בהלת איומי הפצצה באירופה: 1,800 בתי ספר באיטליה שוב קיבלו התרעות, רכבות נעצרו בצרפת

בהלת איומי הפצצה באירופה: אלפי בתי ספר באיטליה שוב קיבלו התרעות, רכבות נעצרו בצרפת

יממה אחרי שכ-6,300 בתי ספר באיטליה קיבלו איומי פצצה, עוד כ-1,800 מוסדות קיבלו הודעות דומות. רה"מ מלוני שינתה את הנהלים והנחתה שלא לפנות בתי ספר ללא חשש ממשי, האופוזיציה תוקפת: "אפשר היה להתמודד עם זה עם אנטי-וירוס טוב". במקביל, התרעה על פצצה שיבשה את תנועת הרכבות בין לונדון לפריז. החשד למעורבות רוסית - וההסתייגות של מקרון: "עוד מוקדם לקבוע מי אחראי"

גל איומי הפצצה שמטלטל את אירופה נמשך גם היום (חמישי): 1,803 בתי ספר באיטליה קיבלו הודעות חדשות באי-מייל המתריעות על מטעני חבלה, לאחר שאתמול קיבלו כ-6,300 מוסדות חינוך במדינה איומים דומים שהתבררו כאיומי שווא. כמה בתי ספר פונו גם היום, ובעקבות הבהלה ההמונית הנחתה ממשלת איטליה את הרשויות המקומיות ואת מנהלי בתי הספר להמשיך בלימודים כסדרם, אלא אם קיימת אינדיקציה אמינה לסכנה.

במקביל, התרעה על פצצה בתחנת רכבת בצפון צרפת הובילה להפסקה זמנית של תנועת הרכבות ולשיבושים בקווי היורוסטאר המחברים בין לונדון לפריז.

גלריה

חבלנים סורקים בבית ספר ברומא, אתמול

(ansa)

אתמול פונו לפחות 300 בתי ספר ברחבי איטליה לאחר שקיבלו הודעות איום זהות בדואר האלקטרוני. ההודעות נשלחו לכ-6,300 מוסדות חינוך, והובילו לבהלה בקרב תלמידים, מורים והורים. רבים מבתי הספר נסגרו מיד עם קבלת האיומים, והורים נאלצו לעזוב את עבודתם ולמהר לאסוף את ילדיהם. כוחות משטרה וחבלנים הוזעקו לבצע סריקות, אולם לא נמצאו מטעני חבלה או ראיות לסכנה ממשית.

גם הבוקר התקבלו דיווחים על איומים חדשים בכמה בתי ספר במדינה. משטרת רומא מסרה כי מספר ההתרעות היה קטן יותר מאתמול, וכי לא נמצא דבר המבסס את האיומים. למרות זאת, כמה מוסדות חינוך שוב נסגרו באופן זמני, והחשש בקרב הורים ותלמידים נמשך. "הבת שלי דפנה התחילה לבכות, כי הילדים לא הבינו מה קורה", סיפרה ננסי בגו, שבתה לומדת בחטיבת הביניים מציני ברומא. "היא עדיין הייתה נסערת כשאספתי אותה. זה כל כך מעצבן. ברור שזו רק מתיחה שמשבשת את הלימודים ואת היום של כולם".

בעקבות האירועים הודיעה היום ממשלת איטליה כי הנחתה את הרשויות המקומיות ואת מנהלי בתי הספר שלא להורות על פינוי אוטומטי בעקבות קבלת הודעות איום המוניות. לפי ההנחיות, הלימודים יימשכו כסדרם אלא אם יימצאו אינדיקציות אמינות המצביעות על סכנה ממשית. ההחלטה התקבלה לאחר שאתמול פונו כאמור מאות בתי ספר ברחבי המדינה, והורים רבים נאלצו לעזוב את עבודתם כדי לאסוף את ילדיהם. ההחלטה התקבלה לאחר שראש הממשלה ג'ורג'ה מלוני זימנה ללשכתה את מנהיגי מפלגות האופוזיציה לדיון בן כשעתיים בהתמודדות עם התופעה.

הבהלה והפינויים באיטליה, אתמול

(ANSA)

(ANSA)

עוד קודם לכן כינסה מלוני ישיבת חירום בהשתתפות שרים בכירים וראשי גופי הביטחון והמודיעין. לדבריה, בדיקות שנערכו בבתי הספר לא העלו כל ראיה לקיומם של מטעני חבלה. "לא ניתן להודעת דואר אלקטרוני אנונימית להחליט על לוח הלימודים של ילדינו", הצהירה מלוני בסרטון שפרסמה. היא טענה כי מטרת האיומים היא להפיץ פחד, לעורר חשדנות וליצור כאוס בחברה האיטלקית, והבהירה כי הרשויות פועלות בשיתוף גורמי ביטחון במדינות אחרות באירופה כדי לאתר את האחראים. גם נשיא צרפת עמנואל מקרון התייחס היום לגל איומי הפצצה ברחבי אירופה, והבהיר כי מוקדם מדי לקבוע מי עומד מאחוריהם.

אלא שהטיפול באיומים עורר מחלוקת פוליטית באיטליה. מנהיגי האופוזיציה טענו כי הממשלה אינה משקיעה מספיק בהגנת סייבר, וכי ניתן היה למנוע לפחות חלק מהשיבושים באמצעות היערכות מתאימה. ראש הממשלה לשעבר מתאו רנצי, העומד בראש מפלגת המרכז איטליה ויוה, מתח ביקורת על אופן השימוש בתקציבים שהוקצו לתחום. "איך הכסף הוצא עד עכשיו? אפשר היה להתמודד עם האזעקה של אתמול באמצעות תוכנת אנטי-וירוס טובה", אמר.

מנהיגת המפלגה הדמוקרטית, אלי שליין, קראה לחיזוק התיאום בין גופי הגנת הסייבר ולהסטת תקציבים לטובת ההתמודדות עם איומים דיגיטליים. באופוזיציה האשימו את מלוני בכך שממשלתה מעניקה עדיפות לרכישת ציוד צבאי מסורתי, במקום להשקיע בהגנה מפני איומים חדשים.

ביקורת נוספת נוגעת להבדלים בין התגובה האיטלקית לזו של מדינות אחרות באירופה. גם בתי ספר בסקוטלנד, בצפון אירלנד ובאירלנד קיבלו הודעות מאיימות דומות, אולם הרשויות שם קבעו כי מדובר באיומי שווא ואפשרו להמשיך בלימודים כרגיל. "שאלנו את ראשת הממשלה מדוע באירלנד הרשויות הזהירו את בתי הספר מראש והנחו אותם להישאר פתוחים, משום שהודעות הדואר האלקטרוני לא נחשבו לאיום", אמר ניקולה פרטויאני, ממנהיגי ברית הירוקים והשמאל באיטליה.

אחד הפרטים החריגים בפרשה הוא זהותו המסתורית של שולח האיומים. בהודעות שנשלחו אתמול לבתי הספר באיטליה חתם אדם שהזדהה בשם "מיכאיל אנדרופוב, מנהיג וילאיית מיזוגיניסטן". אותו שם הופיע גם בהודעות איום שנשלחו בשבוע שעבר למערכות חדשות באירלנד ובבולגריה. הכינוי החריג משלב בין המילה "וילאיית", שמשמעותה מחוז או יחידה מנהלית בעולם המוסלמי ושמשמשת גם לתיאור שלוחות של דאעש, לבין המונח מיזוגיניה, שמשמעותו שנאת נשים. הבחירה בשם מעוררת חשד שמדובר בפרובוקציה שנועדה לזרוע בהלה, לבלבל את הרשויות ולמשוך תשומת לב תקשורתית. לפי שעה לא ידוע מי עומד מאחורי ההודעות.

שר ההגנה האיטלקי, גווידו קרוסטו, העריך כי האיומים הם חלק מניסיון מכוון להפיץ פחד וחרדה בציבור, אך הזהיר מפני ייחוס אוטומטי של כל תקרית לגורמים זרים. לדבריו, לצד מדינות או ארגונים עוינים, ייתכן שגם אנשים המבקשים תשומת לב עומדים מאחורי חלק מהאיומים.

במקביל לאירועים באיטליה, התרעה על פצצה בתחנת קאלה-פרתן שבצפון צרפת הובילה הבוקר כאמור להפסקה זמנית של תנועת הרכבות באזור. התחנה משמשת רכבות מקומיות ובינלאומיות, ובהן רכבות היורוסטאר המהירות שנוסעות בין לונדון לפריז דרך מנהרת התעלה. חברת הרכבות הצרפתית SNCF הודיעה כי התנועה חודשה בהמשך הבוקר, לאחר שהז'נדרמריה הצרפתית אישרה את חידוש השירות. עם זאת, השיבושים גרמו לעיכובים בקווים בינלאומיים.

חברת יורוסטאר אישרה כי כמה מרכבותיה בין לונדון לפריז הושפעו מההתרעה, וכי נרשמו עיכובים בשירותים היוצאים מלונדון והמגיעים אליה. בשלב זה לא ברור אם ההתרעה בצרפת קשורה להודעות המאיימות שנשלחו לבתי הספר באיטליה או לגל איומי השווא האחרים ברחבי אירופה.

גל האיומים הנוכחי מתרחש על רקע חשש גובר באירופה מפני פעולות של "לוחמה היברידית" – שימוש במתקפות סייבר, בהפצת איומים ובפעולות שיבוש אחרות כדי לערער את תחושת הביטחון של הציבור ולפגוע בשגרת החיים, בלי להפעיל בהכרח כוח צבאי. בשבועות האחרונים דווח על שורה של תקריות מסוג זה ברחבי היבשת, בהן מתקפות סייבר על מערכות קירור בסופרמרקטים ועל בנקי דם, איומי פצצה שהובילו לשיבושים בטיסות ברחבי אירופה והודעות מאיימות שנשלחו לארגוני תקשורת. בשבוע שעבר נאלצו עשרות מטוסים לשנות את מסלוליהם או לעבור בדיקות בעקבות איומים שהתבררו כאיומי שווא.

חלק מגורמי הביטחון באירופה חושדים כי רוסיה עשויה לעמוד מאחורי מסע שיבושים שנועד לפגוע במדינות התומכות באוקראינה במלחמתה נגד מוסקבה. עם זאת, גורמים רשמיים באיטליה הדגישו כי עד כה לא נמצאו ראיות למעורבות רוסית בגל האיומים על בתי הספר. הקרמלין הכחיש מעורבות בפעולות מסוג זה, וטען כי מדובר בניסיון מערבי להכפיש את רוסיה.

המתיחות גברה גם בעקבות מתקפות סייבר נוספות שיוחסו לגורמים זרים. צרפת האשימה השבוע את איראן במתקפה שפגעה במערכות קירור במאות סופרמרקטים במדינה, וזימנה את השגריר האיראני לשיחת נזיפה. טהרן דחתה את ההאשמות. באיטליה דווח גם על פרסום מידע אישי של שר החוץ אנטוניו טאיאני ברשת האפלה, והוא האשים האקרים פרו-רוסים במעורבות בהדלפה.

למרות ריבוי התקריות, הרשויות באירופה טרם הציגו ראיות המוכיחות כי קיים גורם אחד העומד מאחורי כולן. לפי שעה, החשד לקמפיין מתואם נותר בגדר אפשרות שנבחנת, בעוד שהרשויות מנסות לאזן בין הצורך להגן על הציבור לבין החשש שהיענות אוטומטית לאיומי שווא תאפשר לשולחיהם לשבש את החיים ברחבי היבשת.