צריך לזכות בקולות שלנו

צריך לזכות בקולות שלנו

מי שרוצה את הדרוזים לצידו, צריך להציע להם שותפות אמיתית ושוויון. ומי שמאשים ציבור שלם בבגידה, מוטב שיתחיל בחשבון נפש בביתו שלו 

תגיות

יש משהו מקומם במיוחד בגל ההסתה נגד העדה הדרוזית בעקבות הבחירות. פעילי ליכוד מיהרו להכתים ציבור שלם, לכנות את בני העדה בוגדים, להציג אותם כמחבלים ולקרוא להוציא אותם לסוריה. וכל זאת משום שרוב קולותיהם לא הלכו לליכוד.

לפני שמחלקים ציונים בנאמנות ומטיפים לדרוזים על הצבעתם, אולי כדאי שאנשי הליכוד יעצרו ויביטו במראה. כי הסיפור האמיתי אינו בגידה דרוזית, אלא כישלון של הליכוד להבין את העדה, את צרכיה ואת מערכת היחסים המורכבת שלה עם המדינה.

(צילום: תקשורת מחאת קפלן)

נתחיל במה שאסור להתעלם ממנו: נתניהו אכן זכה להערכה עצומה בקרב דרוזים רבים בישראל ובעולם בעקבות ההתערבות הישראלית בטבח בסווידא ביולי 2025. בעיני רבים מבני העדה, נתניהו היה האיש היחיד שפעל להציל את אחיהם בסוריה ולעצור את הטבח. אנשי סווידא אף הניפו את תמונתו כאות הוקרה והערכה על עצירת הטבח, לאחר שנרצחו, נאנסו ונחטפו אלפים. סכנה קיומית ממשית למיעוט אתני קטן.

זו לא הייתה מחווה שולית. זו הייתה הכרת תודה של ציבור שחווה טבח נורא, וחש שאחיו בישראל לא עמדו מנגד. נתניהו יכול בהחלט לזקוף לזכותו את ההישג הזה, והוא גם ניכר בקלפי.

הנתונים מדברים בעד עצמם: בבחירות 2022 קיבל הליכוד ב-14 היישובים הדרוזיים בכרמל, בגליל וברמת הגולן 3,933 קולות. בבחירות 2026 זינק המספר ל-8,369 קולות - תוספת של 4,436 קולות, יותר מהכפלה של כוחו. שיעור התמיכה עלה מ-11.4% ל-17%. אבל הכרת תודה אינה חוזה פוליטי, והערכה לפעולה אחת אינה מוחקת שנים של אכזבה.

צריך לזכור שבתקופת ממשלות נתניהו נחקק חוק הלאום, שפגע עמוקות בתחושת השוויון והשייכות של רבים מבני העדה, ותיקון חוק התכנון והבנייה המוכר כחוק קמיניץ שהחריף את האכיפה והעמיק את מצוקת התכנון והבנייה ביישובים הדרוזיים. אלה משקעים שלא נעלמים בעקבות הצהרה או פעולה צבאית, חשובה ככל שתהיה.

גם בליכוד עצמו צריכים לעשות חשבון נפש. המקום המיועד לנציג שאינו יהודי ברשימת המפלגה נמצא במקום ה-41: מקום שאינו ריאלי. במשך שנים, בתקופתו של השר לשעבר איוב קרא, היה הייצוג הדרוזי במקומות משמעותיים הרבה יותר. האם הליכוד באמת רוצה נציגות דרוזית בכנסת, או רק את קולותיהם של הדרוזים בקלפי? לא ראינו קמפיין משמעותי, לא ראינו השקעה מספקת ולא ראינו מאמץ אמיתי לשנות את הנפשות הפועלות.

ולמרות הכל, הדרוזים לא ישבו בבית. הם הצביעו למועמדים שראו בהם כתובת. מועמד דרוזי שהוצב במקום ה-13 ברשימת ישר!, מקום ריאלי, וחבר הכנסת הוותיק חמד עמאר הוצב במקום השביעי ברשימת ישראל ביתנו. שניהם זכו לתמיכה בקרב בוחרים דרוזים.

אז לאנשי הליכוד ולפעילים שממהרים להדביק לעדה כולה תוויות של בגידה: לפני שאתם מטיפים לדרוזים, בדקו את עצמכם. העדה הדרוזית אינה נכס אלקטורלי של שום מפלגה. נאמנותה למדינה נבנתה לאורך עשרות שנים מאז מלחמת התקומה, במחיר דמים כבד, ולא נמדדת בפתק אחד בקלפי.

מי שרוצה את הדרוזים לצידו, צריך להציע להם שותפות אמיתית ושוויון. ומי שמאשים ציבור שלם בבגידה, מוטב שיתחיל בחשבון נפש בביתו שלו.

תגובות