ככה נראית חגיגה לדמוקרטיה

לאזרחי ישראל, כל אזרחי ישראל, מאוד מאוד אכפת מהמקום הזה. וזו כותרת טובה מאוד. 77.7 אחוזי הצבעה זוהי חגיגה לדמוקרטיה, וכך צריך לראות את זה.

כשכל מחנה זעק גוועלד והסביר מעל לכל במה כמה דחוף לצאת להצביע, הוא לא בהכרח לקח בחשבון שהצבעה המונית לא עובדת עבור צד אחד בלבד. שאם מפמפמים חודשים שזו מערכת הבחירות הכי חשובה בישראל – כל אזרחי ישראל לוקחים זאת ברצינות. וטוב שכך. ככה נראית ישראל כשהאזרחים שלה פעילים, ערים, מעורבים.

(שאול גולן)

שיאי ההצבעה חוצי מגזרים. הערבים נהרו באחוזים היסטוריים (הפרחים לבן גביר וסמוטריץ'), אבל ישנה עלייה גם במעוזי הימין והשמאל-מרכז. החרדים, שמסורתית מצביעים באחוזים מאוד גבוהים, פשוט שחקו את היתרון היחסי שלהם ולכן קיבלו פחות קולות. וטרם נספרו המעטפות הכפולות – שגם הן הגיעו לשיא.

המשמעות הראשונה היא שאין קבוצה בישראל שאפשר להתעלם ממנה או להדחיק אותה. מי שמקווים שבבחירות נוספות הכוכבים יסתדרו אחרת, חיים באשליה. מי שמדמיין עוד פוליטיקה מגזרית – לא מבין את המציאות. כל ממשלה שתקום, גם אם תהיה ממשלת מיעוט, תצטרך לדעת לנווט בתוך השונות האדירה הזו ועדיין לייצר קריאת כיוון ברורה ומשותפת. זו משימה סבוכה מאד, אבל לא בלתי אפשרית. התוצאות מבהירות מה רוב אזרחי ישראל לא רוצים: רוב אזרחי ישראל לא רוצים ממשלת ימין על מלא, רוב אזרחי ישראל הצביעו הצבעת אי אמון בממשלה שבמשמרת שלה חל הטבח הגדול בתולדותיה. מכאן אפשר להתחיל. בחירות נוספות יהיו אסון לישראל – כלכלית, חברתית וכנראה גם ביטחונית.

יציבות היא לא מותרות במזרח התיכון. ולכן נדרשת עכשיו מחשבה פוליטית מסוג אחר לגמרי – כזו שאינה כבולה לתבניות העבר. זה דורש יצירתיות שלטונית, אבל קודם לכן זה ידרוש את הבנת המציאות

יציבות היא לא מותרות במזרח התיכון. ולכן נדרשת עכשיו מחשבה פוליטית מסוג אחר לגמרי – כזו שאינה כבולה לתבניות העבר. זה דורש יצירתיות שלטונית, אבל קודם לכן זה ידרוש את הבנת המציאות: הפרת הבטחות היא הכרחית. טוב היה אם לא היו ניתנות לכתחילה הבטחות שברור שלא עומדות במבחן המציאות, אבל כעת מי שיישאר נעול בתוך הבטחות הקמפיין עלול לגרור את ישראל לתהום של מערכת בחירות נוספת. הציבור אמר את דברו במספרים היסטוריים. עכשיו הרוב הציוני-ממלכתי שעליו תוטל הרכבת הממשלה צריך לנווט את הספינה הזו בלי פחד.