נאשם ב'פיראטיות חמורה': הוסגר הישראלי ש"ניצח" על חטיפת אוניית המשא הרוסית
אלכס ברודסקי, ישראלי-לטבי ששינה את שמו ונעצר בלרנקה, הוסגר לרוסיה על ידי קפריסין. במוסקבה הוא יעמוד לדין בגין מעורבות בחטיפת אוניית המשא "ארקטיק סי" ב-2009, שעליה השתלטו חמושים שהתחזו לשוטרים, השיטו את הספינה אלפי ק"מ ונעצרו מול חופי אפריקה. העונש המרבי שיקבל: 15 שנים בכלא
רשויות האכיפה בקפריסין השלימו אתמול (שישי) את הסגרתו לרוסיה של האזרח הישראלי-לטבי אלכס ברודסקי (48), המוכר ברוסיה בשמו הקודם, אלכסיי קרצגור. ברודסקי, המואשם במעורבות מרכזית בחטיפת אוניית המשא "ארקטיק סי" (Arctic Sea) בשנת 2009, הועבר לידי אנשי שירות בתי הסוהר הרוסי ושוטרי האינטרפול, והוטס למוסקבה שם יעמוד לדין בגין פיראטיות חמורה – עבירה שהעונש המרבי עליה עומד על 15 שנות מאסר.
גלריה
אלכסיי ברודסקי (לשעבר קרצגור) שנאשם במעורבות בחטיפת האונייה הרוסית
הפרשה התחדשה באוקטובר בשנה שעברה, כאשר ברודסקי, שלא ידע כי תלוי נגדו צו מעצר בינלאומי של האינטרפול, ירד בנמל לרנקה שבקפריסין מאוניית נופש של חברת "מנו ספנות" שהפליגה מחיפה. מיד עם ירידתו לחוף הוא נעצר על ידי המשטרה המקומית לבקשת מוסקבה. זאת במקביל לבקשת הסגרה שהוגשה נגדו גם מצד לטביה.
במהלך הדיונים המשפטיים בקפריסין ניסה סנגורו, עו"ד ניר יסלוביץ, למנוע את ההסגרה וטען לזיהוי שגוי, להתיישנות העבירה, ולחשש כבד כי מרשו לא יזכה להליך הוגן ברוסיה – בפרט לאחר שזו פרשה ממועצת אירופה.
הסנגור אף תקף בחריפות טענות שהעלו נציגי התביעה הרוסית בבקשת ההסגרה, לפיהן ברודסקי שימש בעבר כמאבטח של נשיא מדינת ישראל ואף "נלחם בשטחים הכבושים במזרח ירושלים". ההגנה דחתה את הטענות וכינתה אותן "שקריות לחלוטין", אך ציינה כי ברודסקי שירת כלוחם רגיל במג"ב ירושלים. לדברי עו"ד יסלוביץ, אמירות אלו מעידות כי בקשת ההסגרה נגועה בשיקולים פוליטיים, והוא קרא למשרד החוץ להתערב בדחיפות במישור הדיפלומטי.
עם זאת, בתי המשפט בקפריסין דחו את כל טענות ההגנה. השופטים קבעו כי השינוי הרשמי של שמו מ"קרצגור" ל"ברודסקי" בשנת 2012 אומת ללא ספק באמצעות האינטרפול, כי מרוץ ההתיישנות הוקפא בשל הימלטותו מהדין, וכי לא הוכחה סכנה אישית קונקרטית לחייו – במיוחד לאחר שהתביעה הרוסית התחייבה בכתב כי לא יוטל עליו עונש מוות ותנאי מעצרו יעמדו בסטנדרטים אירופיים. טרם עלייתו למטוס למוסקבה, תועד ברודסקי כשהוא מצהיר ברוסית רהוטה כי אין לו טענות כלפי הרשויות הקפריסאיות המסגירות.
הצי הרוסי איתר לבסוף את "ארקטיק סי" וחילץ את המלחים החטופים. אוניית משא רוסית, ארכיון
(צילום: Sergei Skriabin \ Marine Traffic)
חטיפת האונייה "ארקטיק סי" נחשבת לאחת מתעלומות הים המפורסמות: ב-23 ביולי 2009 יצאה אוניית המטען היבשה, שהפליגה תחת דגל מלטה, מנמל פינלנד בדרכה לאלג'יריה עם מטען עצים בשווי שני מיליון דולר ו-15 אנשי צוות רוסים.
יממה לאחר מכן, במים הטריטוריאליים של שבדיה, בים הבלטי, התקרבה לספינה סירה ובה חמושים לבושים במדים שחורים שעליהם הכיתוב "Policia" (משטרה). החמושים ביקשו סיוע, עלו לסיפון, השתלטו באיומי נשק על הצוות, כפתו את המלחים ונעלו אותם בתאיהם במשך כשלושה שבועות.
היעלמותה המסתורית של הספינה הציתה גל של ספקולציות בינלאומיות, כולל דיווחים כי האונייה נשאה בחשאי טילי נ"מ רוסיים מתקדמים שהיו מיועדים לאיראן או לסוריה, וכי גורמי מודיעין זרים עמדו מאחורי יירוטה – טענות שמוסקבה הכחישה מכל וכל.
ב-3 באוגוסט של אותה שנה התקשר אלמוני לחברת הביטוח הרוסית של הספינה ודרש כופר בגובה 1.5 מיליון דולר תחת איום להוציא להורג את הצוות ולהטביע את כלי השיט. שירות הביטחון הפדרלי הרוסי (FSB) נכנס לתמונה, וב-17 באוגוסט איתרה ספינת מלחמה של הצי הרוסי את ה"ארקטיק סי" באוקיינוס האטלנטי, כ-550 ק"מ מאיי כף ורדה. המלחים החטופים שוחררו והפיראטים הוטסו למעצר במוסקבה.
על פי כתב האישום הרוסי וחקירה מקבילה שהתנהלה בלטביה, ברודסקי - שהחזיק באותה עת בעסקי פרסום בבירה ריגה - לא היה על הספינה עצמה, אלא פעל מהחוף כאחד ממארגני המבצע. נטען כי הוא סייע בגיוס חוליית החוטפים ובלוגיסטיקה, עקב אחר המגעים לקבלת הכופר, ותיאם את תוכנית המילוט של החוטפים באזור איי כף ורדה.
ברודסקי נעצר בלטביה עוד ב-2009, שוחרר בערבות, נמלט לישראל ושינה את שמו. שמונה מחברי החוליה שביצעה את ההשתלטות בפועל הורשעו ברוסיה כבר ב-2011 ונידונו לעונשי מאסר שבין 7 ל-12 שנים. כעת, 17 שנים לאחר האירוע, ייאלץ גם ברודסקי להתמודד עם האישומים בבית המשפט במוסקבה.
Source: Ynet · איתמר אייכנר
At a glance
- Topic
- World
- Country
- 🇮🇱 IL
- Publisher language
- HE
- Added to Allnira