6 שנים של מצבי חירום ולמידה מרחוק: בפעם הבאה מערכת החינוך תהיה מוכנה למערכה?

תלמידים, מורים והורים התלוננו על הקשיים שמעוררת למידה מרחוק, בעיקר בשכבות נמוכות, ובמשרד החינוך נערכים לאפשרות של חזרה לחירום - ומפיקים לקחים: למידה דיגיטלית גם בשגרה, מינוי פרויקטור והעדפת למידה פרונטלית אם פיקוד העורף יאפשר. המשנה למנכ"ל: "מה שלא עובד בשגרה לא עובד בחירום"

מערכת החינוך מתמודדת עם מצבי חירום לאומיים רציפים זה יותר משש שנים - מאז פרוץ הקורונה ובשנים האחרונות במצב לחימה - שחייבו מעת לעת הפסקת לימודים ומעבר ללמידה מקוונת בשל מגבלות פיקוד העורף. למידה מרחוק בזום מהווה אחד האתגרים שעימם מתמודדת מערכת החינוך בעת חירום, המחייבת הפסקת למידה פרונטלית, זאת במיוחד בקרב ילדי הגן והכיתות הנמוכות.

מחקרים שנערכו בסוגיית הלמידה מרחוק מצביעים על חוסר אפקטיביות בלמידה מרחוק לאורך זמן, ומדיווחי מורים, הורים ותלמידים עלו קשיים ביישום ואתגרים הקשורים לגילאי התלמידים, בדגש על הגן והכיתות הנמוכות: תלמידים מתקשים לשמור על רצף קשב ולמידה בזום, השיעורים נקטעים בשל תקלות טכניות, וחלק מהמורים מתקשים ללמד מרחוק ולהתמודד עם תקלות טכניות. הורים לילדים בגילאי גן ובשכבות הנמוכות התלוננו על מספר שעות מצומצם, שבסיומם עליהם לתת מענה או לשבת עם הילדים, לסייע להם עם המטלות שקיבלו.

גלריה

למידה מרחוק, אילוסטרציה

(צילום: shutterstock)

בסקרים שנערכו בקרב מנהלים שקיימו למידה מרחוק, עלו קשיים הקשורים לתכנים ולאפקטיביות שלה: 79% ציינו קושי של התלמידים להתמיד בלמידה מרחוק; 36% העידו שהשתתפות תלמידים נעשית בתמיכה צמודה ועידוד של ההורים. קשיים אלה מעמיקים בקרב תלמידים מהחינוך המיוחד, הזקוקים ללמידה פרונטלית.

מקרב המנהלים שבחרו שלא להפעיל למידה מרחוק בתקופת המלחמה, 42% השיבו כי לא עשו זאת משום שלדעתם הלמידה מרחוק לא הייתה אפקטיבית. בסקר ההורים ציינו 78% מההורים כי ילדיהם מתקשים בלמידה מרחוק גם בימי שגרה.

מסמך של מרכז המחקר בכנסת מפרט סוגיות שעלו בדיוני ועדות החינוך בכנסת ובדוחות מבקר המדינה ביישום למידה מרחוק בחירום, בהם: חוסר במדיניות אחידה ללמידה דיגיטלית בשגרה כתשתית ללמידה מרחוק, ומחסור באמצעי קצה, בפרט בחברה הערבית ובחינוך החרדי. סוגיות נוספות התייחסו להיעדר התאמה של למידה מקוונת לצרכי התלמידים בתקופת חירום, ולחוסר אפקטיביות וקשיים ביישום בקרב אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים. בדיוני הוועדות הציגו נציגי משרד החינוך את הפעולות שנעשו במסגרת הפקת הלקחים.

על בסיס הפקת הלקחים מסבבי החירום האחרונים, ומתוך הבנה כי האפקטיביות של למידה מרחוק פוחתת ככל שגיל התלמידים צעיר יותר, משרד החינוך גיבש בתיאום עם פיקוד העורף תפיסה המעניקה עדיפות ללמידה פיזית בגנים ובכיתות א'-ג'. לפי ההסכם, בניגוד לעבר – כשתלמידי הגנים והכיתות הנמוכות הושארו בבית ללמידה מרחוק גם ברשויות שסומנו ככתומות ליציאה לפעילות במשק – בעתיד תינתן בעת חירום עדיפות ללמידה פרונטלית לגילאים אלו, בתנאים שייקבעו ובאישור פיקוד העורף. מהלך משמעותי נוסף של משרד החינוך מחייב את כל בתי הספר, במסגרת ההיערכות לחירום, ללמד 60 שעות שנתיות בלמידה דיגיטלית.

במשרד החינוך ציינו כי יפעלו לקיום למידה פיזית במגוון מתכונות מוגנות, ככל שתנאי הביטחון יאפשרו זאת ובהתאם להנחיות פיקוד העורף ולתנאים בשטח. במקומות שבהם לא תתאפשר למידה פיזית, יפעלו הצוותים החינוכיים לשמירת קשר רציף עם הילדים והמשפחות ולמתן מענה חינוכי ורגשי מותאם גיל.

60 שעות למידה דיגיטלית - גם בשגרה

(צילום: יריב כץ)

חוזר מנכ"ל משרד החינוך, המסדיר את פעילות מערכת החינוך בשעת חירום בלמידה מקוונת, באופן משולב או מלא עם למידה פיזית בהתאם להנחיות פיקוד העורף, קובע מיקוד למידה רגשי-חברתי, קשר אישי רציף עם התלמידים והוריהם ושמירה על רצף לימודי. בתי הספר מחוייבים להיערך לכך בשגרה באמצעות למידה מרחוק של חלק מהשיעורים במהלך השנה.

המשנה למנכ"ל משרד החינוך, ד"ר אייל בן זקן, האמון על תהליך הלמידה והפקת הלקחים בעקבות ההתמודדות עם מלחמת "חרבות ברזל", אמר כי משרד החינוך ביצע "תהליך למידה והפקת לקחים ראשון מסוגו". הוא ציין כי מדובר ב"תחקיר מוסדי רחב היקף", שנבנה על בסיס מתודולוגיה מסודרת ושילוב בין איסוף נתונים מהשטח, ניתוח אנליטי בטכנולוגיות מתקדמות והפקת לקחים בכל יחידות המשרד. התהליך כלל, בין היתר, סקר בהשתתפות של יותר מ-2,200 אנשי ונשות חינוך – מורים, מנהלים, מפקחים ועובדי רשויות – לצד עבודת מטה רוחבית ועיבוד מקצועי של מאות תובנות שגובשו בשטח.

לדבריו, מהלכים ולקחים מרכזיים כבר יושמו הלכה למעשה במהלך "עם כלביא" ו"שאגת הארי", ובכלל זה המשך חיזוק מרכז השליטה המשרדי ומינוי פרויקטור "למידה בחירום". הוא ציין כי טרם פתיחת מלחמת "שאגת הארי" נדרשו כלל יחידות המשרד הרלוונטיות להציג תוכנית עבודה אפקטיבית ליישום הלקחים. התוכנית כוללת גם הקמת מכלול "למידה בחירום" והעמקת איסוף הנתונים בנושא למידה מקוונת במרכז השליטה של המשרד.

במסגרת זו גובשה תוכנית תהוד"ה - תוכנית לחיזוק הוראה דיגיטלית-היברידית, ובמסגרתה פותחו חומרי למידה וחומרים פדגוגיים-ניהוליים לכל שכבות הגיל כדי לחזק את מיומנויות ההוראה בשילוב כלים דיגיטליים. באשר להכשרת מורים נקבע שכל ההשתלמויות שמורים עוברים בתחומים שונים, יכללו גם הכשרה להוראה מרחוק. באשר למחסור באמצעי קצה אמר כי חולקו מחשבים וטלפונים ונעשות פעולות לצמצום הפערים ומתן פתרונות.

"כבר כיום צוותי ההוראה עברו ועוברים הכשרה ללמידה מרחוק, יתקיימו 60 שעות של למידה מרחוק, מתוך הבנה שמה שלא עובד בשגרה לא עובד בחירום", אמר בן זקן. "התכנים בלמידה המקוונת מותאמים לקבוצות הגיל ולמגזרים השונים, ויש שיתופי פעולה הדוקים עם הסקטור הפרטי".

לדבריו, "משרד החינוך מכיר את האתגרים והקשיים של הלמידה המקוונת גם כיום. עם זאת, נעשתה במשרד היערכות ברמת התפיסה הפדגוגית, התכנים, ההטמעה, התשתיות והשליטה. אין ספק שישנם אתגרים רבים למערכת החינוך, בשגרה ובוודאי בחירום, ואנו נדרשים ליתן להם מענה. משרד החינוך, כארגון לומד, הפיק ומפיק לקחים והוא מחויב להמשיך ללמוד ולהשתפר".