ג'וד הטרנסג'נדרית הוכרה כנכה - אבל לא מקבלת קצבה: "רק מבקשת שייתנו לי לחיות"

ג'וד (23) ממזרח ירושלים עברה בילדותה התעללות קשה ופגיעות מיניות, גדלה בפנימייה ונאלצה לשרוד ברחוב כשעבדה בזנות. לאחר שנים ללא מעמד בישראל היא הוכרה כסובלת מנכות נפשית - אך הביטוח הלאומי קבע שאינה זכאית לקצבה כי לא הייתה תושבת בזמן שנפגעה: "פועלים למצוא דרך לסייע לה במסגרת החוק"

שירה קדרי-עובדיה

כשג'וד מספרת על הילדות שלה בפנימיית הרווחה, היא מחזיקה בידיה בובת פרווה מרוטה. "קוראים לו אדם", היא אומרת ומצביעה על הדובון הקטן, "זה החפץ היחיד שהיה לי כשנכנסתי לפנימייה. אם הוא היה יכול לדבר, הוא היה מספר הכול".

הדובון האפור שותק, אך ג'וד (שם בדוי) מדברת. על האלימות שספגה בילדותה, על הפגיעות המיניות, על החיים ברחוב - וגם על הניסיון שלה לשקם את חייה, שנתקל בחומה בצורה: הביטוח הלאומי אמנם הכיר בנכות הנפשית שלה, שנגרמה כתוצאה מדיכאון, מפוסט-טראומה ומ-OCD, אך קבע במקביל כי היא אינה זכאית לקבל קצבה. הנימוק: ג'וד לא הייתה תושבת ישראל בזמן שנפגעה.

גלריה

ג'וד (שם בדוי), טרנסית ערבייה תושבת חיפה שנאבקת בביטוח הלאומי שמסרב להכיר בזכויותיה

ג'וד (שם בדוי), טרנסית ערבייה תושבת חיפה שנאבקת בביטוח הלאומי שמסרב להכיר בזכויותיה

ג'וד בביתה בחיפה. "אני קמה בבוקר, שותה מים, לוקחת תרופות וחוזרת לישון"

(צילום: אלעד גרשגורן )

היא בת 23, טרסנג'נדרית שנולדה במזרח ירושלים לאם מהשטחים ולאב תושב ישראל. הוריה התגרשו כשהאם הייתה בהריון, וכשנולדה - איש לא טרח לרשום אותה במרשם האוכלוסין. היא התגוררה שנים אחדות בשטחים עם אמה, אך בשלב מוקדם של חייה חזרה לשטח ישראל ועברה לחזקת משפחתו של אביה. "הרווחה המושלמת שלנו החליטה שאני צריכה לחזור לאבא שלי", היא אומרת בטון עוקצני.

היא נולדה כזכר, אך הייתה "ממש נשית", כהגדרתה, כבר מילדותה המוקדמת. הדוחות הסוציאליים הרבים שנכתבו בעניינה מספרים על הילד העדין שספג בשל כך התעמרות והתעללות מהסביבה: האלימות הפיזית והמילולית שספגה מסבתה, הפגיעות המיניות המרובות שעברה מצד דודה, והשכן שאליו הייתה נמלטת מהמכות ומהפגיעות – ופגע בה מינית גם הוא. בשלב כלשהו הדוד שפגע בה מינית גם היכה אותה מכות רצח, שהובילו לאשפוז בבית חולים. לאחר מכן הרווחה נכנסה לתמונה, הוציאה אותה מביתה והעבירה אותה לפנימייה פוסט-אשפוזית באזור הצפון.

עשר שנים חיה ג'וד בפנימייה, מנותקת מהמשפחה שהתעללה בה. "כשנכנסתי לשם שכחתי כל מה שעברתי. נהיו לי בעיות בזיכרון בגלל המכות שקיבלתי", היא מספרת. התמיכה היחידה שקיבלה מחוץ לפנימייה הייתה של משפחה משפרעם, שאירחה אותה מדי פעם בסופי שבוע ובחגים. זאת המשפחה החמה היחידה שזכתה להכיר, ואלה זיכרונות הילדות היחידים שהיו לה עד לאחרונה.

בגיל 18, היא מצאה את עצמה ללא כתובת וללא עתיד. "פשוט זרקו אותי ברחוב", היא אומרת, "יצאתי מהפנימייה ולא הייתה לי תעודת זהות, לא יכולתי לפתוח חשבון בנק, לא היה לי ביטוח רפואי, לא יכולתי לעבוד, לא היה לי מקום ללכת אליו, לא היה לי כלום". בלית ברירה, היא עבדה כנערת ליווי, מוצאת מדי פעם מקום לישון בו אצל אנשים שניצלו אותה. המשענת היחידה שמצאה הייתה מסגרת "הלב" שעמותת "עלם" מפעילה יחד עם משרד הרווחה, כמענה חירום לנוער וצעירים על רצף הזנות.

״רבים מהצעירים והצעירות שאנו פוגשים עברו פגיעה מינית חוזרת מבני משפחה. לעיתים ההורים שלהם סרסרו בהם", מסבירה העובדת הסוציאלית לורן חאיין, שניהלה בשנים האחרונות את סניף "הלב" בחיפה. לדבריה, "עבורם הזנות היא סימפטום של הפגיעה המינית, והיא גם דרך לשרוד. ואם צעירות בזנות נמצאות בשולי החברה, הרי שצעירות טרנסיות מהחברה הערבית הן שקופות. ניסיונות לשלב אותן בחברה נתקלים בהתנגדות מצד מעסיקים. זה מקשה עליהן לצאת ממעגל הזנות ולעשות תהליך שיקומי אמיתי".

ג'וד (שם בדוי), טרנסית ערבייה תושבת חיפה שנאבקת בביטוח הלאומי שמסרב להכיר בזכויותיה

ג'וד (שם בדוי), טרנסית ערבייה תושבת חיפה שנאבקת בביטוח הלאומי שמסרב להכיר בזכויותיה

"זה מקרה קפקאי"

(צילום: אלעד גרשגורן )

בשנים האחרונות מתמודדת ג'וד עם פלאשבקים מזיכרונות הילדות: הנתק מאמה, שנכפה עליה על ידי משפחתו של אביה, והאלימות - המינית, הפיזית והנפשית. "מרגע שנזכרתי בכל מה שקרה לי אני רק רוצה לשכוח", היא אומרת, "אני רוצה להתקדם, אבל כל הזמן חוזרת להתחלה". היא נאבקת להשתקם: גרה בדירה קטנטנה בחיפה, נוטלת את התרופות הנוירולוגיות שהיא זקוקה להן בשל הפגיעות שעברה, ומקיפה את עצמה בחברות ששומרות עליה.

אחת מהן, דימה סעב, היא אישה טרנסית שהתפרסמה כדוגמנית, ומרבה להתראיין בנושא ולספר על הרדיפה מצד משפחתה ועל הסכנות שבפניהן ניצבות טרנסיות מהחברה הערבית. "כשפגשתי את דימה בפעם הראשונה, היא שאלה אותי במה אני עובדת", מספרת ג'וד, "אמרתי 'ניקיון' - אבל בעצם עבדתי כנערת ליווי. היא אמרה לי 'אל תיכנסי לעולם של הזנות', פתחה את התיק שלה ונתנה לי 300 שקל כדי שלא אלך לעבוד בזה. מאותו רגע היא התחילה לשמור עליי".

ב-2024, לאחר שנים של בקשות, ג'וד סוף סוף קיבלה מעמד רשמי של תושבת ישראל. "סיפורך ונסיבות חייך קשות", נכתב בהחלטת שר הפנים דאז משה ארבל, "הינך בעלת רקע סוציאלי קשה, בסכנת חיים ממשפחתך הגרעינית והמורחבת, עברת פגיעות רבות והתמודדות עם קשיים רבים בחייך".

השלב הבא מבחינת ג'וד היה ניסיון למיצוי זכויותיה בביטוח הלאומי. "כמו כל בנאדם שיש לו פוסט-טראומה מורכבת, דיכאון ובעיות רפואיות - אני כרגע לא מצליחה לעבוד, בקושי יוצאת מהבית וצריכה להיעזר בחברים כדי לשלם שכר דירה ולקנות תרופות", היא מספרת. הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי הכירה בצורך של ג'וד בקצבה, אבל הודיעה במקביל כי אינה זכאית לקבלה שכן לא הייתה תושבת ישראל בזמן הפגיעות.

"זה מקרה קפקאי", אומרת עו"ד יעל ויזל ממשרד עורכי הדין קלעי, רוזן ושות', המייצגת את ג'וד כחלק ממיזם שמעניק סיוע משפטי לאוכלוסייה הטרנסית. "המדינה שוללת קצבת קיום ממי שנולדה בישראל, חיה בה כמעט כל חייה ושהתה רוב השנים במוסדות של המדינה. לאורך כל השנים האלה המדינה הייתה אחראית עליה, אבל לא הסדירה את המעמד שלה בישראל".

בחודש אוגוסט האחרון קיבל בית הדין האזורי לעבודה בחיפה את תביעתה של ג'וד, ופסק כי על הביטוח הלאומי לשלם לה קצבת נכות מהיום שבו הוכרה על ידי הוועדה, והלאה. אך השבועות נקפו, והכסף לא נכנס לחשבון. בחודש שעבר הגישה ויזל בקשה לביזיון בית המשפט, שכן הביטוח הלאומי לא קיים את פסיקת בית הדין. ביום רביעי יתקיים דיון בנושא.

כשג'וד נשאלת על תחושותיה לנוכח סירוב הביטוח הלאומי, היא פולטת צחוק מריר: "אין מה להרגיש. כרגע אני בקושי חיה. אני מתמודדת עם דיכאון. קמה בבוקר, שותה מים, לוקחת תרופות וחוזרת לישון. לפעמים אני שואלת את עצמי - למה לחיות? אין לי משפחה, אין לי כסף. כל מה שאני מבקשת זה שייתנו לי לחיות".

מהביטוח הלאומי נמסר בתגובה: "הביטוח הלאומי פועל בהתאם לחוק, ובמקביל עושה כל מאמץ כדי לסייע לג'וד למצות את זכויותיה. לצורך כך פנינו לקופת החולים ואנחנו ממתינים לקבלת מסמכים רפואיים נוספים, שיסייעו לבדוק אם חלה החמרה במצבה לאחר שקיבלה מעמד של תושבת ישראל, כדי שניתן יהיה לבחון את זכאותה לקצבה גם רטרואקטיבית. חשוב להדגיש שאנחנו לא מערערים על החלטת בית הדין, אלא פועלים כדי למצוא דרך לסייע לה במסגרת החוק".

Source: Ynet · שירה קדרי-עובדיה

At a glance

Topic
World
Country
🇮🇱 IL
Publisher language
HE
Added to Allnira