בית המשפט המחוזי בחיפה סיים בשבוע שעבר באופן סופי את פרשת ראש עיריית חדרה לשעבר צביקה גנדלמן עם עונש זעום של עבודות שירות, וללא הרשעה כלל. תחילתו של ההליך שהגיע לסיומו בסוף 2026, ראשיתו אי שם במחצית שנת 2018 - כמעט תשע שנים של הליך פלילי. "תשע שנים הן פרק זמן ארוך בחייו של אדם. תשע שנים של התמודדות, אי ודאות, פגיעה בשמי הטוב, עינוי דין ולילות ללא שינה. תשע שנים שבהן שילמתי, יחד עם משפחתי, מחיר אישי כבד", כתב גנדלמן בפוסט שפרסם ברשת החברתית.

כמעט עשור של דיונים בביהמ"ש. גנדלמן בבית המשפט

כמעט עשור של דיונים בביהמ"ש. גנדלמן בבית המשפט

כמעט עשור של דיונים בביהמ"ש. גנדלמן בבית המשפט

(גיל נחושתן)

גנדלמן הוא רק מקרה אחד מני רבים לסחבת עינויי הדין שבהליכים הפליליים בישראל. מקובל להידיין בנושא בנוגע ליעילות בתי המשפט בתיקים, אלא שהבעיה היא עוד קודם לכן, עוד לפני שתיק פלילי מגיע בכלל לבית המשפט. כך למשל, רק אתמול הודיעה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה לבאי-כוחם של ראש עיריית פתח תקווה, רמי גרינברג וחשודים נוספים, כי פרקליט המדינה שוקל להעמידם לדין. גרינברג נחקר לראשונה לפני ארבע שנים, ביולי 2022, ורק כעת זומן לשימוע. החלטה סופית אם להגיש נגדו כתב אישום תתקבל לפי ההערכה בעוד לא פחות משנה. כלומר, יותר מחמש שנים יחלפו מבלי שהוגש בכלל כתב אישום. המשפט עצמו ייערך זמן דומה וייתכן אף יותר - יותר מעשור של הליך.

עד המדינה בתיקי ראש הממשלה שלמה פילבר, שהפך את עדותו על דוכן העדים, סיים את עדותו ההיא במחצית שנת 2022. רק לאחרונה נערך שימוע בעניינו ובחלוף כחמש שנים מהעדות, עדיין לא התקבלה החלטה האם להגיש נגדו כתב אישום. בתיק ה"בילד", למשל, דחקה הפרקליטות בסנגוריו של יונתן אוריך להתייצב לשימוע באוקטובר 2025 וסירבה לדחייה של כמה ימים. ההחלטה להגיש כתב אישום התקבלה בחלוף כשבעה חודשים, והמשפט עדיין לא החל.

בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה נקבעו שיעורי הזמן שעל הפרקליטות לעמוד בהחלטה האם להגיש כתב אישום. לפי נתוני הפרקליטות עצמה, אמנם במרבית התיקים עומדת הפרקליטות בזמני ההנחיה, אך שיעור התיקים שבהם אינה עומדת בזמנים עולה משנה לשנה. במה שמכונה "תיקי מב"ד" - תיקים הממתינים לבירור דין - כלומר נמצאים בבחינת הראיות בפרקליטות, הגיע המצב ב-2024 לכ-30% תיקים עם חריגה מזמני ההנחיה. שם מצויים בעיקרם התיקים הגדולים ותיקי נבחרי ציבור שלהם השפעה לא רק על האדם האדם הפרטי, אלא על הציבור ועל מצב הדמוקרטיה.

אלא שגם לאחר הגשת כתב האישום, כידוע יימשך ההליך הפלילי זמן רב מאוד בבתי המשפט. ח"כ דוד ביטן למשל, נחקר ב-2017. בשנת 2020 נערך שימוע, ב-2021 הוגש כתב האישום ועד היום אין פסק דין. בשנת 2021 הוגש כתב האישום בתיק הצוללות, בחלוף כשש שנים התיק עוד לא קרוב להכרעה. בפרשת גל הירש, כתב אישום הוגש ב-2021 כ-7 שנים אחרי פרוץ החקירה, חמש שנים והמשפט עדיין מתנהל - כלומר, 13 שנים של הליך פלילי. ההימשכות אינה רק בתיקים גדולים ומורכבים, אלא גם בתיק שבדרך כלל נתון להכרעה של פרקליטים צעירים. תיק פשוט כזה הוא תיק תקיפת השוטר על-ידי ח"כ עופר כסיף. התקיפה המתועדת בסרטון וידאו התקיימה ב-2022, כתב אישום הוגש ב-2024, והרשעה ב-2026.

בשנות הממשלה האחרונה נהוג היה להידיין על הימשכות ההליכים בהקשר למחסור בשופטים סביב הוויכוח שניטש בין שר המשפטים לשופטי העליון. אלא שהסחבת החלה הרבה קודם לממשלה היוצאת. בעתירה נגד השר יריב לוין על כינוס הוועדה לבחירת שופטים, התבקשו נשיאי בתי המשפט לספק דוח על המצב המשברי. הנשיאים הגישו מסמך רזה עם שיעור התקנים החסרים, ומלל קצר שמתאר בכלליות כמה עומס יש על המערכת ועם כמה דוגמאות. מחקר נתונים, מתודולוגיה כלשהי, או כל שימוש בכלי מחקר ומידע שהם בסיס וחובה בניהול לא הוגשו, ספק אם הם קיימים בכלל.

למעשה, נשיאי בתי המשפט אשר אמונים על ניהול המערכת הם נעדרי השכלה, ניסיון או הכשרה בניהול מערכות גדולות. כך גם הנושאים בתפקיד מנהל בתי המשפט בעשור האחרון הם שופטים ללא יתרון ייחודי לניהול המערכת מהחשובות במדינה. שופטים יכולים להיות אנשי מקצוע מצטיינים, אלא שניהול הוא מקצוע שונה ואחר ממקצוע השיפוט. מנהלי בתי המשפט גם לא הציגו רפורמה משמעותית לשינוי המצב, מרביתם עסקו בקידום כלים טכנולוגיים מעטים ודרישות ממשרד האוצר לתקני שיפוט נוספים. בשנת 2021 הוטמעה הרפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי אשר שינתה ניהול ההליכים שאינם פליליים בבתי המשפט. מחקר של הנהלת בתי המשפט שנערך ב-2025 לבדיקת השפעת התקנות החדשות על היעילות מצא שינוי לטובה אך באחוזים בודדים.

לכך מתווסף גם עקרון "העצמאות השיפוטית", לפיו שופט עצמאי לקבל החלטותיו השיפוטיות ללא התערבות, באופן חופשי ואף אינו מחויב להנחיות. עקרון חשוב זה מונע ממנהלי בתי המשפט את היכולת לנהל את עובדיהם הבכירים של הארגון, הם השופטים. בשבוע שעבר נערך בכנס "הפורום הישראלי למשפט וחירות" פאנל של שופטי בתי משפט מחוזיים לשעבר בהנחיית פרופ' רון שפירא, אשר דנו בין השאר במשבר היעילות בבתי המשפט. בין שלושת שופטי המחוזי ניטשה מחלוקת קוטבית. השופט רון שפירא אמר כי "כל הפתרונות הקיימים הם רק פלסטר על הבעיה הגדולה" וכי נדרש "להוציא כמה שיותר הליכים אל מחוץ לבתי המשפט" כיוון שלשיטתו המערכת כיום אינה מסוגלת להתמודד עם העומס.

השופט מנחם רניאל אמר כי "אין בעיה של עומס, יש בעיה של ניהול" ומתח ביקורת חריפה על האופן הבלתי יעיל שבו שופטים מנהלים את התיקים שבהם הם דנים. בנוגע לעצמאות השיפוטית טען השופט רניאל כי שופטים נמנעים מהטלת הוצאות משפט ללא כל נימוק, וללא אחידות בפסיקה. השופט משה דרורי כפר בכל שיח העומס ואמר כי "תפקידו של שופט הוא קודם כל להאזין ברוב קשב לצדדים ולעשות משפט צדק, גם אם זה אינו מקדם יעילות".

הדיון אינו רק בין שופטי המחוזי, אלא ניטש אף קודם לכן בין שופטי העליון. במסגרתו, צידד נשיא העליון יצחק עמית בעמדה הרווחת בפרקליטות הפלילית כי לריבוי שיח זכויות נאשמים אחריות על הימשכות ההליכים, ואילו השופטים ברק ארז ואלרון חלקו עליו ועמדו על כך שאין לפסוח על זכויות עבור יעילות. בפסק הדין לגבי רוצח נועה אייל ז"ל מחה השופט עמית כי המשפט עובר "משיח של ראיות לשיח של זכויות", וכי בתי המשפט עוסקים בזכויות חשודים ונאשמים יתר על המידה, כמו טענות הגנה מן הצדק ומחדלי חקירה, מה שגורם להימשכות הליכים.

השופטת דפנה ברק-ארז כתבה באותו פסק הדין כי שיח הזכויות הנו חלק מעשיית משפט צדק. בנאום שנשא לאחר מכן השופט בדימוס יוסף אלרון הוא ביקר את גישתו של השופט עמית ואמר כי “שמירת זכויות בהליך הפלילי היא אבן יסוד של ההליך כולו. מי שמבקש לטעון נגד דיון או להגבלת הדיון בהליך הפלילי, לטעמי מסיג את המשפט הפלילי שנים לאחור”, אמר. במאמר אחר שכתב אלרון הוא הזהיר מפני שיח “ייעול וזירוז ההליך הפלילי” ככזה העלול לפגוע בזכויות חשודים ונאשמים ויבוא על חשבונם. “אנו עלולים להגיע לתוצאות משפטיות בלתי רצויות אשר תחושת הצדק אינה מתיישבת עימן”, כתב. אלא שבכל מקרה, כאמור, הימשכות ההליך אינה מתחילה משלב הגשת כתב האישום בבתי המשפט, אלא ראשיתה עוד קודם לכן בחקירה הפלילית ובתקופה הארוכה של דיוני הפרקליטות בתיק.

"צדק מאוחר אינו צדק", כתב שופט בית המשפט העליון בדימוס יורם דנציגר. הממשלה הנכנסת תהיה חייבת להסתער על עינויי הדין בהליך הפלילי בישראל.

Source: Ynet · נטעאל בנדל

At a glance

Topic
World
Country
🇮🇱 IL
Publisher language
HE
Added to Allnira