הקמת ממשלה חדשה

נתניהו צודק בכך שהאינטרס הלאומי מחייב ממשלת איחוד לאומי ופיוס בין הצדדים הפוליטיים הנאבקים זה בזה. אבל האינטרס הלאומי, והשיקול הדמוקרטי בדבר ממדי התמיכה במועמדים, מחייבים, וביתר שאת, ממשלה בראשות איזנקוט

דניאל פרידמן|

תגיות

תוצאות הבחירות מעלות מספר אפשרויות להרכבת ממשלה. נתניהו זועק להקמת ממשלת איחוד לאומי, ומנסה להפחיד מפני הקמת ממשלה בתמיכת מפלגות ערביות, ויש כמובן ערוץ טלוויזיה התומך בכך בלהט. מה שכמובן לא אומרים זה שבראשות הממשלה צריך לעמוד גדי איזנקוט. הסיבה מובנת מאליה.

כלכליסט יו"ר ישר! גדי איזנקוט

כלכליסט יו"ר ישר! גדי איזנקוט

כלכליסט יו"ר ישר! גדי איזנקוט

(צילום: אלכס קולומויסקי)

בדיון אצל נשיא המדינה תמכו במועמדותו של איזנקוט 67 חברי כנסת ואילו במועמדות של נתניהו תמכו 46 חברי כנסת בלבד. לכך ישיבו בוודאי נתניהו ותומכיו שאין לספור את הקולות של המפלגות הערביות, שאינן מוכנות להגדיר את חמאס כארגון טרור. גם אם נקבל את העמדה הבלתי סבירה הזו, ובעיני אין שום סיבה לעשות זאת, צריך באותה מידה לפסול את הקולות של חברי כנסת שאינם מוכנים להכיר בפרעות שמבצעים יהודים ביהודה ושומרון כטרור לכל דבר, ובכל אופן לא ראיתי שמישהו מציב בפני המפלגות הציוניות את המבחן הזה.

יתר על כן, אפילו נתעלם מקולות התמיכה של הח"כים הערבים (וכאמור אין לכך שום הצדקה), יתברר שבמועמדות של איזנקוט תמכו 48 חברי מפלגות יהודיות ובנתניהו 46 בלבד, לאחר שיהדות התורה נמנעה מלהמליץ על מועמד כלשהו.

כמו כן, האינטרס הראשון במעלה של מדינת ישראל, ואחד התפקידים המרכזיים של הממשלה החדשה, יהיה לשקם את מעמדה הבינלאומי של ישראל בעולם בכלל ובארה"ב בפרט (לרבות ביהדות ארה"ב, שחלקים רחבים בתוכה מתנערים מישראל). קריסת מעמדה של ישראל מהווה עבורנו סכנה קיומית. ישראל נתונה לחרם זוחל שכבר היום פוגע קשות במדע הישראלי, ומכרסם בכלכלה הישראלית. קיים חרם נרחב על תוצרת ישראלית מהשטחים המוחזקים, ויש סימנים ראשונים לכך שהעולם עלול להיסגר בפנינו. האיים המלדיבים נסגרו בפני ישראלים, שרק לאחרונה נתקלו ביחס נוקשה בכניסה להולנד. יוסי דגן, ראש מועצת שומרון, גילה לפתע שכניסתו לצרפת נחסמה. הוא נמצא בחברה טובה. גם ראש הממשלה נתניהו אינו יכול לנסוע לצרפת כשם שאינו יכול לנסוע למדינות רבות נוספות נוכח צו המעצר של בית הדין הבינלאומי התלוי ועומד נגדו.

נתניהו הוא האחראי הראשי האסון שקרה למעמדנו הבינלאומי, ולמרבה הפליאה הוא לא מנסה לגלגל את האחריות לכך על הרמטכ"ל, על משרד החוץ ואפילו לא על מערכת המשפט. נתניהו הוא האדם האחרון שבכוחו לטפל בנושא לאחר שהפך למה שמכונה "מותג רעיל". קיימת כלפיו עויינות עצומה בחלקים רחבים בציבור האמריקאי, באירופה, וגם בירדן ובמצרים. צו המעצר שהוציא נגדו בית הדין הפלילי הבינלאומי הוא שערורייתי ובלתי מוצדק. אך המשפט הבינלאומי הוא פוליטי לחלוטין (הרבה יותר מהמשפט המקומי שגם בו לא חסרה פוליטיקה). צו המעצר משקף את היחס הבינלאומי לישראל ולנתניהו אישית. בנסיבות אלה מחייב האינטרס הלאומי של ישראל שבראש המדינה יעמוד אדם אחר, שבכוחו לפתוח דף חדש.

נתניהו צודק בכך שהאינטרס הלאומי מחייב ממשלת איחוד לאומי ופיוס בין הצדדים הפוליטיים הנאבקים זה בזה. אבל האינטרס הלאומי, והשיקול הדמוקרטי בדבר ממדי התמיכה במועמדים, מחייבים, וביתר שאת, ממשלה בראשות איזנקוט. אבל נתניהו כמו נתניהו יעדיף את האינטרס האישי על פני האינטרס הלאומי. למרבה הצער, חסרים במפלגת הליכוד אישים, דוגמת אלה שהיו בה בעבר, ואשר בכוחם להכתיב למפלגה ולמנהיגה הנוכחי את הדרך הראויה שבה יש לנהוג.

מכיוון שנתניהו לא מעלה בינתיים אפשרות של איחוד לאומי בראשות איזנקוט, אין ברירה אלא לבחון את האפשרויות האחרות. בעיני קואליציה עם רע"ם היא מהלך ראוי, שיוכיח שישראל דוחה כל רעיון של גזענות, שיחזק את שילובם של ערביי ישראל בכלכלה הישראלית וישפר את סיכוייה של ישראל להשתלב באיזור. המהלך יהווה גם תרומה דרמטית לשיקום מעמדה הבינלאומי של ישראל.

הסדר עם יהדות התורה גם הוא בא החשבון ובלבד שמדובר בתנאים מתקבלים על הדעת ולא בכניעה גמורה לגחמות החרדים. מובן שיש צורך לקצץ בצורה משמעותית בסובסידיה המופרזת שהם זוכים לה, הן בתמיכות כספיות והן באמצעות פטור משירות צבאי. התהליך יכול להיות הדרגתי, אך הכיוון צריך להיות ברור. יש לזכור שאין בידי החרדים קלף מנצח. אין להם אפשרות להרכיב קואליציה אחרת ואין להם דרך לשפר את מצבם הנוכחי, שאליו התדרדרו בגלל סובסידיות היתר שזכו להן. מה גם שקואליציית השינוי יכולה בכל מקרה להרכיב ממשלה גם בלעדיהם.

ולבסוף, ראוי להתייחס בקצרה לרעיון שמשמיעים בחוגי קואליציית השינוי בדבר ביטול כללי וטוטאלי של חקיקה בתחומי המשפט שנחקקה בתקופת ממשלת נתניהו. זהו רעיון גרוע מכול בחינה אפשרית. יש להתנגד לשיטה החותרת לפסול את כל מה שנעשה על ידי ממשלה וכנסת קודמות, קל וחומר כאשר עושים זאת בסיטונות, באופן אוטומטי, וללא בדיקה עניינית. יש בכך משום התנשאות והפגנת בוז, שאינם ראויים במסגרת דמוקרטית, שבה יריב פוליטי אינו צריך להחשב אויב, והחיים הפרלמנטריים מחייבים לא פעם שיתוף פעולה גם תוך אי הסכמות. נכון שבמהלך ארבע שנות שלטונו האחרונות נהג נתניהו לא פעם בצורה מקוממת, למשל, כאשר סרב להקים ועדת חקירה לארועי 7 באוקטובר, אך דווקא החקיקה הנוגעת למערכת המשפט נעשתה לאחר דיונים מקיפים ותוך שינויים ניכרים בהשוואה לתוכנית המקורית. עדיין ניתן שלא להסכים, אך לפני כן ראוי לבדוק, שמא יש בכל זאת הוראות שיש להן הצדקה, ויש הוראות נוספות שניתן להסתפק בשינוי כלשהו לגביהן.

צילום: מוטי קמחי

ראוי גם לזכור שלשינויים שנעשו יש תמיכה בחלק נכבד מהציבור וקיימת הסכמה רחבה בדבר הצורך להנהיג רפורמות במערכת המשפט ובשיטה שבה מסמיך בית המשפט העליון את עצמו לחוקק כל חוק שעולה בדעתו ולהמציא כל חוקה הנראית לו. יש גם מקום לשקול שינוי בשיטת הבחירות. מהלכים כאלה רצוי לעשות בהסכמה רחבה. יתכן מאוד שלא ניתן יהיה להשיג הסכמה כזו נוכח האפשרות שהימין בהנהגת נתניהו יבחר בעמדה שלפיה יש להתנגד לכל צעד של ממשלת איזנקוט, אף אם הוא עולה בקנה אחד עם עמדות הימין. הליכוד נהג כך בעבר, אך בכל זאת עדיף בשלב זה שלא לשרוף את כל הגשרים ולא לנהוג בדרך שתצדיק מדיניות ש"כל מה שאתם תעשו, נעשה אנחנו דווקא את ההיפך."

תגובות

Source: Ynet · דניאל פרידמן

At a glance

Topic
World
Country
🇮🇱 IL
Publisher language
HE
Added to Allnira