הקלפי שתקבע באמת

הקלפי שתקבע באמת

בחירות האמצע שיערכו היום נסובות סביב שלל סוגיות פנים-אמריקאיות. ישראל אינה ראשונה בסדר יומן של שתי המפלגות, אבל השפעת התוצאות עליה ראשונה במעלה

היום יתקיימו הבחירות. אלו שישפיעו במידה רבה על חיינו שלנו, על מעטפת הביטחון שנזכה לה, על קשרי המסחר מהם נהנה. הכוונה אינה לבחירות לכנסת, אלא לבחירות האמצע בארה"ב. ככה זה, על עתיד ישראל משפיעים לא רק אפרת מתל-אביב או מתן מעץ אפרים, אלא גם ג'ון מאלבמה וברברה מניו-יורק.

לבחירות האלה מגיע טראמפ במצב לא אידיאלי. לפי סקר NBC משבוע שעבר, אחוז ההתנגדות לתפקודו הגיע לשיא של 60%. בפוקס מצבו גרוע אף יותר. ובהתאם, רוב התחזיות מנבאות גל דמוקרטי שיכבוש את שני בתי הקונגרס מידי הרפובליקנים. במילים אחרות, הרשות המחוקקת בארה"ב עתידה לעבור לשליטת המפלגה שישראל ויתרה על מצביעיה. כמה ויתרה? מחקר PEW מיולי השנה מראה שאחוז הדמוקרטים שמחזיקים בעמדה חיובית כלפי הציבור הישראלי צנח מ-57% ל-43% תוך 7 שנים. באותו פרק זמן, האהדה הדמוקרטית לפלסטינים עלתה מ-58% ל-67%. אצל הצעירים הדמוקרטים המספר כבר נוסק ל-72%. הנייר יכול לספוג עוד המון סטטיסטיקות ונתונים, אבל התמונה ברורה.

(צילום: shutterstock, AP Photo/Francisco Seco)

למציאות שאליה נתעורר בקרוב יש משמעויות רבות. ובחלל הקצר כאן, נכון למנות שלוש.

בטווח הקצר, קו ההגנה האחרון של ישראל בקונגרס עתיד ליפול. באפריל השנה הצביעו 40 מתוך 47 סנאטורים דמוקרטים בעד הפסקת מכירת נשק לישראל. בשנה שלפני כן היו אלה 27, ובזו שלפניה עוד פחות. ההצעות נפלו תודות לרוב רפובליקני. אבל סנאט דמוקרטי בעת הנוכחית, שגם כוללת ביקורת על התנהלות ישראל ביו"ש, עשוי להוליד תוצאה אחרת. טראמפ אמנם יוכל להטיל וטו, אבל הפיכת הדינמיקה הזו לשגרה – מסוכנת. במקרה הרע היא תנרמל את החרם עלינו. במקרה הרע עוד יותר, היא עלולה להצליח.

בטווח הבינוני, בשנתיים האחרונות לכהונתו, ידידנו הגדול בבית הלבן עלול לתפקד כברווז צולע בזירת הפנים. המשמעות: זירת החוץ תיהפך ליחידה שבה יוכל לבסס את מורשתו. כך היה עם בוש שהפסיד את הקונגרס ב-2006 והוביל לאנאפוליס ב-2007. כך היה עם אובמה שנחל מפלה ב-2014 והתקדם להסכם הגרעין ב-2015. כך היה גם עם טראמפ עצמו, שאיבד את בית הנבחרים ב-2018 וחתר לעסקת המאה, ולאחריה להסכמי אברהם ב-2020. כולם פנו לאזורנו. וכעת? לטרמפ מו"מ פתוח עם איראן, נורמליזציה ישראלית-סעודית לא מושגת, ורצועת עזה עם חמאס. במילים אחרות, תהא בישראל הממשלה אשר תהא, הלחץ עליה יגיע פחות מהקונגרס הדמוקרטי, ויותר מהבית הלבן הרפובליקני, שירצה הישגים, ומהר.

נהוג לומר שבחירות האמצע הן משאל עם בנוגע לתפקוד הנשיא, אבל הפריימריז הנוכחיים, בשתי המפלגות, היו לא פחות ממשאל עם על ישראל. והסנטימנט, איך נאמר, לא היה מיטבי

בטווח הארוך, תוצאות הבחירות הן הצצה לעתיד יחסינו עם אמריקה כולה. נהוג לומר שבחירות האמצע הן משאל עם בנוגע לתפקוד הנשיא, אבל הפריימריז הנוכחיים, בשתי המפלגות, היו לא פחות ממשאל עם על ישראל. והסנטימנט, איך נאמר, לא היה מיטבי. בשנת 2028 יערכו פריימריז נוספים. זו גם השנה שבה עתיד להסתיים הסכם הסיוע האמריקאי. משימתה המרכזית של ישראל בזמן הזה אינה רק הצלת יחסיה עם הדמוקרטים, אלא גם בלימת הנסיגה בדעת הקהל הרפובליקני. השאיפה היא כמובן לחזור לימיה כסוגיה דו-מפלגתית. בינתיים, עליה לבלום את הסחף נגדה בשתי המפלגות.

בחירות האמצע שיערכו היום נסובות סביב שלל סוגיות פנים-אמריקאיות. ישראל אינה ראשונה בסדר יומן של שתי המפלגות, אבל השפעת התוצאות עליה ראשונה במעלה. ב-2028 ג'ון מאלבמה וברברה מניו-יורק יצביעו שוב. השאלה היא מה הם ישמעו מאיתנו עד אז.