התכנסות הקבינט, ההתנגדות האמריקנית: לנתניהו מותר לצאת למלחמה באיראן?

התכנסות הקבינט, ההתנגדות האמריקנית: לנתניהו מותר לצאת למלחמה באיראן?

בראשון יתכנס הקבינט המדיני-ביטחוני, לראשונה מתחילת אוקטובר. החוק מותיר לממשלה מרחב פעולה בנושאי ביטחון, גם אם זו ממשלת מעבר. רה"מ עשוי להורות על מבצע צבאי, לא בטוח שטראמפ איתו - ואיזנקוט הזהיר במכתב. התקדימים בעזה, וההאשמות בגוש השינוי: "נתניהו רוצה לשרוף לאיזנקוט את המנדט" 

גלריה

"שיחת צעקות מהגיהנום". טראמפ

(צילום: REUTERS/Aaron Schwartz)

לאור השבעת הכנסת החדשה, נתניהו מוגדר כעת כראש ממשלת מעבר, ורבים תוהים אם הוא רשאי להוביל את ישראל למערכה רחבה באיראן. נקודת המוצא לתשובה לכך נעוצה בסעיף 40 לחוק יסוד: הממשלה, הקובע כי יציאה למלחמה או פעולה צבאית משמעותית, העלולה להוביל למלחמה בהסתברות קרובה לוודאי, מחייבת החלטה של הממשלה או של הקבינט. הסעיף אינו מבחין בין ממשלה רגילה לממשלת מעבר, וכך גם הניסיון בפועל.

הקבינט המדיני-ביטחוני יתכנס ביום ראשון הקרוב. ישיבת הקבינט האחרונה הייתה לפני יותר מחודש, ב-4 באוקטובר. אז ישראל הייתה עוד בעיצומה של מערכת הבחירות. ההחלטה האחרונה שקיבל הקבינט הייתה להגביר את המוכנות לקראת תרחישים שונים באיראן, לרבות תקיפה ישראלית, מכת פתע איראנית ואפשרויות דומות. כעת, הקבינט עשוי לאשר פעולה נגד האיראנים, שאותה הוא יכול להגדיר כמלחמה או כ"מבצע".

האמריקנים מודעים לרצונותיו של נתניהו ועצרו אותו לפחות פעם אחת. ברקע לכך גם השיחה הטעונה בסוף השבוע בין נתניהו לבין הנשיא טראמפ, כאשר בלשכת רה"מ מתעקשים שהשיחה היתה טובה. גורם שמעורה בפרטי השיחה תיאר אותה אחרת, וגורמים אמריקנים טוענים שהיא הייתה רווית צעקות, ובעקבותיה האשים נתניהו בנאומו בכנסת כי "איראן פועלת לחדש את איום הגרעין", וכי "הדרך היחידה להסיר את איום הקיומי הזה לצמיתות היא הפלת משטר האייתולות".

מתנגד למהלכים משני מציאות. לפיד, שיצא למבצע בעזה כראש ממשלת מעבר

(צילום: מוטי קמחי)

בשבועות האחרונים דן נתניהו עם ראשי מערכת הביטחון בביצוע פעולות כאלה ואחרות נגד הרפובליקה האיסלאמית, פעולות שעלולות היו לגרור תגובה איראנית קשה. לפי דיווחים, הרמטכ"ל אייל זמיר נעמד על הרגליים האחוריות והתנגד לכך בעיתוי הרגיש של טרום הבחירות.

מזכיר הממשלה לשעבר עובד יחזקאל מסביר שהאמירה שממשלת מעבר אינה יכולה לצאת למלחמה היא גורפת מדי, ואינה משקפת את המצב המשפטי. לדבריו, המגבלות על ממשלות מעבר מתמקדות במינויים ובהחלטות תקציביות, ואילו בתחומי הביטחון והחוץ נשמר להן מרחב פעולה רחב. מנגד, יאיר לפיד, שכיהן כראש ממשלת מעבר בעת מבצע "עלות השחר", מדגיש את העיקרון הבסיסי: אסור לממשלת מעבר לעשות מהלכים שמשנים מציאות. כשמה כן היא, לדבריו, ממשלת מעבר.

שני התקדימים לעניין הזה מושכים לכיוונים שונים. ב"שומר החומות" במאי 2021 פעלה ישראל בממשלת מעבר בראשות נתניהו, אך היא פרצה אחרי שחמאס ירה רקטות לירושלים, כלומר בתגובה ולא ביוזמה. מבצע "עלות השחר" בעזה באוגוסט 2022 יצא לדרך בהחלטת ראש ממשלת המעבר דאז לפיד ושר הביטחון בני גנץ, בלי כינוס הקבינט המדיני-ביטחוני ובאישורה של היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, ובמסגרתה גויסו 25 אלף חיילי מילואים.

זו הייתה פעולה מוגבלת מול התראה קונקרטית ולא מלחמה רחבה, ובכל זאת היא מראה שממשלת מעבר רשאית לפתוח במערכה. הגבול העקרוני, כפי שטענו גורמים בגוש השינוי, עובר בין תגובה להתראה מודיעינית "חמה" לבין מלחמה ש"הומצאה" כדי להשפיע על הבחירות. ובכל זאת, גם בלי להמציא מלחמה, אפשר לטעון שאיום כלשהו אינו סובל דיחוי.

הרמטכ"ל זמיר. גם הוא מינוי של נתניהו, אבל לפי דיווחים מתנגד לתקיפה בעת הזו

(צילום: דובר צה"ל)

נקודה חשובה נוספת היא שאחרי השבעת הכנסת ולפני הקמת ממשלה קבועה, הפיקוח הפרלמנטרי על הממשלה חלש במיוחד. הכנסת החדשה אמנם כבר כונסה, אך הוועדות, ובהן ועדת החוץ והביטחון - שבראשה יעמוד אביגדור ליברמן - טרם הוקמו. אין כעת ראש אופוזיציה רשמי לטובת קבלת עידכונים בטחוניים, שכן לפיד חדל מלשמש בתפקיד הזה אחרי השבעת הכנסת אתמול.

לכך מתווספת הביקורת על שומרי הסף, כאשר לפי מבקרי נתניהו, נותרו מעט מאוד כאלה. ראש המוסד רומן גופמן וראש השב"כ דוד זיני מונו בידי נתניהו, והביקורת עליהם היא שהם חבים לו את מינוים. בצד השני אפשר לטעון שמינוי בידי ראש הממשלה הוא ההסדר המקובל בחוק ושאין בו כשלעצמו כדי להצביע על חוסר עצמאות. יש גם עדויות לכך שהצבא, שבראשו עומד זמיר שגם הוא מינוי של נתניהו, מתנגד לתקיפה בעת הזאת.

השורה התחתונה היא שהמשפט הישראלי אינו אוסר על ממשלת מעבר לצאת למלחמה, וגם אינו נותן לה כוח בלתי מוגבל. הדרישה החוקית המרכזית היא שההחלטה תתקבל בממשלה או בקבינט ולא בידי ראש הממשלה לבדו, ומעבר לה הפיקוח הוא בעיקר ציבורי, פוליטי ופרלמנטרי ולא שיפוטי.

על רקע הדברים הללו, יצא איזנקוט מוקדם יותר בפנייה יוצאת דופן לנתניהו, שבה הפציר בו "לגלות עודף זהירות ואחריות" באשר לקבלת החלטות ביטחוניות ולאומיות, במצב הפוליטי המורכב והרגיש כיום ומתוקף היותו ראש ממשלת מעבר שלא זוכה עוד באמון הכנסת.

וכך כתב איזנקוט: "אני פונה אליך כמי שעודנו אוחז בהגה השלטון וכמי שעודנו ממונה בשעה זו על ביטחון מדינת ישראל, צה"ל וכוחות הביטחון. ⁠בשעה זו, כידוע היטב, אתה מכהן כראש ממשלת מעבר שלא זוכה עוד באמון הכנסת - 46 חברי כנסת בלבד עודם תומכים בהמשך כהונתך כראש ממשלה".

לדבריו, "⁠בשבועות האחרונים פורסמו ידיעות מדאיגות מאוד בנוגע להחדרת שיקולים זרים לקודש הקודשים: ביטחון ישראל. במצב פוליטי מורכב ורגיש זה, אולי הרגיש ביותר שהמדינה שלנו ידעה, מוטלת עליך החובה לגלות עודף זהירות ואחריות באשר לקבלת החלטות ביטחוניות ולאומיות, כמו גם להנחות את ראשי הארגונים בדבר החלטות המחייבות את הסכמתו של ראש הממשלה".

איזנקוט הוסיף: "הפעלה של כוחות הביטחון ללא איום ישיר ומידי שאינו סובל דיחוי, עלולה להוביל להשלכות הרסניות על הדמוקרטיה הישראלית ועל אמון האזרחים במוסדות השלטון. ⁠על כן, אני דורש ממך: בתקופה רגישה זו אתה נדרש לאחריות לאומית, גלה איפוק וזהירות מפני מהלכים מסוכנים שיכולים לחכות להשבעת ממשלה חדשה הזוכה לאמון הכנסת".

"אל תחלל את אמון העם במוסדות השלטון ובהליך קבלת ההחלטות", קרא איזנקוט. "אל לך להציב את ראשי מערכות הביטחון בקונפליקט חוקתי קשה וספקות באשר לנדרש מהם ולדבר הנכון לעשותו. אפשר להם לשמור ללא ספקות על הציווי הקדוש המוטל עליהם".

איזנקוט לא הסתפק במכתב ופנה גם ליועמ׳"שית בהרב-מיארה בבקשה להתערבותה לטובת קבלת עדכון ביטחוני שוטף בנוגע לתמונת האיומים שעל הפרק מראש הממשלה היוצא, "למען פיקוח אפקטיבי, שמירה על הליך קבלת החלטות לאומי תקין ושמירה על האינטרסים הביטחוניים".

איזנקוט כתב: "ישראל נמצאת במציאות ביטחונית מאתגרת ונפיצה, על כך חזר והעיד גם ראש הממשלה היוצא בקולו בשורת התבטאויות פומביות. תקופת חילופי השלטון, טרם כינונה של ממשלה חדשה, דורשת התבוננות בשבע עיניים על כל פעולה והפעלת כוח שבכוחן להשפיע על מדינת ישראל ואזרחיה. נהוג כי ראש הממשלה מעדכן את יושב ראש האופוזיציה במצב הביטחוני ובתמונת המודיעין – הן בשגרה והן בעתות מתיחות ביטחונית".

"במצב המשפטי בו אנו נמצאים, אין בשעה זו יו"ר אופוזיציה. על כן, בהיעדר יו"ר אופוזיציה חדש, וכמי שהוטל עליו המנדט להרכבת ממשלה על ידי נשיא המדינה, ראוי שאקבל עדכון ביטחוני שוטף, סדור ומקיף, כמו גם נגישות להערכות המודיעין. כמו כן, ישנה חשיבות עליונה להקפיד ולהנחות כך שכל פעולה מבצעית וצבאית תובא לדיון ואישור תקין בקבינט ובממשלה, כפי שנדרש בחוק", הוסיף.

"לצערי, ניסיונות צוותי לתאם עדכון ושיח מסודרים מול צוותו של ראש הממשלה היוצא, לא צלחו. על כן, בנוסף לפנייה ליועמ"שית הכנסת בנושא, ולמען פיקוח אפקטיבי, שמירה על הליך קבלת החלטות לאומי תקין ושמירה על האינטרסים הביטחוניים, אבקש את התערבותך בנושא".

לשכת ראש הממשלה פרסמה הודעה נזעמת שבה הגיבה על הפניות של איזנקוט: "כל ההחלטות שהתקבלו על ידי הממשלה בהובלת ראש הממשלה נתניהו התקבלו משיקולים ביטחוניים בלבד ובתיאום מלא עם מערכת הביטחון. הן הביאו להישגים חסרי תקדים למדינת ישראל, וכך יהיה גם בעתיד. במקום לזרוע פחד ופירוד, יש לנהוג באחריות".

עוד נמסר מלשכת רה"מ: "המכתב של איזנקוט הוא מהלך חסר אחריות לדון בפומבי בנושאי ביטחון רגישים. זהו ניסיון שקוף להכניס פוליטיזציה לסוגיות הביטחון הלאומי של ישראל. במקום לנסות להקים ממשלה עם תומכי טרור, ראש הממשלה נתניהו קורא פעם נוספת לגדי איזנקוט להצטרף לממשלה שנלחמת בטרור".

איזנקוט עקץ בתגובה: "אם כך, מדוע סירבת לפנייתי לקבל עדכון מבצעי בצירים רשמיים כנהוג? מדוע אתה מנסה לעכב את התכנסות ועדת חוץ וביטחון של הכנסת עד לשבוע הבא? לא אאפשר ואקום בפיקוח על ממשלה שאיבדה את אמון הכנסת. לא אאפשר סטייה של מילימטר משיקולי הביטחון. אני מתחייב". בתגובה, טענו בלשכת נתניהו כי זימנו את איזנקוט לפגישת עדכון ביטחוני, "עוד טרם פנייתו של ח"כ איזנקוט".