הקלפיות נסגרות: החלה ספירת הקולות בבחירות האמצע בארה"ב | עדכון חי

הקלפיות נסגרות: החלה ספירת הקולות בבחירות האמצע בארה"ב | עדכון חי

תחנות הצבעה ראשונות כבר נסגרו בקנטקי ואינדיאנה, הדמוקרטים מקווים ל"גל כחול" בבית הנבחרים וחולמים על מהפך בסנאט, שיגביל מאוד את מרחב התמרון של טראמפ בשנתיים האחרונות לכהונתו – אולי גם מול איראן. המתח מתנקז ל-6 מרוצי מפתח מטקסס ועד אלסקה, העיניים נשואות גם לקרב במישיגן: עבדול אל-סייד האנטי-ישראלי עשוי להפוך לסנאטור המוסלמי הראשון בהיסטוריה

בארצות הברית החלה לפני זמן קצר ספירת הקולות בבחירות אמצע הכהונה, והדמוקרטים והרפובליקנים כוססים ציפורניים בהמתנה להכרעה איזו מפלגה תשלוט בשני בתיו של הקונגרס הקרוב – ובאילו מדינות ישלטו מושלים מטעמם. לתוצאות תהיה השפעה עצומה על מידת החופש שבה יוכל ממשלו של הנשיא דונלד טראמפ להתנהל בשנתיים הבאות, כשברקע הערכות הסוקרים והאנליסטים שהדמוקרטים ישיגו רוב בבית הנבחרים, ועשויים בסבירות די גבוהה לחולל מהפך גם בסנאט.

המדינות הראשונות לסגור קלפיות, בשעה 1:00 בלילה שעון ישראל, היו קנטקי ואינדיאנה, ועד 7:00 בבוקר יצטרפו אליהן בזו אחר זו כל 48 מדינות ארה"ב האחרות.

בחירות האמצע, נזכיר, הן הבחירות הנערכות פעם בארבע שנים באמצע הקדנציה של הנשיא המכהן, והאמריקנים בוחרים בהן את נציגיהם לשלל מוסדות ותפקידים ברמה הפדרלית ובתוך המדינות השונות שמהן מורכבת ארה"ב: בתי המחוקקים, תפקידי מושל, תובעים כלליים ועוד. רבים מחשיבים את הבחירות הללו למשאל עם על תפקודו של הנשיא המכהן, ובאופן מסורתי נוטה מפלגתו לאבד בהן מכוחה. עיקר תשומת הלב בבחירות האמצע מופנית אל ההצבעה לשני בתי הקונגרס – הסנאט ובית הנבחרים – משום שכאשר מפלגתו של הנשיא שולטת בשניהם קל לו יותר לקדם חוקים ויוזמות, ואילו במצב שבו המפלגה היריבה זוכה בהם לרוב – הוא הופך ל"ברווז צולע".

הסנאט הוא הבית העליון של הקונגרס, ויש בו 100 מושבים – שניים לכל אחת מ-50 מדינות ארה"ב. הוא אחראי בין השאר לאשר מינויים שעושה הנשיא – משרים ועד שגרירים ושופטים – ובידיו מסור גם הכוח להדיחו. כל חבר בסנאט נבחר לתקופה בת שש שנים, ואחת לשנתיים עומדים לבחירה מחדש שליש מהמושבים בו. בית הנבחרים הוא הבית התחתון, ובו יש 435 חברים, העומדים כולם לבחירה מחדש פעם בשנתיים. מספר המושבים שמקבלת כל מדינה בבית זה נגזר מגודל אוכלוסייתה (כך למשל לקליפורניה מוקצים 52, ואילו לאלסקה – אחד בלבד), והחוקים הנחקקים בו צריכים לקבל את אישור הסנאט ואת חתימת הנשיא.

מצביעים בקלפי בדרום קרוליינה במהלך יום הבחירות

(צילום: Allison Joyce / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)

בקונגרס היוצא נהנים הרפובליקנים מיתרון בשני הבתים: בבית הנבחרים הם מחזיקים ברוב דחוק של 218 מושבים לעומת 214 של הדמוקרטים (מחוקק נוסף מגדיר עצמו עצמאי אך נוטה לצד הרפובליקני, ושני המושבים הנותרים אינם מאוישים כרגע); ובסנאט הם מחזיקים ברוב מוצק יותר של 47-53, כששם הם יכולים להרשות לעצמם להפסיד עד שלושה מושבים (במצב של תיקו 50-50 הקול שובר השוויון שמור לסגן הנשיא, ובשנתיים הקרובות עדיין יהיה זה ג'יי די ואנס הרפובליקני).

כך או כך לבחירות אתמול הגיעה המפלגה הרפובליקנית עם הגב לקיר: כבר חודשים שהסקרים מלמדים כי הדמוקרטים בדרכם לחולל מהפך בבית הנבחרים, ומאז הזינוק במחירי הדלק שהביאה עמה המלחמה באיראן זינקו גם סיכוייהם בקרב על הסנאט. המשימה שעמדה בפני הרפובליקנים בסנאט הייתה הפעם מאתגרת במיוחד גם משום שמבין 35 מושבי הסנאט שהועמדו השנה לבחירה מחדש 22 היו כאלה שמאוישים כיום על-ידי סנאטורים רפובליקנים לעומת 13 בלבד שמוחזקים על-ידי דמוקרטים. המשמעות היא שהרפובליקנים נדרשו "להגן" על יותר מושבים, ולדמוקרטים היו יותר מושבים להרוויח.

אף שביום הבחירות עמדו להצבעה 35 מושבים בסנאט, בפועל ההכרעה ברובם הייתה ידועה מראש בשל זיהוין המפלגתי של מדינות כרפובליקניות מאוד (למשל דרום דקוטה) או דמוקרטיות למדי (מסצ'וסטס), כך שהמתח התנקז לקבוצה קטנה של מרוצי מפתח, מרוצים צמודים שבהם ניצחונו של אף מועמד לא נראה מובטח, ושעליהם תקום ותיפול השליטה בסנאט. שישה מהמרוצים האלה הם קרבות על מושב שבו החזיקו בסנאט היוצא הרפובליקנים, וכמעט בכולם הצביעו הסקרים על יתרון דווקא למועמדי הדמוקרטים:

1. אוהיו (סגירת קלפיות ב-2:30): הסנאטור הרפובליקני המכהן ג'ון יוסטד (57) התמודד מול הסנאטור הדמוקרטי לשעבר שרוד בראון (73), כשממוצע הסקרים של אתר RCP מצביע על יתרון של 2.8% לבראון. טראמפ הגיע לעצרות באוהיו כדי לסייע ליוסטד, שחקן פוטבול לשעבר, ושיבח את המראה החיצוני שלו, תוך שהוא מתאר אותו כ"גוש של שרירים" ובעל "תחת נהדר ועוצמתי מאוד".

טראמפ בעצרת באוהיו למען הסנאטור יוסטד בחודש שעבר. "תחת נהדר ועוצמתי"

(צילום: REUTERS/Kevin Lamarque)

2. מיין (סגירת קלפיות ב-3:00): הסנאטורית הרפובליקנית המתונה סוזן קולינס (73), שמכהנת בתפקיד ברצף מאז 1997, מנסה להיבחר לכהונה שלישית, כשמולה ניצב הדמוקרט טרוי ג'קסון (58), חוטב עצים במקצועו שכיהן בעבר כנשיא הסנאט המקומי של מיין. ערב הבחירות נתן RCP לג'קסון הובלה של 3.6%.

3. טקסס (סגירת קלפיות ב-3:00): המועמד הדמוקרטי הצעיר ג'יימס טלריקו (37), נוצרי אדוק שמגדיר את עצמו פרוגרסיבי אך מחזיק בעמדות מתונות יותר מאלה של רבים במחנה השמאל, מתמודד מול הרפובליקני קן פקסטון (63), התובע הכללי של טקסס, שנמנה עם תומכיו הנאמנים ביותר של טראמפ והסתבך בפרשות שחיתות ובגירושים סוערים מאשתו שבה בגד, מה שהרחיק ממנו בוחרים רפובליקנים מתונים רבים. מדינת טקסס היא מעוז שמרני ענקי שלא בחר בנציג דמוקרטי לסנאט מאז 1988, אבל ערב הבחירות הצביע ממוצע הסקרים של RCP על פער של 2.6% לטלריקו.

קן פקסטון הרפובליקני (מימין) והמועמד הדמוקרטי ג'יימס טלריקו, נוצרי אדוק

(צילום: Kevin Dietsch / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP, AP Photo/Julia Demaree Nikhinson)

4. קנזס (סגירת קלפיות ב-3:00): הסנאטור הרפובליקני המכהן רוג'ר מרשל (64) מנסה להיבחר לכהונה שנייה מול הדמוקרט אדם המילטון (62), איש המחנה המתון במפלגה הדמוקרטית, שהקים בקנזס כנסיית ענק מהזרם המתודיסטי ושהרפובליקנים מנסים להציג כ"ליברלי מדי בשביל קנזס". קנזס היא עוד מעוז שמרני, ולא בחרה בנציג דמוקרטי לסנאט כבר 94 שנה, אבל הפעם הקרב צמוד מאוד, ולפי RCP הוא עמד ערב הבחירות על יתרון של 2.6% בלבד למרשל.

5. אייווה (סגירת קלפיות ב-4:00): חברת בית הנבחרים הרפובליקנית ומגישת החדשות לשעבר אשלי הינסון (43) מתחרה מול המועמד הדמוקרטי ג'וש טורק (47), חבר בקונגרס המקומי של אייווה שכיכב בעבר ככדורסלן בנבחרת ארה"ב בכיסאות גלגלים, על המושב שמפנה הסנאטורית הרפובליקנית הפורשת ג'וני ארנסט. RCP הצביע על יתרון זעום של 0.2% בלבד להינסון, שפירושו המעשי תיקו סטטיסטי. פרשנים העריכו ערב הבחירות כי אם טורק ינצח אותה, הדבר יעיד על "גל כחול" דמוקרטי ממשמש ובא.

6. אלסקה (סגירת קלפיות ב-7:00): הסנאטור הרפובליקני המכהן דן ס' סאליבן (61) מנסה לזכות בכהונה שלישית רצופה, והיריבה המרכזית שלו היא חברת בית הנבחרים הדמוקרטית לשעבר מארי פלטולה (53). למרוץ הזה נדחק בקיץ מועמד חדש בשם דן ג'יי סאליבן, מורה בגמלאות בן 70 מכפר נידח באלסקה, והרפובליקנים טוענים כי למעשה מדובר ב"שתול דמוקרטי" ששולב כחלק ממזימה דמוקרטית שנועדה לבלבל בוחרים, לגרום להם להצביע לו במקום לסנאטור דן ס' סאליבן, וכך לפצל את הקולות ביניהם ולהקל על פלטולה לנצח. "ניו יורק טיימס" דיווח בימים האחרונים כי גורמים בקמפיין של פלטולה אכן היו מעורבים בגיוסו של דן ג'יי סאליבן. לפי RCP פלטולה הובילה על דן ס' סאליבן ערב הבחירות בפער קטן של 1.0%.

נוסף על ששת המרוצים שהוזכרו לעיל מופנות הלילה עיניים רבות למישיגן, שם מנסה עבדול אל-סייד (41), איש השמאל הרדיקלי והאנטי-ישראלי, להפוך לחבר המוסלמי הראשון בתולדות הסנאט האמריקני. אל-סייד התמודד מול מייק רוג'רס (63) הרפובליקני, ואף שבתחילת המרוץ נחשב רוג'רס לפייבוריט, בשבועות האחרונים נרשם סחף משמעותי לכיוונו של אל-סייד, וערב הבחירות העניק RCP לאל-סייד יתרון של 5.3%, שהפך אותו לפייבוריט הברור לניצחון. המרוץ בין השניים הוא על מושב שבסנאט היוצא מוחזק על-ידי הדמוקרטים.

מרוצים נוספים שנחשבו למסקרנים במיוחד, אף כי הסתמנו כצמודים פחות, הם המרוצים למושבים דמוקרטיים בסנאט שנערכו במינסוטה, שם הצביעו סקרים על יתרון של 5.2% לסגנית המושל הדמוקרטית ואשת המחנה הפרוגרסיבי פגי פלנגן (41) מול המועמדת הרפובליקנית ושדרית הספורט לשעבר מישל טפויה (61); ובניו המפשייר, שם קיוו הרפובליקנים לכבוש את הכיסא של הסנאטורית הדמוקרטית הפורשת ג'ין שאהין באמצעות מועמדותו של הסנאטור לשעבר ג'ון סונונו (61), אבל סקרים הצביעו כי המועמד הדמוקרטי כריס פאפאס (49) צועד ביתרון של כ-8% עליו.

מרוץ מסקרן נוסף שבו העריכו סוקרים כי הדמוקרטים ישמרו על כיסאם הוא המרוץ בג'ורג'יה שבו הסנאטור המכהן ג'ון אוסוף (39), יהודי פרוגרסיבי שמוזכר כמועמד בולט בבחירות לנשיאות של 2028, התמודד מול הרפובליקני מייק קולינס (59). אוסוף, שמותח כמו רוב עמיתיו למפלגה ביקורת קשה על ישראל אך נמנע מלהאשים אותה ברצח עם, הוביל בסקרים בכ-8%. בצפון קרוליינה ניבאו הסקרים השתלטות כמעט בטוחה של הדמוקרטים על המושב הרפובליקני של הסנאטור הפורש תום טיליס: המועמד הדמוקרטי רוי קופר (69), שהוא המושל לשעבר ופופולרי במדינה, פתח בסקרים פער של יותר מ-10% על המועמד הרפובליקני מייק ווטלי (57), בעל ברית קרוב של טראמפ.

קרב צמוד מהצפוי נכפה לפי הסקרים על הרפובליקנים בדרום קרוליינה, אם כי שם הם צפויים לשמור על המושב שלהם בסנאט: הרפובליקנית דרלין גרהאם (62), שהתמודדה על המושב שבו החזיק אחיה הפרו-ישראלי לינדזי גרהאם שמת בפתאומיות מהתקף לב בחודש יולי, הובילה בסקרים ערב הבחירות ב-2.7% בלבד על המועמדת הדמוקרטית אנני אנדרוז, רופאת ילדים. גרהאם חסרת הניסיון התבררה כמועמדת חלשה במיוחד, והיתרון שלה על אנדרוז נחשב קטן מאוד בהינתן העובדה שדרום קרוליינה היא מעוז שמרני, אך הפרשנים העריכו כי הסיכוי למהפך דמוקרטי שם עדיין נמוך מאוד.

המודל של אנליסט הסקרים האמריקני נייט סילבר העניק לדמוקרטים ערב הבחירות סיכוי של 77.9% להשיג רוב בסנאט וסיכוי של 95.7% להשתלט על בית הנבחרים, ובפלטפורמת ההימורים "פולימרקט" סיכויי הדמוקרטים לנצח בסנאט עמדו על 73% ובבית הנבחרים על 95%. בקרב על בית הנבחרים אמנם חזו האנליסטים והמהמרים ניצחון קל של הדמוקרטים, אך לא היה ברור אם יצליחו לממש את שאיפתם להשיג בו רוב גדול שיעיד על "גל כחול" לטובתם, כזה שבו ינצחו גם במעוזים שמרניים רבים, או שמא יסתפקו רק ברוב קטן – תרחיש שבו יתברר כי הסקרים האחרונים המעיטו בכוחם של הרפובליקנים. רשת "פוקס ניוז" העריכה כי לילה מוצלח יחסית עבור הרפובליקנים יהיה כזה שבו הם אמנם יפסידו את השליטה שם, אך עם רוב צנוע לדמוקרטים של כ-223 מושבים, ואילו לילה מוצלח לדמוקרטים יהיה כזה שבו הם יגרפו כ-240 מושבים.

השאלה כיצד יתחלקו המושבים תטה כאמור את הכף בפוליטיקה האמריקנית לשנתיים הקרובות. שליטה של הדמוקרטים בקונגרס בתקופה הזו תאפשר להם להתכונן טוב יותר לבחירות לנשיאות ב-2028, בין היתר עם פתיחה בהליכי חקירה ואף ניסיונות הדחה נגד הנשיא או אנשיו. הם יוכלו לחסום כל חוק שטראמפ יבקש לקדם, והנשיא יהיה חייב לקיים עמם משא ומתן כדי לאשר את תקציבי הממשל ולהימנע מהשבתתו, שיחות שבהן יוכלו לנסות לחלץ ממנו ויתורים שונים.

הדמוקרטים גם הבטיחו לנצל שליטה שלהם בקונגרס לסיכול המלחמה של טראמפ באיראן, מלחמה שהנשיא הבהיר כי החלטה אפשרית על חידושה תיעשה רק אחרי הבחירות. הקונגרס החדש יושבע ב-3 בינואר, וספק אם גם אז הדמוקרטים יוכלו לממש את הבטחתם, מפני שלנשיא יד רחבה מאוד בכל הנוגע להתוויית מדיניות החוץ והביטחון.