The world, in perspective.

על פתק ההצבעה של חלקים גדולים בציבור הישראלי היה כתוב: אני רוצה את נתניהו, אבל עם שותפים אחרים. אני רוצה שינוי, אבל לא את זה שמציע "גוש השינוי"

מפלגת עמך ישראל לא צפויה לעבור את אחוז החסימה בבחירות. היו"ר פרסם התנצלות בפני בוחריו: "ניסיתי להביא בשורה. לצערי, לא הצלחתי". העיתונאית נטעלי שם טוב, מספר שלוש ברשימה, פרסמה התנצלות: "כשלתי ואני לוקחת אחריות מלאה"

נשיא ארה"ב ילחץ על אחדות ברוטציה משולשת. נקודת ייחוס היסטורית שמראה שתרחיש כזה אפשרי ויעיל כמו שהיה בשנות השמונים. כך זה יעבוד

רגע לפני הכניסה לקלפי חייבים למצוא מכנה משותף רחב יותר במקום להמשיך להמר על גורל המדינה

כמעט כל ראשי הממשלות סביבנו התחלפו בשלוש שנות המלחמה האחרונות. מי נשאר בתפקיד?

ראש הממשלה חש כנראה שאין די באיומים ביטחוניים ויש להוסיף אליהם את האיום הכלכלי. נתניהו עשה זאת מבלי להבחין בכך שההודעה על האיום הכלכלי מהווה בעת ובעונה אחת הודאה דרמטית בכישלונו שלו

מצולקים מאוסלו, מראות הרוקדים באינדינגב ל"שיר השלום" עוררו בימין בוז לצד חרדה. אבל השלום הוא שאיפה שלנו כיהודים וחייבים לחלום עליו. רק לזכור איפה אנחנו חיים

במערכת הבחירות הנוכחית אף אחד לא מדבר על הסדרים מדיניים, למרות שרק הם יבטיחו לנו עתיד טוב

נטבחנו. דיממנו. כאבנו. הזדקקנו. חלקנו לא קמנו. עמדנו עם דגלים דוממים בצד הדרך. תרמנו. נלחמנו. חיכינו לתשובה. חיכינו להצלה. למילת נחמה. למילת תקווה. לתוכנית. לדרך חדשה. גילינו עוצמות יחד כעם. גילינו שבעוצמות הללו אנחנו לבד