד את הנגב. וכמו שאמר דוד בן-גוריון: ‘אם לא נעמוד על הנגב, לא תעמוד תל-אביב’”.

איתמר איתם

קצין צה"ל במיל', השלים יותר מ-700 ימי מילואים מאז 7 באוקטובר. מתחילת המלחמה הוא פיקד על גדוד הסיור של חטיבת ביסל"ח בעזה ובלבנון. הוא נפצע קשה מירי צלף, ואחרי שהחלים חזר לפקד על הגדוד. אביו הוא תא"ל במיל' והשר לשעבר אפי איתם, יו"ר המפד"ל לשעבר. כבר בצעדיו הראשונים הראה שאינו מתכוון להיות חייל ממושמע לכל צעדי מפלגתו: הוא הסתייג בפומבי מסרטון בחירות שנוי במחלוקת של הציונות הדתית, ובהמשך עורר כותרות כשאמר שהפתרון למחסור בלוחמים הוא "לעשות ילדים", כי התוספת לא תגיע מהחרדים. כמו-כן, מלבד עיסוקיו הביטחוניים עסק איתם גם בחינוך, ובעבר פיקח על תחום החינוך החברתי-קהילתי במשרד החינוך.

קרן טרנר

נחשבת לדמות מוערכת ולצירוף מרשים של נפתלי בנט לרשימתו. בשנים 2016–2020 ניהלה את משרד התחבורה ואחר כך את משרד האוצר – ממנו נפרדה באופן מתוקשר. באוקטובר 2020 עזבה טרנר את משרד האוצר – פחות מחצי שנה אחרי שישראל כ"ץ מינה אותה, על רקע חיכוכים חוזרים ונשנים ביניהם. טרנר נחשבת לדמות מוערכת והוצבה במקום שלוש ברשימת ביחד. היא מתמקדת בעיקר בנושאי תחבורה וכלכלה. בראיון ל"120 ואחת", הפודקאסט הפוליטי של ynet, היא קראה: "יש הרבה מאוד מה לשפר באיך שמשרד התחבורה מתנהל היום. אני לא אומרת שלא נעשים דברים טובים, אבל תסתכלי למשל על בטיחות בדרכים. השנה שעברה הייתה השנה הכי נוראית. וזו לא גזירת גורל. צריך לקום בבוקר ולעבוד בזה".

יאיא פינק

דמות מוכרת בחוגי הדמוקרטים, ועוד קודם לכן במפלגת העבודה, הוא חובש כיפה סרוגה ומייצג את השמאל הדתי. בשנים האחרונות היה פינק ממובילי המחאה נגד הממשלה. ב-2019, בבחירות לכנסת ה-21, שובץ במקום השמיני ברשימת העבודה ולא נכנס לכנסת, והפעם זכה במקום החמישי בפריימריז הדמוקרטים. הוא סיפר בשיחה עם “ידיעות אחרונות” כי בכנסת ינסה “לצמצם פערים חברתיים על ידי העלאת קצבאות הזקנה ושכר המינימום. להעלות את מספר ימי החופשה בשנה ולדאוג שהכסף עובר מההון להמון ומהמשתמטים למשרתים. בנוסף ארצה לקדם חוקה לישראל, לצמצם את הכפייה הדתית ולפרק את המונופול של הרבנות הראשית”.

עדי אלטשולר

כלת פרס ישראל ומי שהקימה כמה מהמיזמים החברתיים המוכרים בישראל: תנועת הנוער "כנפיים של קרמבו", שמחברת בין ילדים ובני נוער עם ובלי צרכים מיוחדים; ו"זיכרון בסלון", שהפך למסורת של יותר משני מיליון מארחים ומתארחים. לפני הצטרפותה למפלגתו של איזנקוט, אלטשולר חוזרה על ידי רבים במערכת הפוליטית, והיא צפויה לבלוט ולהתמקד בנושא החינוך. איזנקוט הציג אותה כמועמדת המפלגה לתפקיד שרת החינוך אם תקים ממשלה. היא שיתפה בשיחה עם "ידיעות אחרונות": "לאורך השנים למדתי ששינוי אמיתי מתחיל בלקיחת אחריות אישית ונבנה בהתמדה עיקשת ובעשייה משותפת. אני באה כדי להיות השינוי שאני רוצה לראות בעיניים ובשירות כל אלה שקולם אינו נשמע בירושלים. המשימה שלי ברורה: שהחינוך יהיה ההישג הלאומי הבא של ישראל".

אל"ם במיל' טליה לנקרי

כיהנה כמג"דית הראשונה בבה"ד 1 ובהמשך פיקדה על יחידת מבקר צה"ל. כשפרשה מצה"ל מונתה לסגנית ראש המל"ל, ומשסיימה את התפקיד במערכת הביטחון הפכה להיות פרשנית מוכרת בכל בית במהלך המלחמה האחרונה. אחרי משא ומתן עם כמה מפלגות הצטרפה לישראל ביתנו. לנקרי צפויה לעסוק בעיקר בנושאי ביטחון. בראיון ב"זירת הבחירות" של ynet התייחסה לסוגיית הגיוס לצה"ל: "אנחנו כבר שלוש שנים בשיח. כולם צריכים להגיע לבקו"ם – ערבים, חרדים, צ'רקסים, דרוזים, כולם מגיעים ללשכת הגיוס. והצבא יקבע בלי מכסות על הצרכים שלו, זה קודם כול המדינה. חלק ילכו לשירות לאומי, חלק ילכו לצבא. לא כולם צריכים להיות בגולני, ממש לא".

חנמאל דורפמן

חנמאל דורפמן, איש אמונו של ראש מפלגתו איתמר בן גביר, נחשב בשנים האחרונות לאיש החזק מאחורי הקלעים של המפלגה ושל המשרד לביטחון לאומי. הוא ניהל עבור בן גביר את המגעים הקואליציוניים. בעברו היה פעיל ב"נוער הגבעות", והוגדר כיעד של המחלקה היהודית בשב"כ. הוא נחקר בחשד שניסה להשפיע על חקירה של משטרת מחוז ש"י. כשנשאל מה הוא מתכוון לעשות בכהונתו בכנסת, הסביר: "המעבר מאחורי הקלעים לקדמת הבמה מרגש. בכוונתי לעשות סדר ולבטל את מנגנוני "האפליה המתקנת" לחברה הערבית, שהפכו לאפליה ממסדית נגד יהודים. קבלה לעבודה וללימודים חייבת להתבסס על מצוינות וכישורים, ללא אפליה נגד יהודים ששירתו בצבא. לצד זאת, אקדם את חוק חינוך חובה מגיל 0 עד 3, שיקל משמעותית על המשפחות הצעירות".

יורם כהן

יורם כהן, ראש השב"כ לשעבר, עמד בראש שירות הביטחון הכללי בשנים 2016-2011 - תחת רה"מ נתניהו, אך כעת הוא נחשב למתנגד חריף לו. לפני בחירתו באיזנקוט, הוא חֻזַּר גם על ידי נפתלי בנט. שמו של כהן עלה כמועמד לתפקיד השר לביטחון פנים אם תקום ממשלה כזו או אחרת של איזנקוט. בשיחה עם "ידיעות אחרונות" סיפר כהן על תחושתו לקראת מינויו כחבר כנסת: "אני מגיע בתחושת שליחות ואחריות גדולה, ומתוך רצון להיות שותף להקמת ממשלה חדשה בראשות גדי איזנקוט שתוביל שינוי אמיתי במדינת ישראל. בכוונתי לתרום מניסיוני המקצועי והניהולי בסוגיות של ביטחון לאומי. נפעל לשימור מסורת ישראל, לחיזוק מרכיבי הביטחון, הממלכתיות והדמוקרטיה, תוך הקפדה על שקיפות, אמינות וצניעות בשירות הציבור".