העיר שהוציאה כ-87% לקלפיות: "אי אפשר להתלונן 4 שנים ולוותר, הגזענות השפיעה"

אחרי שנים של אכזבה וחוסר אמון במערכת הפוליטית, החברה הערבית יצאה לקלפיות: בסכנין נרשם שיעור הצבעה של 86.8%, הכי גבוה מבין הערים בישראל. חוץ מהפשיעה והריסת בתים, תושבים הצביעו על נתניהו ובן גביר כמי שהניעו אותם: "במקום להרתיע, עוררו תחושה שההצבעה הפכה משמעותית יותר מתמיד"

הבחירות לכנסת ה-26 התאפיינו בשיעורי הצבעה גבוהים בחברה הערבית, לאחר שנים שבהן רבים מהאזרחים הערבים בחרו להתרחק מהקלפיות, מתוך אכזבה מהמערכת הפוליטית, חוסר אמון במפלגות ותחושה שהצבעתם לא מצליחה להביא לשינוי ממשי בחייהם.

הפעם, התמונה הייתה שונה. ביישובים ערביים רבים נרשמה עלייה משמעותית בשיעורי ההצבעה, ואזרחים רבים יצאו לממש את זכותם הדמוקרטית. בין המצביעים היו גם צעירים ומבוגרים שלא השתתפו בבחירות הקודמות - ולפעמים לא הצביעו מעולם - אך הפעם החליטו להגיע לקלפיות ולהביע את מחאתם באמצעות פתק ההצבעה.

גלריה

תורי הצבעה בשגב שלום

(צילום: הרצל יוסף)

בסכנין הגיע שיעור ההצבעה ל-86.8% לעומת 68.41 בבחירות הקודמות - העיר עם שיעור ההצבעה הכי גבוה בישראל. יש לציין כי המשטרה איבדה שליטה בעיר, והעבריינים משתוללים ויורים באין מפריע כבר חודשים.

בבאקה אל-גרביה 79.3% לעומת 47.55% ובפוריידיס 75.4% לעומת 38.73% - וכך גם בערים וביישובים ערביים נוספים נרשמה התעוררות משמעותית ביחס למערכות קודמות. מאחורי העלייה במספר המצביעים נמצאת מציאות מורכבת: תחושת חוסר ביטחון בעקבות הפשיעה והאלימות, התנגדות למדיניות הממשלה, כעס על התבטאויות גזעניות, חשש מהריסת בתים ותחושה גוברת של אפליה והדרה.

אחת השאלות המרכזיות שעולות לגבי שיעור ההצבעה בחברה הערבית, היא איך השפיעו עליו מסרי הקמפיינים של ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר. בקרב מצביעים ערבים רבים, השיח התקיף כלפי הציבור הערבי, לצד הכעס על מדיניות הממשלה, נתפסו כגורמים שהגבירו את תחושת הדחיפות לצאת ולהצביע.

בעוד חלק מהקמפיינים ביקשו להציג את הציבור הערבי כגורם פוליטי שיש להתעמת איתו, התוצאה בשטח הייתה התגייסות של אזרחים שביקשו להגן על מעמדם ועל זכותם להשפיע. אין פירוש הדבר שכל המצביעים הערבים הצביעו מאותה סיבה או תמכו באותה מפלגה. עם זאת, נראה כי בקרב חלק משמעותי מהציבור, הבחירות הפכו להזדמנות להעביר מסר ברור למנהיגים הפוליטיים.

אזרחים ששוחחו עם ynet על הבחירות ועל האווירה ביישובים הערביים סיפרו על השינוי בגישה. כך למשל, הסביר מוחמד שריף מקלנסווה כי "הפעם לא מדובר רק בתמיכה במפלגה מסוימת, אלא גם ברצון להביע התנגדות למדיניות הממשלה ולדרוש מציאות אחרת".

לדבריו, "אחד המאפיינים הבולטים של מערכת הבחירות היה הקושי של חלק מהציבור הערבי להתעלם מהשיח הפוליטי כלפי החברה הערבית. התבטאויותיהם ומסעות הבחירות של ראש הממשלה בנימין נתניהו, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' נתפסו בעיני מצביעים רבים כגורם שהגביר את המוטיבציה לצאת להצביע".

הוא אף טען כי "במקום להרתיע את הציבור הערבי, המסרים החריפים והעימותים סביב מעמדם של האזרחים הערבים עוררו אצל רבים תחושה שההחלטה אם להצביע הפכה למשמעותית יותר מתמיד".

אניסה עמאש בת ה-85 מג'סר א זרקא טענה כי "אנשים הבינו שאם הם יישארו בבית, אחרים יקבלו את ההחלטות שישפיעו על החיים שלהם. מי שרוצה לשנות את המציאות צריך לצאת ולהצביע. אנחנו לא יכולים להתלונן במשך ארבע שנים על הממשלה, על הפשיעה ועל הגזענות, ואז לוותר על האפשרות להשפיע ביום הבחירות. אני אישה מבוגרת ומרגישה עד כמה קשה לי לא לצאת להצביע כי אני רוצה להיות חלק מהשינוי. הדברים הגזעניים שהיינו שומעים במשך שנה פגעו בכולנו, זה נתן לי יותר אומץ להצביע".

גם באום אל פחם נרשמה עלייה ניכרת בשיעור ההצבעה לעומת הבחירות הקודמות, וההשתתפות בבחירות נתפסה שם בעיני רבים כהזדמנות להביע עמדה ברורה נגד המצב הקיים. "משפחות רבות מתמודדות עם תחושת חוסר ביטחון, ואזרחים דורשים מהמדינה לפעול בנחישות נגד ארגוני הפשיעה, להגן על התושבים ולספק ביטחון אישי לכל אזרח", אמר אחמד מחאמחד.

"יש אנשים שכבר שנים לא מצביעים. הם אמרו שהפוליטיקאים מבטיחים הבטחות ושום דבר לא משתנה. אבל הפעם רבים הרגישו שאי אפשר להמשיך כך. הפשיעה הורסת משפחות, אנשים חוששים לצאת מהבית, והגיע הזמן שמישהו ייקח אחריות".

לדבריו, "ההצבעה אינה סוף הדרך. אנחנו רוצים לראות תוצאות בשטח, יותר ביטחון, טיפול אמיתי בפשיעה, הזדמנויות לצעירים ושוויון בזכויות. הציבור נתן את קולו, ועכשיו הוא מצפה שהנבחרים יעמדו בהתחייבויותיהם".

"מי שרוצה לשנות את המציאות צריך לצאת ולהצביע"

(צילום: חסן שעלאן)

גם במזרח ירושלים הייתה עליה בהצבעה על רקע סוגיית תכנון ובנייה, הריסות בתים, מצוקת הדיור והפערים בשירותים הציבוריים. "המציאות שלנו מורכבת", שיתף תושב מזרח ירושלים. "משפחות חוששות לאבד את הבית שלהן, צעירים מתקשים למצוא פתרונות דיור, ויש תחושה שהזכויות שלנו לא נשמרות באותה מידה. אנחנו רוצים לחיות בכבוד, בלי פחד ובלי אפליה". הוא הדגיש כי "הציבור הערבי רוצה שינוי אמיתי. לא מספיק להגיע לפני הבחירות ולבקש את הקולות שלנו. אנחנו רוצים לראות מי יפעל עכשיו למען האזרחים".

תושב נוסף הסביר שסוגיית הריסת הבתים, שמטרידה לדבריו משפחות רבות במזרח ירושלים, הייתה חלק משמעותי מההחלטה לצאת ולהצביע. "עבור המשפחות האלה לא מדובר רק במאבק משפטי או תכנוני, אלא בשאלה בסיסית הנוגעת לקורת גג, לביטחון המשפחה ולעתיד הילדים. אנחנו התושבים שנפגעים הכי הרבה מיחס אלים מצד הממשלה ובן גביר וכל הגזענים. הגזענים האלה עזרו לנו המון כי בגללם יצאנו".

בסכנין נרשם כאמור שיעור הצבעה גבוה במיוחד לעומת הממוצע הארצי. "המסר שלנו חייב להישמע", אמר מוחמד גנאיים, תושב העיר. "הייתה התעוררות פוליטית בחברה הערבית. הנתון הגבוה בעיר משקף את עוצמת ההתגייסות של הציבור, אך גם את המשמעות שנתנו מצביעים רבים לבחירות הנוכחיות".

"הציבור לא יכול להמשיך לשבת מהצד ולצפות שמישהו אחר יפתור את הבעיות", הסביר תושב עראבה. "הבחירות האלה הוכיחו שכשאנשים מבינים את חשיבות ההצבעה, הם מסוגלים להתגייס בהמוניהם. עכשיו האחריות עוברת לנבחרי הציבור, והם יצטרכו להוכיח שהם ראויים לאמון שקיבלו. ביישובים ערביים נוספים, התעוררה גם הציפייה שהעלייה בשיעור ההצבעה תתורגם לכוח פוליטי משמעותי יותר בכנסת, שיאפשר לקדם את המאבק בפשיעה, להיאבק באפליה ולהשפיע על תקציבים, תכנון, חינוך ותעסוקה".

בבאקה אל גרבייה, סיפר תושב המקום חוסאם סאלח מואסי, שביישובים באזור ואדי ערה, סוגיית היחסים בין המדינה לאזרחיה הערבים הייתה במרכז השיח. "לצד הדרישה לטיפול בפשיעה, נשמעו קולות שהצביעו על ההתבטאויות של שרים בכירים ועל המדיניות כלפי החברה הערבית כגורמים שהגבירו את הרצון להשתתף בבחירות", אמר. "אנשים כועסים על הגזענות ועל היחס כלפי הציבור הערבי. אבל במקום לוותר ולהישאר בבית, רבים החליטו להגיע לקלפי ולהראות שאנחנו אזרחים בעלי זכויות ושאנחנו רוצים להשפיע על עתיד המדינה שבה אנחנו חיים".

לדבריו "חלק מהמצביעים שהתרחקו בעבר מהפוליטיקה הבינו שהחרמת הבחירות היא לא בהכרח הדרך היעילה ביותר להביא לשינוי, במיוחד כאשר הציבור מתמודד עם סוגיות המשפיעות מדי יום על חייו"

עלי מסארוה מטייבה סיפר שהצביע בפעם הראשונה. לדבריו, הסיבה להחלטה שלו הייתה פשוטה: "אנחנו רוצים שינוי, רוצים ממשלה נורמלית. מבחינתי זה לא משנה אם מדובר ביהודי או בערבי. החשוב ביותר הוא לחיות בשלום ובשקט".