ישראל: Start-Up Nation עם תפיסה פוליטית מיושנת

ישראל אינה יכולה להטיף ליזמים שלה על חדשנות, ובאותה נשימה לדכא אותה בפוליטיקה. לא בנינו תעשיית טכנולוגיה מובילה בעולם בכך שאמרנו ליזמים להישאר במקומם ולהניח לחברות הוותיקות לנפשם

פלר חסן-נחום|

ישראל אוהבת להגדיר את עצמה כ־Start-Up Nation, ובצדק. בנינו מוניטין בינלאומי של חדשנות, יזמות ונכונות לקחת סיכונים. ההצלחה שלנו בטכנולוגיה, ברפואה ובביטחון מבוססת על פילוסופיה פשוטה: לאתגר את הסדר הקיים, להטיל ספק במוסכמות ולתת הזדמנות לרעיונות חדשים ולאנשים שאפתנים.

בעולם העסקי שבירת מוסכמות היא דבר מבורך. משקיעים תומכים ברעיונות שטרם הוכיחו את עצמם, יזמים מאתגרים חברות ותיקות וכישלון נתפס כחלק מהדרך להצלחה. אבל יש זירה אחת שבה הרוח הזאת כמעט נעלמת לחלוטין: הפוליטיקה הישראלית. אנחנו חוגגים יזמים שמאתגרים תאגידי ענק, אבל חושדים באזרחים שמבקשים לאתגר מפלגות ותיקות.

במערכת הבחירות הזו "עמך ישראל", המפלגה שלי, הפכה למטרה של מסע הכפשות ורדיפה אישית. מועמד פרש לאחר שההטרדות הגיעו גם למשפחתו ולקהילתו. אם שכולה, שאיבדה את בנה בקרב בעזה, הוכפשה. הופצו עלינו שקרים במסגרת קמפיין מתוחכם ומתוקצב היטב, שגייס גם ערוץ טלוויזיה למערכה.

וכשזה לא הצליח, עברו להפחדה: אמרו לציבור שאין לנו סיכוי, שאנחנו מפצלים את הקולות ושמדובר ב"קול מבוזבז". המסר היה פשוט: אל תיקחו סיכון, הצביעו למפלגות המוכרות.

זה לא רק קמפיין פוליטי. זו תוצאה של מערכת שמקשה על כוחות חדשים להיכנס למשחק.

קחו למשל את מימון המפלגות. מפלגות ותיקות נהנות מיתרון משמעותי באמצעות מימון ציבורי מוקדם, הקשור לייצוגן בכנסת. מפלגות חדשות נדרשות להעמיד ערבויות בנקאיות כדי לקבל מימון מוקדם, ונאלצות להתמודד עם חסמים כלכליים עוד לפני שהוכיחו את כוחן בציבור.

השיטה מעניקה לוותיקים רשת ביטחון, בעוד שהחדשים נדרשים לקחת סיכונים עצומים רק כדי להגיע לקו הזינוק. זאת בהחלט לא הרוח של ה-Start-Up Nation.

ואז מגיע הטיעון המוכר: אל תצביעו למפלגה חדשה כי אולי לא תעבור את אחוז החסימה. נכון, אחוז החסימה בישראל עומד על 3.25%, וקולות למפלגות שלא עוברות אותו אינם מתורגמים למושבים בכנסת. אבל האם מכאן נובע שכל הצבעה למפלגה חדשה היא חסרת אחריות?

בואו נסתכל על העולם.

בבחירות בבריטניה ב-2024, 57.8% מהמצביעים - כ־16.6 מיליון בני אדם - הצביעו למועמדים שהפסידו במחוזות הבחירה שלהם.

בבחירות לנשיאות ארצות הברית באותה שנה, 50.19% מהקולות ניתנו למועמדים שלא זכו בנשיאות. יותר מ-78 מיליון אמריקאים הצביעו למישהו שאינו דונלד טראמפ.

גם בבחירות לקונגרס התמונה דומה. לפי ניתוח FairVote לשנת 2024, רק 36% מאוכלוסיית גיל ההצבעה הצביעו למועמד המנצח שייצג את מחוז הבחירה שלהם; 20% הצביעו למועמד שהפסיד ו־44% כלל לא הצביעו.

בשיטת הבחירות היחסית שלנו, מפלגות שעוברות את אחוז החסימה זוכות לייצוג בהתאם לחלקן בקולות. בבחירות 2022, כ-8.7% מהקולות הכשרים ניתנו למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה. כלומר, יותר מ־91% מהקולות ניתנו למפלגות שנכנסו לכנסת.

דמוקרטיה בריאה חייבת לאפשר לכוחות חדשים ורעננים להיכנס למשחק. היא זקוקה לאנשים שמגיעים מחוץ למערכת, לקולות שטרם נשמעו ולרעיונות שמאתגרים את החשיבה המקובלת. הציבור זכאי לאלטרנטיבות אמיתיות, ולא רק לבחירה בין אותם שחקנים מוכרים

האירוניה ברורה: במדינות כמו בריטניה וארצות הברית, מיליוני מצביעים אינם מקבלים את הנציג שבו בחרו. בישראל, שבה השיטה היחסית מעניקה סיכוי רחב יותר לייצוג, הפכנו את החשש מקול מבוזבז לכלי נשק פוליטי נגד מתחרים חדשים.

ואולי הקול המבוזבז האמיתי אינו הקול שניתן למפלגה חדשה שלא עברה את אחוז החסימה. אולי הוא דווקא הקול שניתן למפלגה ותיקה שכבר אינה מייצגת אותך.

דמוקרטיה בריאה חייבת לאפשר לכוחות חדשים ורעננים להיכנס למשחק. היא זקוקה לאנשים שמגיעים מחוץ למערכת, לקולות שטרם נשמעו ולרעיונות שמאתגרים את החשיבה המקובלת. הציבור זכאי לאלטרנטיבות אמיתיות, ולא רק לבחירה בין אותם שחקנים מוכרים.

התחדשות פוליטית אינה חולשה. היא מקור הכוח של הדמוקרטיה. תחרות פוליטית אינה איום על הדמוקרטיה — היא תנאי להתחדשותה.

ישראל אינה יכולה להטיף ליזמים שלה על חדשנות, ובאותה נשימה לדכא אותה בפוליטיקה. לא בנינו תעשיית טכנולוגיה מובילה בעולם בכך שאמרנו ליזמים להישאר במקומם ולהניח לחברות הוותיקות לנפשם.

אז למה שבפוליטיקה זה יהיה אחרת?

הגיע הזמן לפתוח את הדלת, להסיר חסמים ולאפשר לכוחות חדשים להיכנס למגרש ולהתמודד על אמון הציבור. במקום לפחד מתחרות, עלינו לברך עליה.

ה־Start-Up Nation זקוקה לדמוקרטיה של סטארט־אפ. ודמוקרטיה שבטוחה בעצמה אינה מפחדת ממתחרים חדשים — היא מקבלת אותם.

הכותבת היא המשנה לראש העיר ירושלים לשעבר. התמודדה לכנסת עם "עמך ישראל"