התוכנית ליום שאחרי - אחדות עם כוכבית

התוכנית ליום שאחרי - אחדות עם כוכבית

אפשר להניח שתוך שנה עד שנה וחצי אפשר, ויותר חשוב מזה: צריך, לבנות אלטרנטיבה שלטונית. בינתיים הקמת ממשלת חירום בראשות בנימין נתניהו לזמן מוגבל היא פתרון שיכול לעזור לגוש השינוי

גוש השינוי הליברלי נכשל במאמץ לייצר אלטרנטיבה פוליטית לגוש הימין בבחירות 2026. את הסיבות לכך צריך ללמוד ולנתח ובהמשך להפיק מסקנות ולקחים. אבל כבר עכשיו ניתן להניח שאחת המסקנות המתבקשות היא, שהיעדר מנהיג אחד מוסכם על כל מפלגות הגוש הליברלי ואי הקמתה של מפלגה אחת גדולה אל מול הליכוד הם גורם מאוד משמעותי בחוסר היכולת להכריע את הבחירות שהתקיימו השבוע.

תניהו ואיזנקוט

(צילום: אלכס קולומויסקי, טל שחר)

ומצד שני, גוש הימין ה"מלא מלא" לא זכה בניצחון חד משמעי שמאפשר לו להרכיב ממשלה והוא נשען בחלקו על מפלגות לא ציוניות, כ-15 מנדטים של מפלגות שמנהיגיהן רוקדים לקול שירת "בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים, ובלשכותיהם אין אנו מתייצבים". מפלגות שניצלו את חולשת ראש הממשלה כדי לסחוט את הקופה הציבורית באופן חסר תקדים ובסירובן לשאת חלק בנטל הביאו את המערך הלוחם של צה"ל אל סף קריסה בימים של מלחמה קיומית מרובת זירות.

ייקח זמן ללמוד, להפנים את הלקחים וליישם אותם בגוש השינוי. אבל אפשר להניח שתוך שנה עד שנה וחצי אפשר, ויותר חשוב מזה: צריך, לבנות אלטרנטיבה שלטונית המבוססת על הגוש הליברלי וערוכה גם להישג הפוליטי הנדרש.

האיראנים מצד אחד וחלאות חמאס בצד האחר לא ממתינים לבנייה מחדש של הגוש הליברלי בישראל; כוח האדם המוגבל של המילואימניקים הולך ונשחק; מעמדה המידרדר של ישראל בעולם ממשיך להוות איום אסטרטגי על עצם קיומנו ואיום הסנקציות שנתניהו הודה בו בטעות, כמעט בפליטת פה, עלול להתממש ברמה של אסון לאומי; יוקר המחיה המשתולל בפרט והכלכלה הישראלית בכלל דורשים ניהול מקצועי ויציבות מערכתית; וכן, טרם הוקמה ועדת חקירה ממלכתית, שהתפקיד המרכזי שלה הוא לימוד הכשלים ויישום הלקחים כדי למנוע את האסון הנורא הבא.

יש שלושה פתרונות אפשריים למבוי הסתום אליו נקלענו כולנו, אזרחי המדינה:

1. הקמת ממשלה בראשות גדי איזנקוט ובתמיכה רחבה של המפלגות הערביות. התנאים להקמתה של ממשלה כזו הם: הכרה של כל השותפים להקמתה במדינת ישראל כמדינת העם היהודי, מדינה ליברלית ודמוקרטית על בסיס ערכי מגילת העצמאות; הכרזה על חמאס כאויב שדינו השמדה; חקיקה מיידית - עוד לפני הקמת הממשלה - של חוק גיוס ו/או שירות לאומי מחייב לכל אזרחי ישראל; והקמת ועדת חקירה ממלכתית.

2. הליכה לבחירות חוזרות מיידיות, שמן הסתם יעמיקו את הכישלון של הגוש הליברלי בהינתן שהכשלים שתוארו לעיל טרם טופלו, אבל מצד שני - בחירות שלא בהכרח יובילו להקמת ממשלת ימין חדשה.

3. הקמת ממשלת חירום בראשות בנימין נתניהו לזמן מוגבל. זו תהיה מעין ממשלת "אחדות" (בהינתן האיש שיעמוד בראשה היא כמובן לא תהיה ממשלה מאחדת אבל לצורך הדיון נלך עם השם הזה) ל-18 חודשים בראשות נתניהו. בממשלה הזו יהיו איזנקוט שר הביטחון, בנט שר החוץ, יאיר לפיד שר החינוך, ליברמן שר האוצר, יאיר גולן השר לביטחון פנים וגלעד קריב שר המשפטים.

1. הקמת ועדת חקירה ממלכתית בתור ההחלטה הראשונה, כתנאי להשבעת הממשלה. הוועדה הממנה את חברי ועדת החקירה תורכב מנשיא בית המשפט העליון השופט עמית, סגנו השופט סולברג, ושתי אמהות שכולות: ללי דרעי ורייצ'ל גולדברג פולין.

2. יחוקק חוק גיוס/שירות לאומי לכלל אזרחי ישראל עוד בטרם השבעת הממשלה.

3. לא תתבצע כל יוזמה הכרוכה בשינוי חוקי יסוד הקשורים במבנה החוקתי של מדינת ישראל; היוזמה המכונה "הרפורמה המשפטית" תונח בצד לאורך כל זמן קיומה של הממשלה הזו.

4. עוצמה יהודית לא תהיה חלק מהקואליציה הזו.

הכניסה של מפלגות הגוש הליברלי לממשלת החירום תהיה מתוך ידיעה ברורה שהעומד בראש הוא אדם מסוכן, שקרן פתולוגי שהאינטרסים האישיים שלו ושל משפחתו עומדים בראש סדר העדיפויות שלו. ניסיון העבר מלמד שבכל רגע נתון הוא יעשה כל מה שאפשר כדי לפגוע בשותפיו, כדי לרמות אותם וכדי להפר הבטחות שממילא אף אחד לא יאמין להן.

עד שתתקיימנה הבחירות הבאות נתניהו כבר יהיה קרוב יותר לגיל 80. הסוגיות המשפטיות הנוכחיות יתבררו יותר, ועדת החקירה בנושא הצוללות תפרסם את מסקנותיה ועוד חקירות פליליות שבדרך יתבררו לכאן או לכאן. אזרחי ישראל יחזיקו בידיהם עוד נתונים כדי לקבל החלטות באשר לאנשים שהם רוצים שינהיגו אותם בעשור הקרוב

אבל דווקא על הבסיס הזה, למפלגות גוש השינוי אין מה להפסיד. אף מצביע שלהן לא יעבור להצביע עבור הליכוד או דגל התורה בגלל שהחליטו לתת לעצמן זמן כדי להתארגן מחדש ועל הדרך עשו את מה שצריך כדי להציל את מדינת ישראל. ומצד שני, מדינת ישראל תרוויח:

1. שרים ראויים במשרדים הנכונים.

2. ועדת חקירה ממלכתית, חוק גיוס/שירות לאומי, ביטחון מוגבר אל מול אויבים מחוץ ומבית, חיזוק מעמדנו הבינלאומי והצלת הכלכלה הישראלית מהשואה הצפויה שנתניהו במו פיו הכריז עליה כמה ימים לפני בחירות 2026.

3. בלמים ואיזונים וניהול מקצועי אל מול השחיתות המובנית וההפקרות המשתוללת של התרבות השלטונית של ממשלות נתניהו.

4. ודאות. תוקם ממשלה לזמן מוגבל, אזרחי ישראל יקבלו פתרונות לכמה סוגיות מערכתיות ויידעו, לא יופתעו מכך, שהבחירות הבאות כבר רשומות על לוח השנה הישראלי. וכולנו ניערך בהתאם.

5. בתקופה של השנתיים הקרובות עדיין יכהן בבית הלבן הנשיא הידידותי ביותר שאי פעם היה שם ובטח שלא יהיה כזה בעתיד הנראה בעין. מדינת ישראל צריכה להפיק מהשותפות הזו את הערכים האסטרטגיים החשובים לה וממשלה מהסוג המתואר כאן תוכל לעשות זאת בדרך המיטבית.

עד שתתקיימנה הבחירות הבאות נתניהו כבר יהיה קרוב יותר לגיל 80. הסוגיות המשפטיות הנוכחיות יתבררו יותר, ועדת החקירה בנושא הצוללות תפרסם את מסקנותיה ועוד חקירות פליליות שבדרך יתבררו לכאן או לכאן. אזרחי ישראל יחזיקו בידיהם עוד נתונים כדי לקבל החלטות באשר לאנשים שהם רוצים שינהיגו אותם בעשור הקרוב.

זו תהיה הזדמנות להנהגה חדשה, בכל צידי המפה הפוליטית הישראלית. אולי אפילו זו תהיה תחילת הבנייה מחדש של אמון הדדי בין אזרחי ישראל, תחת ממשלה שהם כפו את קיומה על משתתפיה.

כי בשורה התחתונה התוצאות של הבחירות האלו מוכיחות שאזרחי ישראל לא נותנים את אמונם לאף גוש פוליטי המתיימר להנהיג את מדינת ישראל בימים האלה. זו לפחות עובדה שאי אפשר להכחיש אותה, אין אפשרות ליפות אותה, ואסור להתחמק מהמשמעויות הפוליטיות שלה.

יזהר שי הוא שר המדע והטכנולוגיה לשעבר