פעם שלישית? גלידה!

פעם שלישית? גלידה!

למכור את מלחמת איראן השלישית מבלי להודות בכשלים האסטרטגיים של שתי קודמותיה זו איוולת ולא משנה מי הפרזנטור: נתניהו, איזנקוט, זמיר או יהודה לוי

קמפיין המלחמה השלישית בתוך שנה וחצי באיראן בעיצומו. לפי שלל הפרסומים בנושא, שתי הגישות השולטות בשיח שותפות לאותה השקפה, אך נחלקות בעיתוי ובשאלת הלגיטימציה: גישה אחת, בהובלת ראש הממשלה וראשי מנגנוני הביטחון שנחשדים בנאמנות אישית (כגון ראש המוסד וראש המועצה לביטחון לאומי), דוחפת לפעולה כעת, רצוי עם האמריקאים אך גם בלעדיהם. הגישה השנייה, בהובלת הרמטכ"ל ובגיבוי האופוזיציה היהודית ורוב התקשורת, אומרת שהמצב מטריד מאוד אך לא בהול עד כדי שממשלת מעבר תורה על פעולה שתריץ מיליונים למקלטים. אחרי שתושבע ממשלה - ולא בהכרח כעבור זמן רב מרגע שתצא לדרך - זה סיפור אחר לגמרי, משום שאז לכאורה תיפתר הבעיה של "אמון הציבור".

נתניהו, כ"ץ וזמיר

(צילום: מעיין טואף, לע״מ)

בעוד שהגישה הראשונה מסריחה כמו אתר של הבערת אשפה מרוב אינטרסים פוליטיים (או לפחות הידיעה שנתניהו מסוגל להתחשב בהם לפני כל דבר אחר), הגישה השנייה נתפסת כעניינית בזכות השילוב בין הניתוח המקצועי לבין ההתחשבות בשיקולים קולקטיביים.

הרמטכ"ל, בהקשר הזה, נהנה אישית מחיפוי ארטילרי, הן מהכיוון הרגיל של מערך הכתבים והפרשנים שמקבל הזנה לוורידים מדובר צה"ל והן בקרב תומכי איזנקוט בפאנלים ובטורי הדעות, בזכות תפקודו כ"שומר סף" מול נתניהו ולהקתו (לפחות באיראן, בעזה החגיגה נמשכת). אם קיימים חילוקי דעות בצמרת צה"ל, למשל, הם לא ממש זוכים לביטוי משמעותי. מי יודע, אולי באורח פלא, כמו בסדרה "פלוריבוס", כולם נדבקו בווירוס שגורם להם לחשוב בדיוק כמו רב-אלוף אייל זמיר.

אלא שגם גישת זמיר לסוגיה אינה יכולה לעבור ללא מתן תשובות ברורות לשאלות נוקבות. הוא היה שותף מלא להצגת שתי המלחמות הקודמות כהצלחה מסחררת: על הראשונה אמר כי פרויקט הגרעין "הוסג שנים לאחור". על השנייה אמר כי "חיסלנו...את תעשיות הנשק, את סוללות הטק"א ואת משגרי הטק"ק". כבר בזמן אמת היו (מעטים) שהדגישו את הפערים בין המילים הגבוהות להישגים (הלא-מבוטלים) בשטח. כניסה למלחמה נוספת מחייבת הסברים גם מהצבא על הפערים הללו.

לאחר "שאגת הארי", זמיר כמו התעלם מהמטרה השלישית עליה פינטזו בישראל ובארה"ב - הפלת משטר האייתוללות - כאילו שזאת הייתה גחמה של אחרים והוא רק קבלן ההפצצות. העמימות לא תוכל להימשך, לאחר שנתניהו הכריז שזאת ההנחיה שנתן לצה"ל - ולא במקרה הוא עשה זאת דווקא בטקס סיום קורס קצינים, על הראש של הרמטכ"ל. אם זמיר ואחרים אכן חושבים שאין מנוס ממלחמה נוספת, עליהם להסביר מה יעלה גורלה של ההנחיה, שלדברי נתניהו היא היחידה שמסוגלת לשנות את המצב מהיסוד. למשל: בהנחה שאי-אפשר להפיל משטר במדינה של מאה מיליון איש בלי הובלה אמריקאית (וגם איתם התברר למרבה התדהמה שזה מורכב קצת יותר ממה שנדמה), האם עדיין יש טעם להיכנס למציאות המלבבת של "סבבים"?

למכור את מלחמת איראן השלישית מבלי להודות בכשלים האסטרטגיים של שתי קודמותיה ובשקרים שסופרו על אודותה זו איוולת ולא משנה מי הפרזנטור: נתניהו, איזנקוט, זמיר, טראמפ, פרשנים צבאיים ששים אלי אקשן או יהודה לוי. באותה מידה אפשר להגיד לציבור ש"פעם שלישית גלידה". לנוכח שלוש השנים האחרונות, יש סיכוי שזה אפילו יתפוס.