1,711 יום בנפרד: המפגש המרגש של בני הזוג מעיר המוקשים אחרי "הפסקת האש של מלניה"

במבצע נרחב ולאחר הסכמה נדירה בין פוטין לזלנסקי, במסגרת העסקה שתווכה בידי הגברת הראשונה של ארה"ב, חולצו מאות בני אדם מהעיר אולשקי, שנכבשה בידי רוסיה וממנה יצאו עדויות על רעב ותנאי קיצון שכאילו נלקחו מסרט פוסט-אפוקליפטי. דמיטרו החייל ואשתו לריסה התחבקו לראשונה אחרי יותר מ-4.5 שנים, עטופים בדגל אוקראינה: "מחכים לשלום ולניצחון". ליזה בת ה-19 עדיין מחכה לאביה, אותו לא ראתה שנתיים וחצי: "חשבנו שזה ייקח חודשיים"

ynet וסוכנויות הידיעות|

ביום שלישי לפנות בוקר, בעיר החרבה אולשקי שבדרום אוקראינה, נכנסה לתוקף הפסקת האש שהבית הלבן הכריז כי סוכמה בחסותה של הגברת הראשונה של ארה"ב, מלניה טראמפ. היום (שבת), חצו מפונים מאולשקי, שנמצאת תחת כיבוש רוסי מאז הרחבת הפלישה ב-2022, לשטח שבשליטת אוקראינה.

גלריה

ביחד אחרי 1,711 יום. דמיטרו ולריסה, שפונתה מהעיר שבה התושבים החלו לאכול עשב כדי לשרוד

(צילום: AP)

דמעות בגבול בלארוס-אוקראינה. "רגע חשוב ביותר"

(צילום: AP Photo/Efrem Lukatsky)

מאות פונו מהעיר, חלק גם לרוסיה

(צילום: Genya SAVILOV / AFP)

לתושבי אולשקי הוצעה הבחירה אם לנסוע לשטח שבשליטת אוקראינה או רוסיה, או להישאר בעיר עם אספקת מזון ותרופות מחודשת. הרשויות באוקראינה לא מסרו את מספר המפונים המדויק כדי להגן על אלה שבחרו להישאר בעיר ועל האפשרות למתן סיוע הומניטרי עתידי, אולם מלניה טראמפ כתבה אתמול כי המבצע יוכל לסייע לפינויים של יותר מ-750 בני אדם. המפונים שבחרו לעבור לאוקראינה פונו באוטובוסים ובמטוסים לעיר הרוסית אנאפה, משם להומל שבבלארוס, ומשם הלאה לאוקראינה.

העיר אולשקי שוכנת כ-550 קילומטרים דרומית-מזרחית לקייב, ליד נהר הדנייפרו המהווה את קו החזית שמפריד בין הכוחות הרוסיים לאוקראיניים במחוז הדרומי חרסון. העיר נכבשה על-ידי רוסיה כבר בשבועות הראשונים שאחרי הפלישה לעומק אוקראינה ב-2022, והיא ממוקמת כ-10 קילומטרים מהעיר חרסון, בירת המחוז, ששוחררה במתקפת-נגד אוקראינית בנובמבר 2022 ומאז סופגת אש כבדה מהרוסים. אם לפני המלחמה גרו באולשקי כ-24 אלף איש כיום נותרו בה לדברי רוסיה כ-2,000 תושבים ולדברי אוקראינה כ-6,000, אבל התושבים הללו מבודדים לחלוטין, הן משום שהעיר נתונה תחת איום מתמיד של רחפני נפץ רוסיים ואוקראיניים התוקפים כלי רכב, והן משום שהדרכים המובילות אליה וממנה זרועות מוקשים.

הפסקת האש באזור חרסון צפויה להימשך עד מחר. תושבי העיר התמודדו עם מחסור דרמטי במזון ובציוד רפואי, כאשר רחפנים ומוקשים הפרוסים סביבה ובתוכה הגבילו את התנועה ברחובותיה והקשו עליהם להימלט ממנה. לפי עדויות המגיעות מאולשקי בשבועות האחרונים נוצר בעיר מחסור חמור במיוחד בתרופות ובמזון, ותושבים הלכודים שם ללא מזון, מים וחשמל סיפרו לאחרונה לרשת BBC הבריטית כי הם נאלצים לאכול עשבי בר מהגינות כדי לשרוד.

בשל התקשורת המשובשת בעיר גם קשה ליצור קשר עם תושבים הלכודים בה, ורבים מהם פוחדים לדבר על המצב במקום מחשש לפעולת תגמול מצד הרוסים. אוקראינה ורוסיה האשימו זו את זו בשיבושים באספקת המזון ובמאמצי הפינוי מאולשקי, והפסקת האש שהחלה הלילה אמורה לאפשר לאספקה להגיע אליה סוף סוף ולהניח לחבלנים לפנות את המוקשים מהצירים כדי לספק לתושבים מעבר בטוח החוצה.

העסקה תווכה כאמור בידי הגברת הראשונה טראמפ. לפי לשכתה, היא יזמה את השיחות עם צוותי משא ומתן אזרחיים מרוסיה ומאוקראינה לאחר שנפגשה עם גורמים רשמיים באו"ם, ואלה עדכנו אותה במצב החמור באולשקי. הגברת טראמפ ידועה כמי ששומרת בדרך כלל על פרופיל ציבור נמוך בהשוואה לרוב נשותיהם של נשיאי ארה"ב בעידן המודרני, אך בשנים האחרונות היא הפכה מעורבת יותר בטיפול בסוגיות הומניטריות הקשורות למלחמת רוסיה-אוקראינה. באוגוסט 2025 היא אף שיגרה לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין מכתב שבו כתבה לו כי הגיעה "העת להגן על הילדים ועל הדורות הבאים ברחבי העולם".

בניסיונות להביא להפסקת אש מקומית באולשקי היה מעורב גם האפיפיור ליאו ה-14, ששוחח החודש עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ועם הנשיא הרוסי פוטין והפציר בהם לאפשר סיוע הומניטרי לאולשקי ופינוי בטוח של אזרחים משם. גורמים המעורבים במשא ומתן על משלחת הסיוע אמרו השבוע כי רופאים, תרופות, אספקת מזון ומים יוכנסו לאולשקי לפני שייפתחו מסדרונות הפינוי. משלחת הסיוע שאמורה להיכנס לאולשקי השבוע תגיע לשם כשברקע ההכנות לסבב שיחות נוסף בתיווך אמריקני בין משלחות מרוסיה ומאוקראינה הצפוי בחודש הבא, סבב שיחות שמטרתו להניח את התשתית למשא ומתן מפורט לשלום בהמשך.

ההפוגה באולשקי היא רגע נדיר של הסכמה בין מוסקבה לקייב, שחוסר אמון עמוק שורר ביניהן מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה לפני קרוב לחמש שנים, וניסיונות קודמים שלהן להגיע להפסקות אש מוגבלות מעין זו קרסו במהירות או מעולם לא התממשו. שביתת הנשק ההומניטרית היא למעשה מבצע עתיר סיכונים הן עבור מוסקבה והן עבור קייב, ושני הצדדים מנסים לנצל אותה כדי לזכות באהדתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.

לגבול הגיעו לפי CNN מאות בני אדם. במקום הוצבו אוהלי סיוע, דוכני קפה ובירה ואפילו אספקה להאכלת חיות המחמד הרבות שהמפונים הביאו עימם. למקום הגיעו גם מתנדבים מארגוני סיוע, בהם הצלב האדום, "רופאים ללא גבולות" ו"המטבח המרכזי העולמי" (WCK).

דמיטרו (54), איש צבא אוקראיני, המתין במתח בגבול בין בלארוס לאוקראינה וחיכה לפגוש את אשתו לריסה (54), שפונתה מאולשקי. הוא לא ראה אותה 1,711 ימים. כשנפגשו היום אחרי כל כך הרבה זמן, דמיטרו חיבק אותה ונישק אותה בהתרגשות רבה, כששניהם עטופים בדגלי אוקראינה. לריסה, שאיבדה כשליש ממשקל גופה, נשאלה על שלומה. "זה קשה מאוד. זה לא רק אנחנו שנאבקים, זה קשה לכולם במדינה. יש כל כך הרבה אנשים באותו מצב כמוני. יש אנשים במצבים שונים, וחלקם אפילו במצב גרוע יותר. אנחנו מחכים שכל זה ייגמר, שהשלום יגיע, והניצחון", אמרה ל-CNN.

דמיטרו, ששם משפחתו אינו מורשה לפרסום מסיבות ביטחוניות, הוא כאמור חייל בצבא האוקראיני, מה שהעמיד בסיכון רב יותר את אשתו לריסה שנשארה בעיר הולדתם בדרום אוקראינה. הם הצליחו לחלץ את בתם מהעיר, אך לריסה חששה שאם היא עצמה תנסה לעזוב, היא תיעצר במחסום בידוק רוסי ותעמוד בפני "פילטרציה" - התחקור המשפיל ולעיתים הקשה והאלים שאוקראינים שמצאו את עצמם תחת כיבוש רוסי נאלצו לעבור בטרם הורשו לעזוב לאזורים שעדיין בשליטת אוקראינה.

דמיטרו לובינץ, נציב זכויות האדם של אוקראינה, בירך על הצלחת המבצע. "זה רגע חשוב ביותר. מאחורינו משא ומתן קשה, הסכמים, הכנות וכמות עצומה של עבודה. אך חשוב מכל, האנשים שחיכו כל כך הרבה זמן להצלה נמצאים לבסוף במקום בטוח", הוא כתב ברשתות. לובינץ טווח גילאי המפונים נע משנה ועד לגיל 94, והם הביאו עמם חיות מחמד, כולל כלבים, חתולים, תוכי ודביבון (ראקון). הוא הוסיף כי הוא מקווה שניתן יהיה להעתיק את הפסקת האש של אולשקי למקומות נוספים באוקראינה.

טטיאנה ליאונידובנה, מפונה בת 71, הודתה לחיילים האוקראינים שסייעו לחלצה. "אנחנו אוהבים אותם, אנחנו אוהבים אותם," היא אמרה בדמעות. "אנחנו יודעים שהם מגינים עלינו. תודה עמוקה להם, תודה עמוקה להוריהם, על שיש להם ילדים כאלה. אני גאה, אני פשוט גאה", הוסיפה.

תמרה, תושבת אולשקי נוספת שהגיעה היום לגבול, אמרה ל-CNN כי בתחילה נרתעה מלהתפנות בגלל בעלי החיים שלה. אך בריאותה הדרדרה וללא גישה לתרופות, היא חשה שלא נותרה לה ברירה. "אני חולה. ולא היו תרופות. באשר למזון בזמן האחרון, ובכן, לא ראינו בשר, לא ראינו ירקות או פירות. הם לא סופקו לנו", תיארה את הרעב ששרר בעיר. "פחדתי להתפנות, אבל הגעתי למצב של השלמה עם זה, כי להישאר זה גם כן מפחיד", הוסיפה. "יש לי בעיות בריאותיות, ויש את בעלי החיים, אבל אי אפשר לחיות שם יותר. לא רציתי לבלות שם חורף נוסף".

מפונה נוסף, אלכסנדר, אמר בשיחה עם CNN לאחר שירד מהאוטובוס בגבול כי הוא "מעולם לא הרגיש טוב יותר" בחייו. "זה היה כאילו ברחתי מהגיהינום," הוא אמר. "לא יצאתי החוצה כלל. איפה שהיינו, איפה שחיינו, לא יכולנו להשיג שום מזון. פשוט אכלנו מה שאנשים השאירו בדירות שלהם, כמו שימורים, חמוצים".

ליזה פאליי, בת 19, ראתה את אביה בפעם האחרונה לפני יותר משנתיים וחצי, כאשר אמה ואחותה נמלטו מאולשקי בעוד שהוא נשאר מאחור. "חשבנו באותו זמן שזה יהיה חודש, חודשיים לכל היותר, ושנחזור. אבל למרבה הצער, שנתיים כבר חלפו", היא אמרה כשהיא ממתינה בציפייה לראותו בנקודת הגבול בלארוס-אוקראינה.

דריה פבלין חיכתה גם היא בגבול בתקווה להתאחד עם אביה, מיכאילו, ממנו לא שמעה מזה כחודש. הוא תכנן לארגן בריחה של כל משפחתו מהעיר החרבה אחרי שתקיפה שפגעה סמוך אליהם הרגה שניים משכניהם, אבל הוא החליט להישאר באולשקי כיוון שראה שהסידורים לטיפול בבית ובבעלי החיים של המשפחה לא צלחו. "הבנו שאין אפשרות אחרת. הוא ליווה אותנו לכביש, וזהו. זו הייתה הפעם האחרונה שראינו אותו", אמרה בתו דריה. לדבריה, מאז שהמשפחה עזבה, האב חושש לעשות את המסע החוצה מהעיר, במיוחד על רקע העובדה שהוא לא מחזיק במסמכים רוסיים.

נציבת תלונות הציבור של רוסיה ונציגת המשלחת הבכירה, יאנה לנטרטובה, אמרה כי מאולשקי פונו כאמור גם תושבים שרצו לחיות ברוסיה. כלי תקשורת רוסיים הציגו בשבת תושבים שהגיעו לאתר לינה זמני בסימפרופול שבחצי האי קרים, אותו סיפחה מוסקבה ב-2014. "לאחר כל מה שהם עברו, זה חשוב שהאנשים האלה ינוחו, ישתקמו וירגישו שמטפלים בהם", היא כתבה. "עם זאת, התמיכה לא צריכה להצטמצם רק לקורת גג וארוחה חמה. ישנם אתגרים רבים לפנינו: הנפקת מסמכים שנאבדו, טיפול רפואי, הסדרת דיור לטווח ארוך וחידוש הקשר עם בני משפחה. המשרד שלי יסייע בטיפול בסוגיות האלה".

גם רוסיה וגם אוקראינה לא ציינו כאמור כמה תושבים פונו מאולשקי, כשברקע החשש של התושבים שנשארו מפקיעת הפסקת האש והחזרה ללחימה באזור.