17 נרצחות השנה על רקע מגדרי. הממשלה הבאה חייבת גישה אחרת

הממשלה הבאה חייבת להפוך את ביטחונן של נשים מסיסמה של חודש מודעות ליעד לאומי מחייב: תקציב ייעודי, גורם ממשלתי אחד שאחראי על התוצאה, לוחות זמנים, מדדים ודיווח שנתי לכנסת, ותיאום מלא בין המשרדים, לצד מענים שלמים לנשים בסיכון ולילדיהן, מהגנה מיידית ועד ליווי ארוך טווח. הכל במטרה למנוע את הכותרת של מחר בנוגע לרצח הבא

עדו רוזנצוייג|

תגיות

באחרונה נרצחה בפתח תקווה מסרק אבי, אישה בת 43, על פי החשד בידי בעלה, בבית שבו שהו ארבעת ילדיהם ולעיניהם. כך נפתח נובמבר, חודש המודעות למאבק באלימות כלפי נשים. אבי היא הנרצחת ה-17 השנה על רקע מגדרי, והרביעית שנרצחה בידי בן זוגה בשבועות האחרונים. רק בשבוע שעבר נרצחו תמרה עמראן, בת 21, ויאנה זיקובה, בת 43, ובתחילת אוקטובר נרצחה נאניה מלדה בת 40.

זירת רצח אישה בבאר שבע

(צילום: אילנה קוריאל)

הנתונים ממחישים שהיקף הרצח במשפחה נותר חמור שנה אחר שנה. לפי פורום מיכל סלה, בשש השנים האחרונות נרצחו לפחות 17 נשים במשפחה בכל שנה. 2026 עוד לא הסתיימה ואנחנו כבר על 17 נרצחות, ואני חושש שעד שדברים אלה יתפרסמו המספרים עוד חס וחלילה יגדלו.

התמונה הרחבה קשה עוד יותר: לפי נתוני המשטרה שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בשנים 2015 - 2024 נרצחו בישראל 269 נשים באירועים פליליים (לא כולל אירועי טרור). בשנת 2024 לבדה נרצחו 35 נשים, המספר הגבוה ביותר בעשור שנבדק. מדובר בכלל הנרצחות, לא רק בתוך המשפחה.

אנחנו נמצאים בימים של אחרי הבחירות, ימים של התאמות, מו"מ קואליציוני ותכנוני מדיניות לשנים הקרובות. הסמליות של התקופה לא צריכה לחמוק מעינינו והנושא של מאבק באלימות כלפי נשים והגברת הביטחון שלהן בבית, בעבודה, ובמרחב הציבורי חייב להיות חלק מרכזי בדיון על קווי היסוד של הממשלה הבאה ועל סדר העדיפויות הלאומי לשנים הקרובות. הממשלה הבאה חייבת להפוך את ביטחונן של נשים מסיסמה של חודש מודעות ליעד לאומי מחייב: תקציב ייעודי, גורם ממשלתי אחד שאחראי על התוצאה, לוחות זמנים, מדדים ודיווח שנתי לכנסת, ותיאום מלא בין המשרדים, לצד מענים שלמים לנשים בסיכון ולילדיהן, מהגנה מיידית ועד ליווי ארוך טווח. הכל במטרה למנוע את הכותרת של מחר בנוגע לרצח הבא.

אלימות כלפי נשים אינה "עניין משפחתי", והיא איננה "בעיה של נשים". מדובר בבעיה חברתית במלוא מובן המילה וחובה לטפל בה כפי שמטפלים בכל איום אחר על ביטחון הציבור. המניעה האמיתית לא מתמקדת רק ברשויות האכיפה (אף שבהחלט אפשר לצפות ולדרוש מהן יותר). היא עוברת במערכת החינוך, במקומות העבודה, הבילוי, הספורט, בתקשורת, במדיה החברתית ובמיוחד היא עוברת אצלנו – הגברים.

אלימות כלפי נשים היא בעיה חברתית, ובמרבית המקרים היא בעיה של גברים ולכן הגברים צריכים להיות גם חלק מהפתרון. לא כי הגברים הם האויב – ממש לא. אבל לגברים יש יכולת ונגישות לשיח נפרד, שיח מרגיע, שיח מחזק: בקבוצות הוואטסאפ, במסדרונות, בחדרי ההלבשה, בשיחות בין חברים. במקומות הללו נבנית הנורמה החברתית, ושם אפשר גם לשנות אותה. כשגבר מסמן גבול לחבר, כשאב מדבר עם בנו על כבוד, כשסביבה שלמה מסרבת להתעלם - משהו זז. גבריות בריאה ומיטיבה היא חלק בלתי נפרד מהפתרון במניעת אלימות כלפי נשים.

באסל"י אנחנו פועלים מתוך גישה שאומרת שחינוך גברי חיובי, מעמיק ומיטיב הוא נדבך הכרחי בחינוך למניעת אלימות, ובמיוחד אלימות כלפי נשים. פעילות כזו צריכה להימשך כל השנה ולהשפיע בכל היבט של חיינו – במערכת החינוך, במקומות העבודה, במקומות הבילוי, במרחב הציבורי והדיגיטלי. המטרה היא לרכוש את הכלים כדי לא להגיע לסיטואציה אלימה וגם להצליח לזהות סיטואציות בעייתיות ולהתריע, להתערב בצורה נכונה. הכל במטרה למנוע את התקיפה הבאה, את הרצח הבא.

האחריות היא קודם כל של הממשלה, אבל היא לא רק של הממשלה. אלימות כלפי נשים צריכה להישאר על סדר היום הציבורי כל ימות השנה: בכנסת, בתקשורת ובשיח הציבורי. לא רק כשרצח מזעזע במיוחד מוביל את המהדורה, ולא רק בחודש המודעות.

הממשלה הבאה תקבע את סדר העדיפויות שלה לשנים הבאות. ביטחונן של נשים חייב להיות חלק בסיסי ומחייב בקווי היסוד של כל ממשלה שתקום. הממשלה הבאה חייבת להבטיח חינוך משמעותי וקבוע למניעת אלימות כלפי נשים בבתי הספר, כחלק מתוכנית הלימודים ובהובלת צוותים שעברו הכשרה. ממשלה שתציב את ביטחון הנשים בראש סדר העדיפויות ותחתור להשיג את היעד הזה, לא תעשה טובה לנשים. היא פשוט תעשה את תפקידה.

ד"ר עדו רוזנצוייג הוא מנכ"ל אסל"י - ארגון סרט לבן ישראל המניע גברים ונערים להיות אקטיביים במניעת אלימות כלפי נשים ובקידום שוויון בין נשים לגברים

תגובות