מכתב האזהרה הדרמטי של הרצוג לנתניהו, כ"ץ ובכירי הצבא: "אנחנו כפסע מאסון"

הנשיא במכתב אזהרה דרמטי לנתניהו, כ"ץ ובכירי הצבא: "אנחנו כפסע מאסון"

הנשיא הזהיר מהסלמה חמורה בעקבות גל הפשיעה הלאומנית ביהודה ושומרון, התריע מפני פעילות עבריינית מאורגנת, מחסור בכוחות ובכלים מבצעיים - וקרא ל"תוכנית חירום" שכוללת את המעצרים המינהליים שכ"ץ ביטל: "אחריות לאומית וממלכתית מן המעלה הראשונה, אסור לעכב אותם מטעמים שאינם מן העניין"

נשיא המדינה יצחק הרצוג שיגר בחודש שעבר מכתב אזהרה חריף לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר הביטחון ישראל כ"ץ ולראש המטה לביטחון לאומי שמואל בן עזרא, ובו התריע מפני הסכנה הגוברת הטמונה בגל הפשיעה הלאומנית ביהודה ושומרון. המכתב שמזהיר מאפשרות של אסון ביטחוני ולאומי נשלח במקור ב-8/10, אך הופץ בימים האחרונים גם לבכירים במטכ"ל, ליועצת המשפטית לממשלה ולשר החוץ.

"אני חש חובה עמוקה ודחופה לכתוב לכם מדם ליבי, להתריע בפניכם על המצב שאליו נחשפתי, שכן אנו כפסע מאסון", כתב הרצוג. לדבריו, ב-30 בספטמבר הוא ביקר במפגדת אוגדת יהודה ושומרון, וקיבל סקירה ממפקדה תא"ל קובי הלר. במהלך הביקור שוחח הרצוג גם עם מפקדי הכוחות הפועלים בשטח, בהם צה"ל (מח"טים ומגד"ים), מג"ב, המשטרה והשב"כ, לרבות הכוחות שהיו מעורבים בתקרית הקשה בכפר ג'אלוד ימים ספורים קודם לכן.

הרצוג תיאר במכתב גל אלימות לאומנית שאינו פוסק ואף הולך ומתגבר, הכולל הצתת בתים, עקירת עצים, יידוי אבנים וסלעים, שוד עדרים ומעשי אלימות נוספים. לדבריו, ביהודה ושומרון נוצרה מציאות שבה "איש הישר בעיניו יעשה", תוך פגיעה חמורה בשלטון החוק ובריבונות המדינה.

אחת האזהרות החריפות ביותר במכתב נוגעת למצבם של כוחות הביטחון בשטח: הרצוג ציין כי החיילים נאלצים להתמודד עם מציאות שלא הוכשרו ולא יועדו לה, כשהם מוצאים את עצמם במרדף בלתי פוסק אחר פורעים ישראלים, תוך חשיפה למצבים מסוכנים ולדילמות ערכיות ומבצעיות מורכבות. "אסור לנו להותיר אותם לבדם בהתמודדות הזאת", אמר.

בהתייחסו לאירוע בג'אלוד כתב הנשיא כי האירוע היה "כפסע משימוש בנשק חם על ידי כוחות צה"ל כלפי אזרחים ישראלים, או הרג חלילה של שוטר מג"ב מסלע שהושלך לעברו מטווח אפס".

לדבריו, תרחיש כזה עלול להסתיים בתוצאות הרסניות: "עצם האפשרות לשימוש בנשק חם כנגד אזרחי ישראל, או פגיעה קטלנית חלילה באנשי כוחות הביטחון, נושאת בחובה תוצאה נפיצה. תוצאה שעלולה להוביל למלחמת אזרחים".

הנשיא הדגיש כי המפקדים, החיילים, השוטרים ואנשי שב"כ שפגש הם אנשי מקצוע שמבקשים לבצע את תפקידם נאמנה - אך לדבריו הם מתמודדים עם מחסור בכוח אדם ועם כלים מוגבלים שאינם מאפשרים מענה מספק לתופעה. הנשיא הזהיר כי "התקופה הקרובה" (כאמור, המכתב מ-8/10) עלולה להיות רגישה במיוחד, לנוכח ההצטלבות בין הבחירות בישראל, ברשות הפלסטינית ובארצות הברית, לצד תחילתה של עונת מסיק הזיתים.

לדברי הרצוג, שילוב הנסיבות יוצר מציאות נפיצה ומסוכנת במיוחד, שעלולה להוביל להתלקחות בעלת השלכות ביטחוניות, מדיניות וכלכליות מרחיקות לכת "הן על ביטחוננו ועל תפקודנו כמדינה ריבונית, והן על מעמדה הבינלאומי של ישראל, על יהדות התפוצות, על כלכלת ישראל ועוד. כל זה עומד לצד הָחָרְפָּה המוסרית והכתם עלינו, כשמתרחשת פגיעה כזו בפלסטינים חפים מפשע".

הרצוג הדגיש שאין מדובר באירועים נקודתיים או בתופעה שיש להגדירה כ"אלימות מתנחלים", אלא "המציאות בשטח היא מציאות של פעילות עבריינית מאורגנת של קבוצות ויחידים, שחלקם מוכרים היטב לרשויות. הרושם המתקבל הוא כי מדובר בארגוני פשיעה לכל דבר ועניין, וכך עלינו להתייחס אליהם".

"חלק מן הגורמים מגיעים מתוך ההתיישבות וחלק מבחוץ", אמר ביחס לפורעים. "ודאי כי ההתיישבות תהיה הראשונה לשלם את המחיר של האסון הממשמש ובא, ועלינו להסתייע במנהיגי ההתיישבות. ברם, מדינת ישראל כולה תעמוד מול ההשלכות של אסון ההתלקחות בשטח, ועלינו להפעיל את מכלול הכלים העומדים לרשות המדינה, כדי לפרק את ארגוני הפשיעה המשתוללים שם באין מפריע. למדינת יש כלים שונים להיאבק בתופעה זו. אין שום מקום להפקרות כזו במדינה ריבונית".

בסיום המכתב קרא הנשיא לגבש באופן מיידי תוכנית מקיפה ומתואמת למיגור התופעה. בין הצעדים שהציע: "תוכנית שתכלול הפעלה מסיבית של כוחות, כולל תחבולה והרתעה, לרבות מעצרים בהיקף נרכב ובכללים מעצרים מינהליים, חקירות מסיביות ופירוק קבוצות". לדבריו, "ללא אכיפה נראית לעין והרתעה ממשית אנו נגיע לאסון".

הרצוג אמר כי "יש להקים צוות בין-משרדי ובין-ארגוני, שישלב גם פעילות מול גורמי הרווחה, החינוך, הקהילה והרשויות המקומיות. יש לקיים שיח עם היועמ"שית, מערכת אכיפת החוק והמשפט לאור היד הקלה יחסית בנוגע למעצרים ושחרור העצורים".

את מכתבו חתם הנשיא בקריאה לפעולה מיידית: "האחריות המוטלת עלינו היא אחריות לאומית וממלכתית מן המעלה הראשונה. אסור לנו לעכב אותה מטעמים שאינם מן העניין ויפה שעה אחת קודם".