יותר מ-200 נרצחים ערבים זו השנה הרביעית ברציפות: "כל יום אני בבית קברות"

 שעות אחרי שלינא קאסם נרצחה בפיצוץ רימון בקונדיטוריה בכפר כנא, גבר כבן 50 נרצח ביריות בטייבה. רכב שלפי החשד שימש הרוצחים אותר בסמוך לזירה כשהוא עולה באש

תגיות

גבר כבן 50 נרצח הערב (יום שבת) ביריות בטייבה, שעות ספורות אחרי רצח לינא קאסם (זידאן) מרימון הרסס שהושלך לקונדיטוריה בכפר מנדא. בסמוך לזירה אותר רכב שלפי החשד שימש את הרוצחים, שלאחר מכן הבעיר אותו ונמלטו. זו השנה הרביעית ברציפות שבה מספר הנרצחים בחברה הערבית גבוה מ-200.

הדיווח על הירי בטייבה התקבל במוקד 101 של מד"א במרחב ירקון בשעה 21:12. החובש אלעד גולן סיפר כי ״כשהגעתי למקום ראיתי גבר שכוב על הרצפה כשהוא מחוסר הכרה וסובל מפציעה חודרת. בביצוע הבדיקות הרפואיות הוא היה ללא דופק וללא נשימה. התחלנו מיד בהענקת טיפול רפואי שכלל ביצוע פעולות החייאה, והוא פונה לבית החולים במצב אנוש".

מימין: רכב הרוצחים. משמאל: הזירה

הרצח בטייבה, כאמור, היה הרצח ה-201 בחברה הערבית - אחרי ששעות קודם לכן אירע הרצח המזעזע בכפא מנדא. סמיר זידאן, אחיה של לינא, סיפר: "לינא הייתה אישה פשוטה וחרוצה, שעבדה קשה כדי לפרנס את ילדיה. כל מה שרצתה היה לשמח אותם. היא הגיעה ליישוב אחר כדי לקנות מתנות לבנה לקראת יום הולדתו, ובתוך רגע בית שלם נהרס ואנחנו אפילו לא מבינים איך איבדנו אותה. אני אחיה הקטן, ואתם לא יודעים כמה אני כואב ושבור מבפנים.

"לינא הייתה אישה שכולנו אהבנו, היא תמיד חייכה והצחיקה את הסובבים אותה. מעולם לא חשבתי שיום אחד נאבד אותה בצורה כזאת. היא הותירה אחריה ארבעה בנים ובת, ובעלה אדם עם מוגבלות. היא הייתה המפרנסת היחידה ועבדה כדי להביא פרנסה הביתה, משום שבעלה פצוע ואינו מסוגל לעבוד. היום בא אדם אחד והרס משפחה שלמה. אין לי מילים לתאר את הכאב".

סנד מנסור, תושב טירה שאימו נורה נרצחה על ידי אביו, שיתף: "אבא רצח לי את אמא והשאיר אותי בלי הדבר הכי יקר בחיים שלי. איך אפשר להמשיך לחיות כשאבא הוא זה שרצח את אמא שלי? איבדתי אותה, והאדם שהיה אמור להגן עלינו הוא זה שלקח אותה מאיתנו. אין לי יותר אמא לחבק, ואין לי מילים לתאר את הכאב שהשאירו לי. אמא שלי הייתה כל העולם בשבילי, ואבא הרס לנו את המשפחה ברגע אחד. אני לא מצליח לעכל שאבא רצח את האישה שנתנה לי חיים. במקום לגדול לצד אמא ואבא, נשארתי עם זיכרונות, געגועים ופצע שלא יגליד לעולם".

עבד שקרה, תושב תל אביב-יפו שבנו אחמד נרצח, אמר: "הייתי צריך לגדל את בני וליהנות מהחיבוק שלו, במקום זה נשארתי עם תמונות. אנחנו לא רוצים להיות המספר הבא בסטטיסטיקה. אנחנו רוצים לחיות בביטחון, לגדל את הילדים שלנו ולדעת שהם יחזרו הביתה בשלום".

הוא הוסיף: "קברתי את הבן שלי במו ידיי. אף אבא לא צריך לעבור את הסיוט הזה. מאז הרצח החיים שלי נעצרו, הבית התרוקן והשמחה נעלמה. הבן שלי יצא מהבית ולא חזר. חיכיתי לשמוע את קולו, אבל במקום זה קיבלתי הודעה שהוא נרצח. איך אפשר להמשיך לחיות אחרי דבר כזה? אני שואל את עצמי בכל יום למה לקחו לי את הילד. הוא היה כל העולם שלי, והיום אני הולך לבית הקברות במקום לחבק אותו".

אב נוסף שאיבד את בתו סיפר: "הבת שלי הייתה האור של הבית. מאז שנרצחה, אין שמחה ואין חיים בבית הזה. אף אחד לא מבין מה עובר על אבא שאיבד את הבת שלו. חבל מאוד שבכל יום אנחנו מאבדים קורבנות ללא הפסקה. גדלנו יחד, צחקנו יחד ותכננו את העתיד. ביום אחד לקחו לי את בתי והשאירו אותי עם זיכרונות וכאב שלא נגמר".

אישה מהצפון שאיבדה את בעלה שיתפה: "בעלי נרצח והשאיר אותי לבד עם הילדים. בכל יום הם שואלים איפה אבא, ואין לי תשובה שתוכל לרפא להם את הלב. בכל פעם שאני שומעת על מקרה רצח נוסף אני מתחילה לבכות על בעלי, ומרגישה כאילו הוא נרצח עכשיו".

תגובות