"לפוצץ את תל אביב" והגנה על בני חמולת פשע מחאן יונס: שערוריות השמאל הקיצוני בברלין

"לפוצץ את תל אביב" והגנה על בני חמולת פשע מחאן יונס: שערוריות השמאל הקיצוני בברלין

מפלגת די לינקה ניצחה בבחירות בבירת גרמניה, אחרי שהניפה בקמפיין את דגל המאבק הפלסטיני, אך מאז מתקשה לעלות לשלטון - ובדרך מצטברות עדויות רבות על קשריה לתומכי חמאס ולחמולות פשע. מנהיגת המפלגה "מפחדת" מהם, חברת פרלמנט שחזרה בה מהכרה בזכות הקיום של ישראל מסרבת לפרוש - וראש שבט רמו שאחראי למקרי שוד חמורים העיד: "סוף-סוף מצאתי מפלגה שמייצגת אותי"

20 בספטמבר היה יום חגה הגדול של די לינקה, מפלגת השמאל הקיצוני בגרמניה. בעוד שבבחירות מקבילות במדינות-מחוז אחרות בגרמניה מפלגת הימין הקיצונית "אלטרנטיבה לגרמניה" ביססה את כוחה, בבחירות בברלין גרפה די לינקה יותר מרבע מקולות הבוחרים.

גלריה

פעילים פרו-פלסטינים מפגינים בסוף החודש שעבר מחוץ למתחם בברלין שבו החלו השיחות בין די לינקה למפלגות שמאל אחרות על הקמת ממשלה מקומית בעיר

(צילום: REUTERS/Christian Mang)

מיד עם היוודע תוצאות הבחירות יצאו המוני הפעילים, הנבחרים והבוחרים של די לינקה לחגוג. פה הרימו כוסית, שם חייכו למצלמות, הרוב לבשו כאפיות. חאפלה. התמיכה במאבק הפלסטיני והטינה העמוקה לישראל היו נדבכים חשובים ועיקריים בקמפיין המוצלח של המפלגה. הם הביאו להם קולות רבים בקרב קהילות המהגרים, בעיקר בשכונת נויקלן ואצל הצעירים והסטודנטים. כוח רב של המפלגה נבנה דרך שלוש שנים של הפגנות אלימות ומסיתות נגד ישראל ברחובות ברלין.

אבל כשהגיעו התמונות מחגיגות הניצחון, התברר שבין החוגגים היו גם אנשים שראשי המפלגה היו מעוניינים להסתיר, אנשים שגילמו את הקשר העמוק, הבלתי ניתן להכחשה בין המפלגה, פעיליה ונבחרי הציבור שלה לבין משפחות וחמולות הפשע הערביות בברלין ובינם לבין תומכי טרור ידועים, שונאי ישראל השוללים את זכות קיומה. הקשרים הללו והפרשיות שמאז סיבכו את מפלגת השמאל הקיצוני מקשים על השיחות הקואליציוניות שהיא מנהלת בניסיון להקים ממשלה מקומית בברלין, שהיא גם עיר הבירה וגם מדינת מחוז.

איברהים איברהים (ימין), תומך חמאס בחגיגות די לינקה בברלין

(צילום: X)

אחד מאותם פעילים קיצונים שהגיעו לחגיגות היה עיסא רמו, ראש שבט רמו שאחראי לכמה ממקרי השוד החמורים ביותר בגרמניה ולמלחמות כנופיות, סמים ועוד מאבקים עם כנופיות אחרות בעיר. רמו אמר כי הוא "מוצא בדי לינקה, סוף סוף, מפלגה שמייצגת אותו", התבטאות שצריך להבין אותה גם בהקשר של הבטחת הבחירות של המפלגה, לפיה היא תצמצם את התקציבים למשטרה ותפחית את הנוכחות שלה ברחובות. תוך זמן קצר נחשפו הקשרים בין משפחת הפשע לפראט קוצ'אק, חבר הפרלמנט הגרמני מטעם די לינקה. קוצ'אק ניסה להכחיש את הקשר, אבל בני המשפחה חשפו התכתבויות בינו לביניהם, והתקשרו אליו בשיחת וידיאו בשעה שערך ריאיון שבו ניסה להכחיש את מעורבותו איתם. קוצ'אק נאלץ להשעות את עצמו בסוף ספטמבר מוועדת הפנים הרגישה של הפרלמנט הגרמני.

עוד אורח שהצטלם בחגיגות ובחיוכים באותו ערב היה איברהים איברהים. קוצ'אק אולי נחשב למסית ועוין כלפי ישראל, מילולית ופיזית דרך ארגון והשתתפות בהפגנות, אבל איברהים הוא אנטישמי ותומך טרור עם תעודות. איברהים הוא חבר בוועד הגג של חמאס והחזית העממית לשחרור פלסטין, ארגון שנמצא על רשימת הטרור של האיחוד האירופי. באחת מהתמונות מליל החגיגות הוא נראה מחובק עם ונסה אמדה – שזכתה ב-46.2% מהקולות במחוז הבחירה של שכונת נויקלן וקיבלה מנדט ישיר לפרלמנט המקומי של ברלין.

אלא שגם בתוך הקבוצות הקיצוניות בנויקלן של די לינקה, אמדה נחשבת לקיצונית במיוחד. היא שייכת לקבוצה הטוענת כי "המאבק הפלסטיני לא ייפסק עד שתל אביב תהיה בידיים פלסטיניות" ותומכת ברעיון המדינה האחת. הסערה סביבה פרצה לאחרונה אחרי שאמדה חתמה, אך בהמשך חזרה בה, מהצהרה נגד אנטישמיות המכירה בזכות הקיום של ישראל.

חזרה בה מההכרה בישראל. חברת הפרלמנט המקומי של ברלין ונסה אמדה, שעכשיו מפלגתה דורשת שתפרוש - והיא מסרבת

(צילום: Michele Tantussi/Getty Images)

די לינקה, נזכיר, אמנם ניצחה בבחירות, אבל כדי להקים ממשלה חייבת לקיים מגעים קואליציוניים עם הסוציאל-דמוקרטים והירוקים, שתי השותפות הטבעיות שלה לקואליציית שמאל בברלין. אלו התנו אפילו ישיבה לדיונים עם די לינקה בתנאי שייחתם ביניהן מזכר לגבי הקשר בין די לינקה למשפחות הפשע, וראשי תיבות בכל הנוגע לישראל, ההכרה בזכות קיומה, והמאבק באנטישמיות וביטחון אזרחיה היהודים של גרמניה. ראשי די לינקה הבינו שבלי זיכרון הדברים הזה הם יכולים לשכוח מראשות העיר.

כאמור, אמדה חתמה על זיכרון הדברים הזה אך כמה ימים לאחר מכן חזרה בה. חייבים להדגיש: די לינקה נבחרה גם על מצע של מאבק במשבר הדיור, החינוך, איכות הסביבה, והתשתיות, אבל חלק ניכר מה"טיקט" שלה היו עוינות והסתה נגד ישראל, ותמיכה בפלסטינים ובמקרים רבים גם בחמאס. כאפיות הן חלק מהתלבושת האחידה בכנסים של המפלגה, חבריה פעילים בארגון, מימון והשתתפות בהפגנות, ובמקרים מסוימים, חברי מפלגה שלא הסכימו להביע קו חריף ועוין יותר נגד ישראל, נאלצו לברוח מכנסים של המפלגה לאחר שקיבלו איומים מפעילים אחרים. המוני מהגרים מוסלמים בחרו במפלגה בגלל הקו הזה. הם רצו את אמדה ועמדותיה בתוך מקבלי ההחלטות. הם בחרו בדי לינקה, וכעת די לינקה אמורה "להחזיר" להם על נאמנותם אליה.

כעת מתנהל מאבק של ממש בין אמדה לבין המפלגה שלה. היא עומדת על דעותיה, אבל בדי לינקה דורשים שתפרוש. היא אומרת שקיבלה מנדט ישיר, המפלגה טוענת שאין דבר כזה וכי כל בחירה היא תוצאה של מאמץ קולקטיבי, ולכן על אמדה לפרוש כדי שהמפלגה תוכל לשלוט. אבל בוחרים רבים עומדים מאחורי אמדה. הם רואים בפניית הפרסה של המפלגה בגידה בקולותיהם, הפרת אמון, חזרה מהבטחת בחירות. איברהים איברהים טען פעם שיחיא סינוואר הוא קדוש מעונה וגיבור? מבחינתם אין פה בעיה.

בחודש שעבר טלטלה את המפלגה סערה נוספת: אליף ארלפ, מנהיגת הסניף של המפלגה בברלין והמועמדת שלה לראשות העיר, העניקה ריאיון ל"דר שפיגל". כנהוג בגרמניה, המגזין החזיר לארלפ את תשובותיה לשכתוב אחרון. ארלפ שלחה את ההערות שלה, אבל גם שלחה בטעות את התכתובות הפנימיות שלה עם יועציה בקשר לתשובות. בתכתובות הללו ארלפ כותבת בפאניקה כי טעתה בהענקת הראיון, מפני שמוזכר בו שמו של אותו איברהים איברהים, אזכור שמפניו חוששת ארלפ עבורה ועבור משפחתה. "אני ובעלי לא רוצים לציין שמות ספציפיים, שנינו מפחדים מהאנשים האלו", היא כתבה בתכתובות שנחשפו.

זה היה רגע מדהים לא רק בגלל שארלפ, שאמורה להיות ממונה על ביטחונם של מיליוני תושבי העיר, הוכיחה שהיא לא מסוגלת לשמור על החיים של עצמה ושל בני משפחתה, ולא רק בגלל שהיא גם כתבה שהמשטרה ביקשה ממנה לא להזכיר את שמו של איברהים ופעילים תומכי חמאס אחרים כדי להגן על חייה – אלא בגלל שהוא תפס את העומק שאליו טפטפו הפעילים הללו לתוך המפלגה, והאיום שהם נופפו בו כלפי האנשים הכי בכירים בה (ועוד בעידוד של פעילים רבים וחברי פרלמנט נבחרים).

סערה נוספת קשורה באחמד עבד, עורך דין גרמני-פלסטיני וחבר מועצת נויקלן מטעם די לינקה, שכעת מועמד מטעמה לתפקיד ראש עיריית השכונה. עבד עלה לכותרות לפני כשנה במסגרת ביקור רשמי של צביקה ברוט, ראש העיר בת ים (עיר תאומה לנויקלן) בברלין. ברוט, נכד לניצולי שואה, נאם במועצת נויקלן כשעבד פרץ לנאומו, כינה אותו "תומך רצח עם" ו"מניאק" ואף ניסה להתעמת איתו פיזית. השנה התנצל בפני ברוט על התקרית ראש עיריית ברלין קאי וגנר, בביקור שערך בבת ים.

אבל תוצאות הבחירות בברלין בספטמבר הפכו את עבד למועמד המוביל לראש עיריית נויקלן. בחגיגות הניצחון, אמר עבד כי יפעל להפחתת התקציבים והנוכחות של המשטרה ברחובות, בין היתר כדי שההפגנות הפרו-פלסטיניות ימשיכו להתקיים עם פחות התערבות משטרתית (הוא עצמו משתתף קבוע בהפגנות הללו).

עבד, יצוין, היה גם מי שייצג את אותו איברהים איברהים בערעורים שהגיש ב-2022 ו-2023 לבית משפט בברלין נגד דחיית בקשות מהמשטרה לקיום שתי הפגנות פרו-פלסטיניות בעיר. בית המשפט הצדיק את המשטרה ודחה את הבקשות בטענה כי בהפגנות קודמות נורו חזיזים וזיקוקים לעבר השוטרים, נזרקו בקבוקים ואבנים לעברם, נקראו קריאות "לפוצץ" את תל אביב והוצגו כרזות שהציגו את היהודים כרוצחי ילדים, ועוד קריאות שקראו להרס מדינת ישראל ורצח תושביה. איברהים איברהים, מצידו, התרברב כבר רבות בתקשורת על התרומה העצומה שלו וההתרוצצות ברחובות נויקלן כדי לקושש קולות עבור עבד ודי לינקה.

ואם כל זה לא הספיק, בסוף השבוע נכנסה לתמונה קתרינה מארג, חברה נוספת בפרלמנט המקומי של ברלין מטעם די לינקה – שלגביה עולות כעת תהיות על קשריה עם חמולת פשע ערבית מברלין. הפעם מדובר בחמולת ברבח, משפחה שמאות מחבריה הגיעו בשנים האחרונות לגרמניה מחאן יונס, והצליחו לעשות "אינטגרציה" מיידית במדינה החדשה שלהם, בעיקר בסצינת הפשע והתמיכה בטרור ובהסתה נגד ישראל. חברי החמולה הם משתתפים קבועים בהפגנות הפרו-פלסטיניות ונמנים על הקו הקיצוני ביותר, הן בהתבטאויות קשות על ישראל ויהודים והן במאבק האלים שהם מנהלים נגד כוחות המשטרה שנשלחים כדי לאבטח את ההפגנות.

שני גברים מהחמולה, שנולדו בעזה, הגיעו לברלין דרך יוון. שניהם הגישו בקשה למקלט כפליטים, בקשתם נדחתה על ידי משרד ההגירה ונסללה הדרך לגירושם חזרה ליוון. אולם הודות לביורוקרטיה הגרמנית, הגירוש נדחה ושני הגברים יכלו להמשיך להסית נגד ישראל ולהילחם בשוטרים. המשטרה הברלינאית מודה שהם נחקרו בדיוק בקשר להשתתפותם באירועים כאלו, וכי היא מחשיבה את אחד מהם לאחד המנהיגים של האיסלאם הרדיקלי בהפגנות. חלק מחברי המשפחה (שמונה כעת 150 איש בברלין, שליש מהם מוכר למשטרה) פעילים גם הם בארגונים שמוגדרים על ידי השב"כ הגרמני כארגונים קיצוניים ומציגים בהפגנות סמלים המזוהים עם ארגוני טרור. לפי עדויות של חברי המפלגה ופוסטים ברשתות החברתיות, הקבוצה בדי לינקה שאליה שייכת ונסה אמדה, הביעה הזדהות ותמיכה בבני משפחת ברבח, והצהירה כי היא עומדת איתם "כתף אל כתף".

לאחר שתי דחיות של גירוש שני בני המשפחה, הוחלט שהם יגורשו מנמל התעופה בהנובר ליוון. בשבוע שעבר הם נעצרו, כשעל אחד מהם נמצא סכום של עשרת אלפים אירו, והובאו בפני שופט כדי שיחליט על מעצר עד הגירוש. אלא שברגע שנודע דבר המעצר, החלה תנועה רבתי בקבוצות הרדיקליות של די לינקה להבאת עשרות מפגינים נגד המשטרה ומשרד ההגירה. כשהשופט קבע שהדיון לא יהיה פתוח לציבור, חברת הפרלמנט הנבחרת קתרינה מארג, דוגמנית לשעבר שלמדה על תולדות האיסלאם באוניברסיטה, ביקשה לקבל אישור כניסה כ"צופה פרלמנטרית", למרות שעדיין לא הייתה רשמית חברת פרלמנט, ובקשתה אושרה. מנגד, השופט דחה את הבקשה למעצר שני בני משפחת ברבח: אחד בגלל מילוי לא-נכון של הטפסים, והשני בגלל "מצבו הדכאוני" של המועמד לגירוש.

שני המועמדים שוחררו והתקבלו בחגיגות על ידי המפגינים שהתכנסו מחוץ לדיון. מארג טענה לאחר הפרסומים על התמיכה שלה בשניים כי היא לא הייתה מודעת לחשדות של המשטרה כלפיהם, אצל הציבור הגרמני התחזקה התמונה: עוד חברת פרלמנט מדי לינקה הגיעה כדי לתמוך בחברי חמולת פשע המועמדים לגירוש ומעורבים בתקריות עם המשטרה, עמוק מתוך הסצינה האנטי-ישראלית והאנטישמית. עוד ועוד אנשים, אפילו מהמילייה של השמאל הגרמני, סבורים כעת כי המעורבות של המפלגה עם חמולות פשע ותומכי טרור מקשה עליה להשתתף בקואליציה עתידית בעיר – אולם המגעים שהיא מובילה עם שאר מפלגות השמאל נמשכים.

מי שנתן לתחושה הזו תוקף רשמי היה שטפן ווה, יושב ראש איגוד השוטרים בברלין. "אני לא מופתע שעשרות אנשים הגיעו לתמוך בבני משפחת ברבח שהפכה תוך זמן קצר לחשובה מאוד בסצנה הפרו-פלסטינית הרדיקלית בברלין", אמר ווה ל"דר שפיגל", "בכל יום עולה מקרה חדש, ועדיין המפלגות האחרות רוצות לשאת ולתת עם מפלגה שמוכנה לסבול אלמנטים אנטישמיים בשורותיה ולא משתפת פעולה בנושא עם כוחות המשטרה בעיר".