מחכים לתוצאות במישיגן: אל-סייד האנטי-ישראלי יהפוך למוסלמי הראשון בסנאט?

מחכים לתוצאות במישיגן: אל-סייד האנטי-ישראלי יהפוך למוסלמי הראשון בסנאט?

החלה ספירת הקולות במרוץ בין המועמד הדמוקרטי, בן למהגרים מצרים שמאשים את ישראל ברצח עם ורוצה למנוע ממנה כל סיוע ביטחוני, לבין הרפובליקני מייק רוג'רס. ברקע: סערת הפרסומת האנטישמית עם ביצים בסופרמרקט ו"7 דולר כדי להרוג פלסטינים". ישראל ניצבה במוקד בשורת מרוצים נוספים הלילה: מה"מיני-ממדאניז" בניו יורק עד המועמדים שדורשים לעצור מימון אפילו ל"כיפת ברזל"

במישיגן מתנהלת בשעה זו ספירת הקולות בבחירות אמצע הכהונה, בכלל זה במרוץ המסקרן לסנאט בין המועמד הדמוקרטי עבדול אל-סייד האנטי-ישראלי לבין המועמד הרפובליקני מייק רוג'רס. רוג'רס הגיע למרוץ כשהוא מסומן כפייבוריט, אבל מאז הניצחון בפריימריז הדמוקרטיים בקיץ צבר אל-סייד פופולריות הולכת וגוברת, וערב ההצבעה ניבאו לו הסקרים יתרון משמעותי של כ-5%. עם תחילת הספירה הוביל אל-סייד בפער של כ-23%, אך הפער הזה צפוי להצטמצם עוד ועוד ככל שייספרו עוד ועוד קלפיות ממעוזים שמרניים.

גלריה

עבדול אל-סייד. קרא לעצור את כל הסיוע הצבאי לישראל, גם במערכות הגנה

(צילום: Salwan Georges / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)

המרוץ במישיגן, על המושב שאותו מפנה הסנאטור הדמוקרטי הפורש גארי פיטרס, היה אחד הסוערים ביותר בבחירות – ונתפס במשך תקופה ארוכה כהזדמנות הטובה ביותר עבור הרפובליקנים לחולל מהפך במושב דמוקרטי, בניגוד למגמה הארצית שבה הם במגננה.

המועמד הדמוקרטי אל-סייד (41) הוא בן למהגרים ממצרים, דוקטור לרפואה ואפידמיולוג במקצועו שכיהן בעבר כראש מחלקת שירותי הבריאות של מחוז וויין במישיגן, וכמו רבים מעמיתיו למחנה הפרוגרסיבי הוא מרבה להאשים את ישראל ב"רצח עם" בעזה, וקורא לעצור את כל הסיוע הצבאי אליה – גם סיוע במערכות הגנה – בטענה שאת הכסף הזה יש להשקיע בתושבי ארה"ב. אל-סייד ניצח בפריימריז הדמוקרטיים בפער קטן את המועמדת המתונה והפרו-ישראלית היילי סטיבנס, שזכתה לתמיכת הממסד הדמוקרטי המתון, במה שנתפס אז כהישג משמעותי עבור הפרוגרסיבים במלחמה הפנימית על דרכה של המפלגה – ניצחון שהגיע אחרי ששורה של מועמדים פרוגרסיביים כבר זכו השנה בניצחונות במרוצים מקומיים לקונגרס ולראשות ערים.

המועמד הרפובליקני לסנאט במישיגן מייק רוג'רס (ימין) ויריבו הדמוקרטי עבדול אל-סייד

(צילום: Robin Buckson/Pool via REUTERS, CHIP SOMODEVILLA / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)

המרוץ הפך לסוער במיוחד על רקע הטענות שלאל-סייד יש קשרים לאחים המוסלמים, התנועה האיסלאמיסטית שצמחה במצרים ושמוגדרת שם ובמדינות נוספות כארגון טרור. הסערה פרצה באמצע אוקטובר אחרי שאל-סייד הצהיר מפורשות שלו או למשפחתו אין קשרים לאחים המוסלמים, ויריביו הפיצו במהרה פוסטים ישנים של אחותו למחצה – שהביעה תמיכה בטבח 7 באוקטובר – ובהם הודתה כי אמם המשותפת הייתה חברה בתנועה.

הקמפיין של רוג'רס הדגיש מאז כי לצד הקשר המשפחתי הזה, אל-סייד עצמו פרסם ב-2011 מאמר שבו קרא לתמוך במהפכה במצרים שבה הודח הנשיא חוסני מובארק, גם במחיר עלייתם לשלטון של האחים המוסלמים. שנה לאחר מכן – אחרי שאיש האחים המוסלמים מוחמד מורסי נבחר לנשיא מצרים – נכלל שמו של אל-סייד ברשימה של מצרים-אמריקנים שחתמו על מכתב שפורסם בתקשורת המצרית, ובו הם הביעו תמיכה ב"החלטות המהפכניות" של מורסי וקראו לו לטהר את התקשורת והמשטרה מאנשי מובארק.

גם אובמה התגייס למען אל-סייד, שמסרב לגנות פרסומת אנטישמית ומכחיש קשר לאחים המוסלמים: "קמפיין איסלאמופובי"

(צילום: SPENCER PLATT / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)

אל-סייד לא השיב לשאלות באשר למכתב ההוא, ואף שהוא מכחיש שהוא תמך או תומך באחים המוסלמים, הוא לא השמיע הצהרת גינוי מפורשת וחד-משמעית נגד התנועה. במקום זאת הוא טוען כי עצם השאלות סביב יחסו אליה הן ניסיון גזעני ואיסלאמופובי להפחיד את תושבי מישיגן מלתת לו את קולם, רק בשל דתו, וכדי להסיט את תשומת הלב מסוגיות יוקר המחיה שבהן הוא מנסה להתמקד. רוג'רס מצדו הדגיש כי אין לו שום בעיה עם דתו של אל-סייד, אלא עם עמדותיו, והוא הקפיד להזכיר הצהרות מטרידות נוספות שלו, כמו הטענה שישראל ואיראן מסוכנות שתיהן לארה"ב, או הופעתו בקמפיין לצד הסטרימר חסן פייקר, שהצהיר בעבר כי לארה"ב "הגיעו פיגועי 11 בספטמבר". אל-סייד אמר כי מדובר בהתבטאות "מטופשת", אך סירב להתנער מפייקר.

אל-סייד גם סירב לגנות מפורשות קמפיין אנטישמי למענו, שכלל פרסומת שבה מואשמת ישראל במחירי המזון הגבוהים ואישה בסופר שאומרת כי אינה יכולה לרכוש ביצים כי "צריך לשמור 7 דולר כדי להרוג פלסטינים". סירובו של אל-סייד לגנות את הפרסומת עורר פיצול פנימי במחנה שלו: היילי סטיבנס, הדמוקרטית המתונה שאותה הביס אל-סייד בפריימריז, אמורה הייתה להופיע עמו השבוע במפגן של אחדות, אבל אחרי שקראה לו לגנות את הפרסומת הזמנתה לאירוע בוטלה. במקום זאת היא הופיעה דווקא באירוע של המועמד הרפובליקני רוג'רס, ופרסמה הודעת תמיכה רשמית בו.

המרוץ גלש לפסים אישיים כשבאחד העימותים ציין רוג'רס כי אמו של אל-סייד הוזכרה בכתב אישום שהוגש ב-2004 נגד ארגון אמריקני-מוסלמי, שנטען כי העביר כספים לחמאס ולאל-קאעידה (היא עצמה לא הועמדה לדין), ואל-סייד העיר לו: "אתה הולך אחרי אמא שלי?". רוג'רס השיב: "אני לא הולך אחרי אמא שלך. אבל הלכתי נגד אותו ארגון שבו היא עבדה ושהואשם בהעברת כספים לאל-קאעידה. זו אמא שלך. אמא שלי עבדה בלשכת המסחר המקומית". בסערה התערב גם הנשיא דונלד טראמפ, שמתאר שוב ושוב את אל-סייד כ"ג'יהאדיסט מסוכן" ומכנה אותו בכוונה בשם הלא-נכון "מוחמד אל-סייד", כדי להדגיש עוד יותר את דתו.

רוג'רס, סוכן FBI לשעבר שכיהן עד אמצע העשור שעבר כחבר קונגרס, התמודד במרוץ הקודם לפני שנתיים על המושב השני של מישיגן בסנאט, והפסיד אז בפער זעום של 20 אלף קולות לדמוקרטית אליסה סלוטקין. הוא קיווה להצליח הפעם להפוך לרפובליקני הראשון שמישיגן שולחת לסנאט מאז 1994.

אתמול, במהלך יום הבחירות, פרסם אל-סייד סרטון שבו הופיע עם הנשיא לשעבר אובמה וכתב "העולם צופה בנו". בעצרת האחרונה שלו הוא אמר שכשאומרים לו שלא יוכל לנצח בגלל שמו, הוא משיב: "לא הימרתי על עצמי, הימרתי על טוב הלב של תושבי מישיגן". בערב, אחרי שטראמפ הכריז על כוונתו להפסיק את העברת הסיוע לישראל, אמר אל-סייד לכתבים: "אפילו שעון מקולקל צודק פעמיים ביום". טראמפ עצמו קשר אתמול את ההחלטה לאל-סייד, ושאל למה ארה"ב צריכה לספוג מתקפות מ"משוגעים כמו אל-סייד" בגלל הסיוע לישראל. בלילה כתב טראמפ שאל-סייד "שונא יהודים, שחורים וגם לבנים".

גם מעבר למרוץ של אל-סייד במישיגן, בחירות האמצע הנוכחיות היו מבחן ליחסים בין יהודי ארה"ב למפלגה הדמוקרטית, שנחשבו במשך עשרות שנים לברית פוליטית כמעט מובנת מאליה. לפי סקר אחרון של מכון סיינה, רק 61% מהמצביעים היהודים בניו יורק רצו בניצחון הדמוקרטים בקונגרס בבחירות הנוכחיות, לעומת 76% ב-2018. התמיכה בשליטה רפובליקנית עלתה באותה תקופה מ-23% ל-30%. רבים אחרים תקועים באמצע: מתקשים למצוא מקום במפלגה שהייתה ביתם הפוליטי, ומנגד אינם מוכנים לסלוח לטראמפ על שלל סוגיות אחרות. עבורם, ההכרעה בקלפי היא לעתים בחירה בין שתי מפלגות שמאכזבות אותם מסיבות הפוכות.

הדילמה הזאת הגיעה לשיא בג'ורג'יה, שם התמודד בבחירות הנוכחיות הסנאטור הדמוקרטי היהודי ג'ון אוסוף מול חבר הקונגרס הרפובליקני מייק קולינס, במרוץ שהיה עשוי להכריע את השליטה בסנאט. אוסוף, שנחשב בעבר לאחד מבעלי הברית של ישראל במפלגה הדמוקרטית, עורר זעם בקרב חלק מהקהילה היהודית כשהצביע בעד חסימת עסקאות נשק מסוימות לישראל. קולינס, לעומתו, הציג את עצמו כתומך ישראל בלתי מסויג, אבל חתנו הפיץ תאוריות קונספירציה אנטישמיות, ועובדים לשעבר בלשכתו נקשרו לדימויים נאציים ולפעילי ימין קיצוני. אוסוף הטיח בו בעימות כי "העסקת חצי מהרייך השלישי בלשכה שלך". קולינס התנער מההתבטאויות האנטישמיות. עבור המצביעים היהודים, השאלה היא מה חמור יותר: סנאטור יהודי שמגביל סיוע צבאי לישראל, או רפובליקני שתומך בישראל אך מוקף בקיצונים בסביבתו.

דילמה דומה העסיקה את יהודי מיין, שם הסנאטורית הרפובליקנית הוותיקה סוזן קולינס התמודדה מול הדמוקרט טרוי ג'קסון, שמאשים את ישראל ברצח עם ומתנגד להעברת סיוע צבאי אמריקני אליה. ג'קסון נאלץ להתנצל לאחר שטען כי יהודים במדינה מתקשים להשתמש במונח רצח עם רק בגלל טראומת השואה. קולינס, מתומכות ישראל הוותיקות בסנאט, נהנית מתמיכת איפא"ק, אבל יהודים דמוקרטים רבים מסתייגים ממנה בשל תמיכתה במדיניות טראמפ.

בפרברי ניו יורק התנהל קרב צמוד שבו דווקא שני המועמדים תומכים בישראל. חבר הקונגרס הרפובליקני מייק לולר, קתולי שהפך לדמות מוכרת בקהילות החסידיות שמצפון לעיר, נאבק על הישרדותו הפוליטית מול הדמוקרטית קייט קונלי, קצינת צבא לשעבר ששירתה גם במועצה לביטחון לאומי. במחוז שבו כמעט אחד מכל חמישה תושבים יהודי, לולר הפיץ שירי בחירות ביידיש וקיווה שהקול החרדי ישאיר אותו בוושינגטון. טראמפ התגייס אתמול אישית למענו, ובפוסט שפרסם שיבח את יהודי מונסי על תמיכתם בו בבחירות לנשיאות וקרא להם להצביע ללולר, שלדבריו "לעולם לא יאכזב אתכם". אלא שקונלי עצמה מתנגדת להתניית הסיוע הצבאי לישראל, דוחה את ההאשמות שישראל ביצעה רצח עם בעזה ומבקרת את עמדותיו של ראש העיר ניו יורק זוהראן ממדאני. לולר טוען שמילים לחוד ומעשים לחוד, ושבקונגרס היא תיישר קו עם השמאל במפלגתה.

גם במרוץ למושלות בניו יורק הפך ממדאני לכלי ניגוח: הרפובליקני היהודי ברוס בלייקמן האשים את המושלת קאת'י הוקול בשיתוף פעולה עם ראש עיר אנטי-ישראלי, ואף רמז שיפעל להדחתו. אלא שדווקא מנהיגי קהילות חרדיות מרכזיות העניקו את תמיכתם להוקול.

ממדאני עצמו לא התמודד בבחירות הפעם, אבל בעלי בריתו נערכו להפוך את הניצחון בעיריית ניו יורק לכוח פוליטי בקונגרס. שלושה מועמדים שבהם תמך, בראד לנדר, דאריאליזה אבילה שבלייה וקלייר ולדז, ניצחו בפריימריז הדמוקרטיים במחוזות שבהם ניצחונם בבחירות הכלליות היה כמעט מובטח עוד לפני יום הבחירות אתמול. שלושתם, שזכו לכינוי "מיני ממדאניז", קוראים להפסקת הסיוע הצבאי לישראל. שבלייה, פעילה לשעבר במאהל המחאה הפרו-פלסטיני באוניברסיטת קולומביה, נעצרה בספטמבר בהפגנה נגד ביקור נתניהו באו"ם, והצהירה כי לא תאפשר ל"פושע מלחמה" להסתובב בניו יורק ללא מחאה. לנדר, יהודי שמגדיר את עצמו ציוני אך מאשים את ישראל ברצח עם ובאפרטהייד, נעצר לפני כשבועיים בידי כוחות ישראליים במהלך מסיק זיתים עם פלסטינים בגדה המערבית. כך, גם בלי שממדאני עצמו יעבור לוושינגטון, הקו הפוליטי שלו עשוי לקבל שם שלושה קולות נוספים.

גם בפילדלפיה צפוי להצטרף לקונגרס איש השמאל הסוציאליסטי כריס ראב, שדורש אמברגו נשק מלא על ישראל. ראב הסתבך לאחר שחשבון האינסטגרם שלו שיתף פוסט שטען כי הטבח ביהודים בחוף בונדיי באוסטרליה בוים בידי ציונים. הוא התנער מהפרסום וטען כי עובד לשעבר היה אחראי לו.

בניו ג'רזי צפוי להצטרף לגל הזה גם ד"ר אדם חמאווי, מנתח פלסטי ורופא צבאי לשעבר שטיפל בפצועים בעזה, וכעת מתמודד על מושב דמוקרטי בטוח בקונגרס. חמאווי, שזכה לתמיכת ברני סנדרס ואלכסנדרייה אוקסיו-קורטז, מתנגד גם למימון מערכת כיפת ברזל ותומך באמברגו נשק מלא על ישראל. לחמאווי היו קשרים קרובים בשנות ה-90 עם השייח' עומר עבד א-רחמן, שנידון למאסר עולם בארה"ב על מעורבות בקשר לביצוע פיגועי טרור בניו יורק. חמאווי גם העיד מטעם ההגנה במשפטו. היום הוא דוחה את הניסיון להציג את הקשר ביניהם כקרוב, מגנה את מעשיו של השייח' ומייחס את העיסוק בעברו למתקפות אנטי-מוסלמיות. סיפור חייו כולל גם פרק יוצא דופן אחר: שירות כמנתח בצבא האמריקני בעיראק, שם סייע להציל את חייה של הסנאטורית טמי דאקוורת', שנפצעה בהתרסקות מסוק קרב.

גם בדנבר, בירת קולורדו, ניצחון של מועמדת אנטי-ישראלית נראה כמעט מובטח. מלאט קירוס, סוציאליסטית צעירה שהדיחה בפריימריז במפתיע את חברת הקונגרס הוותיקה דיאנה דגט, קוראת להפסיק את כל משלוחי הנשק לישראל, לרבות נשק הגנתי, ותומכת בפתרון של מדינה אחת. היא ספגה ביקורת לאחר שסירבה להגדיר כאנטישמית את מתקפת בקבוקי התבערה על משתתפי צעדה למען החטופים בבולדר ב-2025, שבה נפצעו 13 בני אדם ואחת הפצועות מתה בהמשך מפצעיה. אחד מיריביה במרוץ הוא שמעון בלאו, רופא יהודי אורתודוקסי המתמודד כעצמאי, שלדבריו נכנס לפוליטיקה דווקא בגלל עמדותיה של קירוס. הוא אף הבטיח שאם ייבחר יצטרף לסיעה הדמוקרטית, אך סיכוייו במחוז הדמוקרטי המובהק נמוכים.

ההתרחבות של השמאל הסוציאליסטי מורגשת גם במרוצים לראשות הערים הגדולות. בלוס אנג'לס התנהל אחד הקרבות הצמודים של הלילה, בין ראשת העיר המכהנת קארן באס לחברת המועצה ניתיה ראמאן, שהסקרים האחרונים הצביעו על תיקו ביניהן. ראמאן, שכבר כינתה את המתרחש בעזה רצח עם, כמעט איבדה ערב הבחירות את תמיכת הארגון הסוציאליסטי שלה משום שסירבה להתחייב באופן חד-משמעי לחרם על ישראל. רק אתמול החליטה הנהגת ה-DSA הארצית, ברוב דחוק שלא לבטל את תמיכתה בה.

בוושינגטון הבירה התמונה ברורה בהרבה: ג'ניס לואיס ג'ורג', שכבר התחייבה להימנע מאירועים המקדמים ציונות ומקשרים רשמיים עם ישראל, צפויה להפוך לראש העיר הסוציאליסטית הראשונה של הבירה. מנהלת בכירה בקמפיין שלה אף שיתפה בעבר פוסטים שכינו את ישראל "מדינה דמיונית". טראמפ כבר איים להפקיע את סמכויות השלטון המקומי אם תיבחר. היא מצדה מבטיחה להתייצב מולו, ומדגישה כי תמיכתה בזכויות הפלסטינים אינה סותרת את מחויבותה למאבק באנטישמיות.

גם בפרברי שיקגו ישראל מצאה את דרכה לפתקי ההצבעה. באוק פארק בעל הקהילה היהודית דומיננטית ובכמה יישובים נוספים במדינה התבקשו הבוחרים להכריע אם יש לבטל את החוק האוסר על קרנות פנסיה ציבוריות להשקיע בחברות המחרימות את ישראל. אילינוי הייתה המדינה הראשונה בארה"ב שחוקקה חוק נגד תנועת ה-BDS, וכעת פעילים פרו-פלסטינים מנסים לערער עליו מלמטה. הקהילות היהודיות התגייסו למאבק, לאחר שניסיון קודם לקדם החלטה דומה באוק פארק נבלם. ההצבעות הן הצהרתיות בלבד, כך שגם ניצחון של תומכי החרם לא ישנה את החוק, אך הוא יעניק להם הישג פוליטי שיוכלו להציג בפני המחוקקים במדינה. בפרובידנס שברוד איילנד מתקיים משאל נוסף, בעל השלכות מעשיות אפשריות, בנוגע למשיכת השקעות עירוניות מחברות וממדינות שלטענת היוזמים מרוויחות מרצח עם ומכיבוש, יוזמה שמכוונת בעיקר נגד ישראל.

בסן פרנסיסקו, לעומת זאת, השאלה היא כבר עד כמה שמאלה ביחס לישראל צריכים המועמדים ללכת. שני דמוקרטים נאבקו על מושבה של ננסי פלוסי הפורשת בבית הנבחרים: סקוט וינר, מחוקק יהודי שמגדיר את עצמו ציוני, וקוני צ'אן, הנתמכת דווקא בידי פלוסי עצמה. שניהם מאשימים את ישראל ברצח עם בעזה ומתנגדים למימון אמריקני של צה"ל, אבל צ'אן דורשת לעצור את כל משלוחי הנשק, ואילו וינר תומך באפשרות שישראל תרכוש מערכות הגנה בכספה. מבחינת הפעילים הפרו-פלסטינים גם וינר, שבתחילת השנה עוד הסתייג מהגדרת המלחמה כרצח עם ורק כעבור ימים אימץ אותה, אינו מרחיק לכת מספיק. הממסד היהודי המקומי, מנגד, מעניק לו תמיכה למרות הביקורת שלו על ישראל.

בפלורידה, מדינה שבה מתגוררת אחת הקהילות היהודיות הגדולות בארה"ב, ניצחה הסנאטורית הרפובליקנית המכהנת אשלי מודי, מתומכות ישראל הבולטות בקונגרס, בבחירות לסנאט את אנג'י ניקסון הדמוקרטית. ניקסון, שמזוהה עם ארגון הסוציאליסטים הדמוקרטיים (DSA) וזכתה לתמיכת אלכסנדריה אוקסיו-קורטז וברני סנדרס, האשימה את ישראל ברצח עם בעזה, כינתה את נתניהו "פושע מלחמה" והצהירה כי היא מתנגדת להעברת כסף או נשק כלשהם לישראל. מודי, לשעבר התובעת הכללית של פלורידה, פעלה נגד תנועת החרם על ישראל ותמכה בהמשך הסיוע הצבאי לה. ניצחונה משאיר את המושב בידי הרפובליקנים.

במחוז אחר בפלורידה התחרו שני יהודים על התואר "תומך ישראל הנאמן יותר": חבר הקונגרס הדמוקרטי ג'ארד מוסקוביץ ויריבו הרפובליקני סקוט סינגר, לשעבר ראש עיריית בוקה רטון. בעימות בבית כנסת, שאליו הגיעו שניהם חבושים בכיפות, הם הסכימו שישראל לא ביצעה רצח עם ושאין להגביל את הסיוע הצבאי אליה, אך התווכחו על המלחמה האמריקנית באיראן ועל היחס לשמאל הדמוקרטי. "אנחנו מסכימים על 99% מהנושאים", התלונן מוסקוביץ, שדווקא זוכה לתמיכת איפא"ק.

ואילו בטקסס, מדינה שהרפובליקנים שולטים בה כבר שלושה עשורים, הנשיא וסגנו ג'יי די ואנס השקיעו מאמצים ניכרים בניסיון להציל את מועמד מפלגתם לסנאט, התובע הכללי קן פקסטון. יריבו הדמוקרטי, ג'יימס טלריקו, לומד לכמורה ונלחם במה שהוא מכנה "לאומנות נוצרית", אך גם מתח ביקורת על המלחמה הישראלית בעזה. פקסטון, תומך ישראל מובהק, מקדם מנגד את הצגת עשרת הדיברות בבתי הספר הציבוריים. טראמפ ובעלי בריתו ניסו להציג את טלריקו כקיצוני המנותק מטקסס, בעיקר בשל התבטאויותיו על מגדר ודת, ואילו הדמוקרטים הצביעו על שערוריות השחיתות שנקשרו בשמו של פקסטון. הסקרים האחרונים היו צמודים למדי, עד שהמרוץ סומן ככזה שיכול להפוך לאחת ההפתעות הגדולות של הלילה.

באוהיו אחד המרוצים הצמודים לסנאט הפך לזירת מאבק בין שני ארגונים יהודיים יריבים: איפא"ק, התומך בסנאטור הרפובליקני ג'ון האסטד, וג'יי סטריט הליברלי, התומך בדמוקרט שרוד בראון, שניסה לחזור לסנאט לאחר שהפסיד בבחירות לפני שנתיים. שניהם תומכים בסיוע צבאי לישראל והתנגדו ליוזמות להגביל מכירת נשק אמריקני אליה, אבל הארגונים שמאחוריהם מייצגים גישות שונות: איפא"ק מזוהה עם תמיכה ביטחונית נרחבת בישראל, ואילו ג'יי סטריט מצדד בפתרון שתי המדינות ובביקורת על מדיניות הממשלה בירושלים.

לפי נתוני מימון הבחירות, האסטד גייס יותר מחצי מיליון דולר באמצעות איפא"ק, ובראון זכה ליותר מ-800 אלף דולר מתומכי ג'יי סטריט. גם כאן התעוררה פרשה מביכה הנוגעת לאנטישמיות: האסטד נאלץ לפטר עובד במטה הבחירות שלו לאחר שנחשף כי השתמש בעבר בתמונה של חיילי אס-אס כתמונת הפרופיל שלו בפייסבוק. העובד טען שהוא עוסק בשחזורים היסטוריים וגינה את האידיאולוגיה הנאצית.