"שטיקים וטריקים" לגנץ, שותפות קצרה עם מופז: נתניהו שוב "קורא לאחדות". כך זה נגמר בעבר

'שטיקים וטריקים' לגנץ, שותפות קצרה עם מופז: נתניהו שוב קורא לאחדות. כך זה נגמר בעבר

נתניהו קרא "זוהי עת לאחדות", אך באותה נשימה הערים קשיים על האפשרות הזו בדיוק. לרה"מ יש רקורד מרשים של הקמת ממשלה לצד מי שהיו עד לפני רגע יריביו הפוליטיים, אך לרוב ה"זוגיות" נגמרה מהר מהצפוי: מקואליציית הענק שרדה רק 70 יום - ועד התרגילים לגנץ בקורונה ובמלחמה: כך נראו ממשלות האחדות של נתניהו

ראש הממשלה בנימין נתניהו פעל לא פעם לצרף שותפים לממשלתו גם ממרכז המפה הפוליטית ומשמאלה - ולהקים בכך ממשלת "אחדות", באופן דומה למהלך שהוא מנסה לקדם בעודו קורא "זוהי עת לאחדות" מבלי לוותר על שותפיו לגוש, אחרי שהמנדט נמסר ליריבו הפוליטי גדי איזנקוט. אלא שבעוד שחלק מהמהלכים שקידם נתניהו בכהונותיו הממושכות הולידו אומנם ממשלות אחדות באופן רשמי, חלקם קרסו וכולם ללא יוצא מן הכלל הגיעו במהירות אל סופם והתאפיינו בדרמות פוליטיות תחת הקשיים הרבים שהערים עליהן נתניהו.

גלריה

נתניהו ממשיך להערים קשיים - ורוצה אחדות

(צילום: ריאן פרויס, גבריאל בהרליה)

מפלגת "קדימה" בראשות ציפי לבני הייתה המפלגה הגדולה בבחירות 2009, כשזכתה ב-28 מנדטים, בזמן שהליכוד זכתה "רק" ב-27. אך נתניהו שהוביל את המפלגה השיג רוב של 65 ממליצים וקיבל את המנדט להרכבת הממשלה. הוא ניסה תחילה לגייס לצידו את לבני, שסירבה, ולאחר מכן פנה אל אהוד ברק שמפלגתו "העבודה" התרסקה בבחירות וזכתה ל-13 מנדטים בלבד.

ברק הכריז כי פניה של העבודה לאופוזיציה, והקשה בכך על נתניהו. בנוסף, הוא הציב תנאי ברור להצטרפותו לממשלה: פסילת הדרישה שהציב קודם לכן ליברמן, להשאיר את השר דאז דניאל פרידמן במשרד המשפטים. נתניהו נזקק לממשלה יציבה, אך ברק שכבר הסביר כי הוא לא פוסל את האפשרות לשבת בממשלה לצד נתניהו, המשיך להבהיר כי "לא תהיה התחלה של משא ומתן אם ליברמן יהיה זה שקובע מי עומד בראש רשויות אכיפת החוק".

בסופו של דבר אמר ברק כי "ממשלת ימין צרה היא צרה לא קטנה. זה אתגר לנתניהו, ללבני, ובמובן מסוים גם לי ואולי לליברמן" - ונכנס לקואליציה. הוא מונה לשר הביטחון ולמשנה לראש הממשלה נתניהו, אך הממשלה במתכונתה המקורית החזיקה מעמד רק שנתיים. הצטרפות העבודה לקואליציית ימין-חרדים עוררה מרד פנימי במפלגה, ובינואר 2011 נאלץ ברק לפרוש מתפקידו כיו"ר כדי להימנע מפרישה מהממשלה בלחץ חבריו. ארבעה חברי מפלגה הצטרפו אליו כשהקים את סיעת "עצמאות" שנשארה לשבת עם נתניהו עד סוף הקדנציה.

ממשלת ישראל ה-32 שהוקמה ב-2009 עמדה בפני פיזור באביב 2012, אז נתניהו ניסה למנוע את הבחירות המוקדמות וסגר עם שאול מופז הסכם מפתיע. השניים שוחחו כמה שעות בלבד לפני ההצבעה על פיזורה של הממשלה, והקימו קואליציית ענק של 94 חברי כנסת שמטרתה היה להעביר חוק לגיוס חרדים. לשם כך מינה נתניהו את מופז לשר ללא תיק ולמשנה לראש הממשלה.

הממשלה קרסה אחרי 70 יום. מופז ונתניהו

(צילום: אלכס קולומויסקי)

נתניהו נאם אז נאום אחדות, ואמר (בדומה להיום) כי "הבנתי שאפשר להחזיר את היציבות מבלי ללכת לבחירות, ולכן החלטתי להקים ממשלת אחדות לאומית רחבה". גיוסו של מופז למהלך היה מפתיע כאמור, שכן בחודשים שקדמו לפיזור שנמנע ברגע האחרון תקף יו"ר קדימה את נתניהו שוב ושוב - ואף הצהיר לא פעם כי לא יחבור אליו. "לא אכנס לממשלה של ביבי. לא היום, לא מחר ולא אחרי שאעמוד בראשות קדימה", הכריז בפני בוחריו לפני הפריימריז.

מופז טען בפני חברי סיעתו כי ההצטרפות לממשלה היא "דבר גדול למדינת ישראל", על מנת לחוקק את החוק המיוחל, אך הממשלה התפרקה אחרי 70 יום בלבד - בלי חוק. הסיבה לפירוקה הייתה כמובן סוגיית השוויון בנטל: מופז דרש לחוקק חובת גיוס וסנקציות אישיות על עריקים כפי שהובטח לו עם הצטרפותו, אבל השותפים החרדים בממשלה איימו לפרק אותה. ב-17 ביולי 2012 הודיע מופז על פרישת קדימה והאשים כי "נתניהו בחר במשתמטים".

הוא אמר אז כי "יש קווים אדומים שלא הייתי מוכן לחצות. לא ניקח חלק בהטעיה הציבורית ולא נשתמט מחובתנו". נתניהו השיב לו: "הנחתי הצעה להביא לגיוס חרדים וערבים. הדרך ליישם את זה בשטח היא בהדרגתיות בתקופה שבה מדינת ישראל ניצבת בפני אתגרים רבים ומשמעותיים. אמשיך לפעול להבאת פתרון אחראי שהחברה הישראלית מצפה לו".

שלוש שנים אחרי פירוק ממשלת האחדות הקודמת, נתניהו הקים קואליציית ימין-חרדים צרה, שבה היו 61 חברי כנסת בלבד. בשנה שחלפה מאז הקמת הממשלה ב-2015 הוא ניהל מגעים סודיים עם יו"ר האופוזיציה דאז יצחק הרצוג. בתמורה לממשלת אחדות, כך לפי הדיווחים, הציע נתניהו להרצוג 9-8 תיקים בכירים למחנה הציוני ויוזמה מדינית אזורית בתמיכת ארה"ב וירדן, שפרטיה לא פורסמו.

פספס את ההזדמנות? הנשיא הרצוג, שעמד בראש האופוזיציה

(צילום: Attila KISBENEDEK / AFP)

הרצוג, מצידו, הכחיש את הדיווחים וכינה אותם "ידיעה מצוצה מהאצבע". הוא טען כי "הוא לא הציע. לא היה משא ומתן. לא היה ולא נברא". המשא ומתן שהתקיים לפי אותם דיווחים קרס לפני שנחתם, אחרי שהמגעים שנוהלו בעיקרם בלילות נתקלו בהתנגדות פנימית עזה מקרב מפלגת העבודה שהובילה אז שלי יחימוביץ' - ובינתיים נתניהו ביצע תרגיל פוליטי: הוא פנה במקביל גם לליברמן, העניק לו את תיק הביטחון וצירף את ישראל ביתנו לקואליציה.

במאי 2020, אחרי שלוש מערכות בחירות רצופות ללא הכרעה וכשברקע מגפת הקורונה משפיעה גם על ישראל, נכנס בני גנץ לממשלתו של נתניהו עם הסכם רוטציה. גנץ היה אמור לכהן כראש הממשלה 18 חודשים אחרי שנתניהו יכהן בתפקיד, אך אחרי 7 חודשים בלבד הממשלה התפרקה.

בזמן המו"מ בין השניים נתניהו קרא לגנץ להצטרף לממשלת אחדות שבמהלכה יוותר על זכותו לפטר שרים ממפלגת כחול לבן - בתנאי שזו לא תוכל להביע אי אמון בראש הממשלה. הוא אמר בנאומו כי מדובר ב"מצב חירום עולמי ולאומי", ולשם כך קרא לאיחוד כוחות ולהקים ממשלה שתאפשר להעביר את התקציב. גנץ תקף תחילה את הצעתו של נתניהו, שאותה כינה "סיבוב על הגב של אזרחי ישראל", אך בסופו של דבר נענה בחיוב. הוא טען כי לא הייתה אפשרות אחרת.

ממשלת האחדות של נתניהו עם גנץ התפרקה כאמור כ-7 חודשים לאחר שקמה, בדצמבר 2020, אחרי שחבריה לא אישרו את התקציב - מה שהיה למעשה "השטיק" המרכזי לסיכול הרוטציה. חוק היסוד שנחקק לצורך הקמת הממשלה קובע כי אי אישור תקציב המדינה עד מועד קצוב היה הפרצה היחידה שסייעה לנתניהו לפרק את הכנסת וללכת לבחירות מבלי להעביר את ראשות הממשלה לשותפו דאז. הליכוד בראשותו עמד על העברת תקציב חד שנתי, בניגוד להסכם הקואליציוני שקבע תקציב דו שנתי. כאשר המועמד חלף ללא אישורו הכנסת התפזרה ונתניהו זכה לתפקיד ראש ממשלת מעבר.

כמה ימים בלבד אחרי מתקפת חמאס על יישובי העוטף ב-7 באוקטובר 2023, הצטרף גנץ בפעם השנייה לממשלתו של נתניהו, הפעם ללא רוטציה ובמטרה "לשלב ידיים" בניהול הלחימה. גנץ נכנס אז לקבינט המצומצם שכלל אותו, את ראש הממשלה נתניהו ואת שר הביטחון יואב גלנט. הממשלה החזיקה כ-8 חודשים והתפרקה בעקבות מחלוקות עמוקות בכל הנוגע לאופן שבו מנוהלת המלחמה, היעדר תוכנית "היום שאחרי" בעזה, השבת החטופים וחזרתה של סוגיית השוויון בנטל לשולחן הממשלה.

גנץ הציב דד-ליין לקבלת תוכנית אסטרטגית במאי 2024, וחודש לאחר מכן הודיע על פרישת סיעתו שחזרה לאופוזיציה. הוא תקף אז את נתניהו: "הקמנו ממשלת חירום מתוך שותפות גורל, לא שותפות פוליטית. נתניהו ושותפיו הפכו את האחדות לקריאה נרגשת ללא כיסוי במציאות. נתניהו מונע מאיתנו להתקדם לניצחון האמיתי, שהוא ההצדקה למחיר הכואב המתמשך". גנץ קרא בנוסף לנתניהו לקבוע תאריך לבחירות - אך הוא לא נענה.